גוסטיבר
| |||
 | |||
| מרכז העיר גוסטיבר | |||
| מדינה |
 מקדוניה הצפונית | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | פולוג | ||
| ראש העיר | נֶבְזָאת בֶּיְיטָה (מקדונית: Невзат Бейта) | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-1 לפנה"ס | ||
| שטח | 1.341 קמ"ר | ||
| גובה | 520 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 32,814 (2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 81,042 (2002) | ||
| ‑ צפיפות | 64.27 נפש לקמ"ר (2002) | ||
| קואורדינטות | 41°48′00″N 20°55′00″E / 41.8°N 20.916666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.gostivari.gov.mk/web | |||
גוֹסְטִיבָר (במקדונית: Гостивар, להאזנה) היא עיר בצפון מערב מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי פולוג, השוכנת 67 קילומטרים מהבירה סקופיה, 27 קילומטרים מטטובו ומצויה על תוואי הנהר וארדאר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שניוני לקיומה של העיר מצוי בכתביו של טיטוס ליוויוס מהמאה ה-1 לפנה"ס בהקשר למסע מלחמה קדום שערך פרסאוס מלך מוקדון. בהמשך, נשלט האזור על ידי האימפריה הרומית והאימפריה הביזנטית. מהמאה ה-9 ועד ה-14 נשלט השטח לפרקים על ידי הממלכה הבולגרית הראשונה, הביזנטים וממלכת סרביה. השם "גוסטיבר" מוזכר לראשונה בכתבים סרביים מ-1313. במחצית השנייה של המאה ה-14 נכבשה גוסטיבר על ידי צבאו של מוראט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. העות'מאנים שלטו בעיר כ-550 שנים ולאחר תבוסתם במלחמת הבלקן הראשונה השתלטו הסרבים על העיר ובהמשך הוכללה בשטח סרביה מתוקף הסכם בוקרשט אשר חתם את מלחמת הבלקן השנייה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבש האזור על ידי צבא ממלכת בולגריה ולאחר תבוסת הבולגרים נכללה העיר בשטחה של ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבשה העיר על ידי הוורמאכט ונמסרה לחזקתה של בולגריה שהייתה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית מתוקף חתימתה על ההסכם התלת-צדדי. ב-19 בנובמבר 1944 שוחררה העיר על ידי כוחותיו של יוסיפ ברוז טיטו והיא נכללה בהמשך בשטחה של יוגוסלביה. ב-1991 לאחר פירוק יוגוסלביה ועם הקמת מקדוניה, נכללה גוסטיבר בשטחה.
לאחר הקמת מקדוניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב תושבי גוסטיבר הם מוסלמים ממוצא אלבני שטענו לקיפוח ודיכוי של השלטונות ועובדה זו הובילה למתיחות אתנית ולעימותים עם התושבים הנוצרים וכוחות הביטחון. כוחות הביטחון מצידם נקטו ביד קשה בדיכוי המהומות והעניין הגביר את התסיסה המתמשכת בעיר. ביולי 1997 פרצו הפגנות המונים בגוסטיבר וטטובו. המפגינים הניפו את דגלי אלבניה וטורקיה ותלו אותם על מבני ציבור. כוחות מיוחדים של המשטרה המקדונית הגיעו לעיר ופיזרו את ההפגנות תוך שימוש באש חיה. 4 מפגינים נהרגו, כ-70 נפצעו ומאות נעצרו. ב-2001 פרץ מרד חמוש של המיעוט האלבני במקדוניה שמנה כרבע מאוכלוסיית המדינה. התחוללו קרבות בין הצבא המקדוני למורדים והמהומות לא פסחו על גוסטיבר. בלחצו של האיחוד האירופי נחתם הסכם אוחריד ובמסגרתו הוענק שוויון זכויות לתושבים ממוצא אלבני. עם זאת נותרה מתיחות גלויה בין המיעוט האלבני לשלטונות. ב-2012 פרצו מהומות על רקע אתני ברחבי מקדוניה בין מוסלמים לנוצרים וזאת לאחר ששני גברים ממוצא אלבני נורו בידי המשטרה בגוסטיבר.[1]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת נתוני מפקד האוכלוסין שנערך ב-2002 עולה, כי 47.1 אחוזים מהתושבים היו ממוצא אלבני, 33.2 אחוזים ממוצא מקדוני, 12.7 אחוזים ממוצא טורקי, 5.3 אחוזים בני רומה ו-1.7 אחוזים היו בני לאומים שונים. מבחינת התמהיל המגדרי עולה, כי 48.88 מהאוכלוסייה היו גברים ו-51.2 אחוזים היו נשים. 66.1 אחוזים מהתושבים היו מוסלמים סונים ו-33.1 אחוזים היו נוצרים אורתודוקסים.[2][3][4]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גוסטיבר (במקדונית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מהומות אתניות במקדוניה: עשרות עצורים ופצועים, באתר ynet, 13 במרץ 2012
- ^ נתוני מפקד האוכלוסין במקדוניה ל-2002, באתר stat.gov.mk, אוחזר ב-24 בינואר 2014 (באנגלית).
- ^ תמהיל אתני של אוכלוסיית מקדוניה ב-2002, באתר stat.gov.mk, אוחזר ב-24 בינואר 2014 (באנגלית).
- ^ נתוני אוכלוסין במקדוניה 1948 - 2002, באתר makstat.stat.gov.mk אוחזר ב-24 בינואר 2014 (באנגלית).
בקרת זהויות  |
|
|---|