דינה באביט
 | |
| לידה |
21 בינואר 1923 ברנו, צ'כוסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 2009 (בגיל 86) Felton, ארצות הברית |
| שם לידה |
Dina Gottliebová |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
| בן או בת זוג |
ארט באביט |
  | |
דינה באביט (באנגלית: Dina Babbitt) (23 בינואר 1923 - 29 ביולי 2009) הייתה ציירת יהודיה אמריקאית, ילידת צ'כוסלובקיה, ניצולת שואה, הידועה בין השאר בזכות הציורים שיצרה באושוויץ.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם אנמארי גוטליבובה בברנו, צ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה). אמה הייתה מנהלת חשבונות ואביה אמן. הוא עזב את הבית כשהייתה תינוקת, לאחר שהתגלה, לדבריה, כי בגד באמה. היא גודלה על ידי אמה, סבתה ודודתה. בגיל 10 הצטרפה לתנועה הציונית "בלאו-וייס" (כחול-לבן) ואימצה, בעצת סבתה את השם היהודי דינה. התחילה את לימודיה בבית ספר לאומנות בפראג[1] שם למדה פיסול ועיצוב גרפי, חצי שנה לפני פרוץ המלחמה כשהגרמנים פלשו למולדתה היא נאלצה להפסיק את לימודיה. בינואר 1942 אמה הייתה בן המיועדים לגירוש גטו טרזין דינה סירבה להיפרד ממנה והצטרפה אליה, עם הגעתן למחנה חגגה דינה יום הולדת-19. ב-1943 אמה הועלתה על טרנספורט לאושוויץ בטרנספורט המשפחות והיא הצטרפה אליה, בפעם השנייה. הטרנספורט מנה 5,000 יהודים למחנה הריכוז אושוויץ, כשהגיעו הם לא עברו סלקציה כמקובל וקיבלו מספר מיוחד (ובו המספר 6 והמלים "טיפול מיוחד") ונשלחו לגור במחנה משפחות, תופעה יחידה במינה מבחינת היהודים במחנה. כל זה כמצג-שווא של עיר עבודה פעילה, בפני הצלב האדום. במסגרת מגורי המשפחות נבנה עבור הילדים מעין מעון יום, בהסכמתו של מנגלה על קירותיו, בין היתר ציירה באביט, על פי בקשת הילדים, ציור של שלגיה ושבעת הגמדים ועוד דמויות נוספות, כמו אינדיאנים, מיקי מאוס ואחרים, וכך גילה מנגלה על כישוריה של באביט בציור ולקח אותה לבלוק הניסויים כדי לתעד בציור פורטרטים של הצוענים[2] אותם ציירה בצבעי מים[3]. בזכות כך שרדו היא ואימה, פעמיים, את תאי הגז. מאוחר יותר, היא ואמה נשלחו לצעדת המוות, הגיעו למחנה רוונסברוק, ומשם למחנה אחר בגרמניה שבו הועסקה בצביעת מספרים על אווירונים. הן שוחררו על ידי החיילים הרוסים ב-5 במאי 1945. בהמשך עברה באביט לפאריס והייתה שם עוזרתו של ארט באביט לו נישאה מאוחר יותר. ביחד היגרו לארצות הברית, חיו בהוליווד, ובאביט עסקה ביצירת סרטי אנימציה באולפני MGM, "האחים וורנר" ובמקומות נוספים[2]. היא התפרסמה בזכות מלחמתה להשבת ציוריה ממוזיאון מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, מלחמה שלא צלחה.
בארצות הברית נישאה לאמן ההנפשה האמריקאי, ארט באביט ונולדו להם שתי בנות.
בשנת 1999 היא הצטלמה לצד יאן קומסקי בסרט דוקומנטרי על החיים במחנה ריכוז.
בשנת 2008 יצא ספרון קומיקס בן 6 עמודים, המתאר את חייה, במחאה על סירוב מוזיאון אושוויץ להחזיר לה את ציוריה. הקומיקס אויר על ידי מר אדמס (Mr. Adams) ומר קוברט (Mr. Kubert) מאיירים מפורסמים באותה תקופה. הטקסט נכתב על ידי רפאל מדוף (Rafael Medoff), מנהל מכון דייוויד ס. ווימן לחקר השואה (David S. Wyman Institute for Holocaust Studies)[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנית יהודייה תובעת השבת תמונות שציירה כאסירה באושוויץ, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
- ג'ורג' ג'ין יוסטינס, מיקי מאוס על שקי נייר, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2008
גליה יהב, יום הזיכרון לשואה || לצייר בשביל לשרוד, באתר הארץ, 8 באפריל 2013- דינה באביט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דינה באביט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ herstreet, דינה באביט (דינה גוטליבובה) (1923-2009), באתר רחוב משלה, 2017-04-24
- ^ 1 2 יהודית קול־ענבר, על רוח האדם באושוויץ־בירקנאו, באתר הארץ, 2 באפריל 2017
- ^ המוזיאון באושויץ לא יחזיר ציורי ניצולה, באתר ערוץ 7
- ^ Gustines, George Gene (2008-08-09). "Comic-Book Idols Rally to Aid a Holocaust Artist". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-21.