דיזולב

מעבר דיזולב בין שתי תמונות סטילס.

דיזולב (ובעברית הַשְׁלָבָה) הוא חלק מתהליך גמר-ההפקה (פוסט-פרודקשן) של עריכת סרט או סרטון, ומשמש כמעבר הדרגתי בין תמונה אחת לאחרת, או בין שוט אחד לשוט אחר.

המונחים "פייד אין" ו"פייד אאוט" משמשים לתיאור מעבר מתמונה ריקה וממנה. זאת בניגוד לקאט, בו אין מעבר כזה. הדיזולב משמש כמעבר המבצע חפיפה בין שני שוטים, בדרך כלל בסוף סצנה אחת ותחילת הבאה, אך ניתן לשימוש גם בעריכת מונטאז'. בדרך כלל, אך לא תמיד, השימוש בדיזולב מתקיים כדי לרמוז שפרק זמן עבר בין שתי סצנות.

יצירת האפקט

בקולנוע, האפקט נוצר בעזרת מדפסת אופטית וחשיפה כפולה בין פריים לפריים. בעריכת וידאו ליניארית או שידור חי בטלוויזיה, האפקט נוצר על ידי ביון (אינטרפולציה) מתחים של אות הווידאו. בעריכת וידאו לא ליניארית, דיזולב נעשה באמצעות תוכנה, על ידי ביון בהדרגה בין ערכי RGB של כל פיקסל בתמונה. האודיו, מוצלב בין שני הפסקולים בהדרגה גם, אם נבחר לעסוק בו בנוסף.

שימוש

השימוש בקאט ובדיזולב נעשה בדרכים שונות. קאט במצלמה משנה את הפרספקטיבה ממנה הסצנה נראית, כאילו הצופה עובר לפתע למקום אחר, ורואה את הסצנה מזווית אחרת. לפייד ולדיזולב בדרך כלל משך של שנייה אחת או שתיים (24-48 פריימים), למרות שאלו יכולים להשתנות עקב העדפה מסוימת של הבמאי או העורך. דיזולב קצר (6-12 פריימים) משמש לרוב לריכוך מעברים קשים שיכולים לגרום לצופה לסלידה. ניתן להשתמש במעבר גם כדי להימנע מג'אמפ קאט.

מבחינה עלילתית, אורך הדיזולב מוכתב על ידי האווירה או הקצב שמכתיב הבמאי. לדוגמה, בסיקוונס הפתיחה ב"אזרח קיין", הדיזולב בין המאסטר שוטס הוא איטי, בעקבות התחושה המשתלטת של מורבידיות, אותה רצה אורסון ולס להעביר לצופה. בסיקוונס "News on the March" (מונטאז'), לעומת זאת, הדיזולב קצר בהרבה ובכך יוצר תחושה של חיוניות לחיי הדמות הראשית המסתורית.

הדיזולב נפוץ ביותר בקולנוע הקלאסי (ראו "עריכה אנליטית"), אך כיום נמצא פחות בשימוש. השימוש באפקט פחת כאשר יוצרי סרטים הושפעו מבמאי הגל הצרפתי החדש והשימוש החדשני שלהם בג'אמפ קאט, תוך שהיעדר נרטיב ליניארי הפך נפוץ יותר. נראה כי האפקט נוצל בצורה הטובה ביותר בקולנוע שחור-לבן, שבו דרגות של אפור מעורבבות ולא גוני צבע תואמים.

שימוש בדיזולב נעשה בצורה מינימלית ברוב הסרטים, בעקבות הטעם הסגנוני הספציפי שהוא משאיר. דבר נדיר הוא לצפות בסצנה המתחילה בדיזולב וגם נגמרת בו. דוגמה אפקטיבית אך נדירה לכך נראית בסרט "מקום תחת השמש", בבימויו של ג'ורג' סטיבנס, לאחר הסיקוונס בו הפרוטגוניסט של מונטגומרי קליפט הטביע את שלי וינטרס.

ראו גם

• ז'ורז' מלייס
• עריכה (קולנוע)