לדלג לתוכן

גלוקגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלוקגון
תרשים של הקולטן לגלוקגון בכחול, וגלוקגון הקשור אליו בורוד.
תרשים של הקולטן לגלוקגון בכחול, וגלוקגון הקשור אליו בורוד.
Glucagon
תכונות
נוסחה אמפירית C₁₅₃H₂₂₅N₄₃O₄₉S עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלוקגון (Glucagon) הוא הורמון פפטידי שנוצר בתאי אלפא שבלבלב. הורמון זה הוא ההורמון הקטבולי העיקרי של הגוף, כאשר תפקידו העיקרי להעלות את ריכוז הגלוקוז וחומצות השומן בזרם הדם. תרופות להיפוגליקמיה חמורה משתמשות בגלוקגון על מנת להעלות את אחוז הסוכר בזרם הדם[1]. בסמוך לתאים המפרישים גלוקגון, נמצאים תאי בטא המייצרים אינסולין. פעולתו של הגלוקגון הפוכה להורמון אינסולין אשר מוריד את רמות הסוכר מחוץ לתאים. הגלוקגון עצמו נוצר משרשרת פפטידית בשם פרוגלוקגון (אנ'), אשר מקודדת בגן GCG.

הלבלב מפריש גלוקגון כאשר רמת הסוכר בדם פוחתת מתחת לסף מסוים. הגלוקגון נקשר לקולטני גלוקגון בכבד שגורמים לכבד מצד אחד להפסיק שימוש בגלוקוז לייצור אנרגיה בתהליך הגליקוליזה ומצד שני להתחיל לפרק גליקוגנים שהוא אגר למונומר שמרכיב אותם - גלוקוז. כאשר מאגרי הגליקוגן מתחילים להתרוקן הגלוקגון מוריד את ריכוז המטבוליט פרוקטוז 2,6-ביספוספט בכבד, ובכך מניע את הגלוקונאוגנזה, ומפחית את הגליקוליזה. כמו כן הגלוקגון מגביר את פעילות האנזים גליקוגן פוספורילאז על מנת לשחרר גלוקוז מגליקוגן לזרם הדם, ומעכב את האנזים גליקוגן סינטאז ובכך מפחית את הסינתזה של גליקוגן.

הגלוקוז הזמין משוחרר לזרם הדם לשימוש הרקמות. יתר על כן הגלוקגון מפסיק את הסינתזה של חומצות שומן ברקמת השומן, ומעודד את תהליך הליפוליזה - תהליך פירוק השומנים ברקמות אלו. חומצות שומן אשר פורקו ברקמות נישאות על גבי אלבומין אל רקמות הגוף אשר משתמשות בהן להפקת אנרגיה. לרוב באמצעות תהליך חמצון בטא והכנסתם למעגל קרבס.

בבני אדם ההורמון בנוי מהשרשרת הפפטידית:

NH2-His-Ser-Gln-Gly-Thr-Phe-Thr-Ser-Asp-Tyr-Ser-Lys-Tyr-Leu-Asp-Ser-Arg-Arg-Ala-Gln-Asp-Phe-Val-Gln-Trp-Leu-Met-Asn-Thr-COOH.

לפוליפפטיד זה מסה מולקולרית של 3485 דלטון.

בשנת 1920 החוקרים קימבל ומורלי זיהו חומר בעל תכונות היפרגליקמיות - מגבירות ייצור סוכר. הם תיארו את הגלוקגון בשנת 1923[2]. בשנות החמישים המאוחרות זוהה רצף חומצות האמינו המלא של הפפטיד[3].

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קימבל ומורלי טבעו את המושג ב-1923, כאשר תחילה הם קבעו את שם הפפטיד כגלוקוז אגוניסט[4].

עיינו גם בפורטל

פורטל הביולוגיה מהווה שער לחובבי הביולוגיה ולמתעניינים בתחום. בין היתר, תוכלו למצוא בפורטל מידע על ביולוגים חשובים ועל ענפי הביולוגיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלוקגון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Courtney B. Sweet et al, Management Strategies for Neonatal Hypoglycemia, JPPT
  2. ^ Kimball C, Murlin J (1923). "Aqueous extracts of pancreas III. Some precipitation reactions of insulin". J. Biol. Chem. 58 (1): 337–348.
  3. ^ Bromer W, Winn L, Behrens O (1957). "The amino acid sequence of glucagon V. Location of amide groups, acid degradation studies and summary of sequential evidence". J. Am. Chem. Soc. 79 (11): 2807–2810. doi:10.1021/ja01568a038.
  4. ^ "History of glucagon - Metabolism, insulin and other hormones - Diapedia, The Living Textbook of Diabetes". www.diapedia.org. Archived from the original on 2017-03-27. Retrieved 2017-03-26.