דני יתום
 | |||||||||||||||||||
| לידה |
15 במרץ 1945 (בן 79) א' בניסן ה'תש"ה נְתַנְיָה, פלשתינה (א"י)  | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||||||||||||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||||||||||||||
| מפלגה | מפלגת העבודה, ותיקי ישראל | ||||||||||||||||||
| סיעה | העבודה-מימד-עם אחד, העבודה-מימד | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||
דני (דן) יתום (נולד ב-15 במרץ 1945) הוא אלוף בצה"ל במילואים, לשעבר ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יתום נולד וגדל בשכונת עין התכלת בנתניה כדני יוסם, בוגר תיכון "טשרניחובסקי" במגמה המתמטית-פיזיקלית.[1] בשנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. יתום עבר טירונות צנחנים ולאחר מכן מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה.[2] לאחר תום המסלול השלים בהצטיינות קורס קציני חי"ר[3] ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות. בעת שהיה בדרגת סגן הוענק לו עיטור המופת.[4] בהמשך שימש יתום כמפקד פלוגה ביחידה והשתתף במבצע תשורה.[5] כמו כן שימש כסגנו של אהוד ברק בעת שהלה שימש כמפקד היחידה. בתפקידו זה השתתף בין השאר בפעולת ההשתלטות על מטוס סבנה.[6]
בשנת 1972 עבר לחיל השריון, ושירת במשך 10 שנים ביחידותיו. יתום היה סגן מפקד גדוד 195 ("אדם") של חטיבה 401, ולחם במלחמת יום הכיפורים בקרבות חזית הדרום.[7] מיד לאחר המלחמה שימש כמפקד הגדוד. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של אוגדה 252 ולמפקד חטיבת שריון במילואים. לאחר תקופת השתלמות בארצות הברית מונה לקצין אג"ם של גייסות השריון, ובשנים 1980–1981 פיקד על חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה. לאחר מכן שימש כראש חטיבת תורת השריון, קודם ב-1982 לדרגת תת-אלוף ומונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח, לאחר חצי שנה התמנה למזכיר צבאי לשר הביטחון משה ארנס. בשנים 1985–1986 שימש מפקד עוצבת הפלדה ובשנת 1987 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף התכנון. בשנים 1991–1993 כיהן כמפקד פיקוד המרכז. בשנים 1993–1996 כיהן כמזכיר צבאי[8] לראש הממשלה ולשר הביטחון, בעת שיצחק רבין ואחריו שמעון פרס כיהנו בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון.
יתום סיים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר פרישתו מצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1996–1998 כיהן כראש "המוסד". עמד בראש "המוסד" בעת ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל על אדמת ירדן[9] בשנת 1997. יתום היה ראש "המוסד" הראשון ששמו הותר לפרסום באמצעי התקשורת, ובכך נסדקה מעט העמימות סביב "המוסד".
בין 1999 ל-2001, שימש כראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק.
בשנים 2001–2003 היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כור מתכת".
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 נבחר יתום לראשונה לכנסת, מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, וכן עמד לתקופה מסוימת כיושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים ושימש כיושב ראש השדולות למען חיילי החובה ולמען גדר ההפרדה. במהלך כהונתו יזם יחד עם אחיו, חבר הכנסת אהוד יתום, תיקון חקיקה שביטל את ההוראה שקובעת כי אלמני צה"ל שנישאו מחדש ימשיכו לקבל קצבת שאירים רק אם נישואיהם החדשים פקעו בתוך עשרים שנים מיום שנישאו. כמו כן יזמו השניים במשותף תיקון בחוק המועצות האזוריות (בחירות) שאיפשר את השתתפותם של חיילים בבחירות למועצות האזוריות באמצעות קלפיות מיוחדות לחיילים, בדומה לבחירות הכלליות ולבחירות ליתר הרשויות המקומיות. בנוסף, היה בין יוזמי חוק הקרינה הבלתי מייננת, המסדיר את הפיקוח על מקורות הקרינה הבלתי מייננת.
בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל.[10]
בשנת 2006 נבחר מחדש לכנסת ה-17. בכנסת זו המשיך לכהן בוועדת החוץ והביטחון, וכן כיהן כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הוא גם המשיך לעמוד בראש השדולה למען גדר ההפרדה. יתום קידם, יחד עם חבר הכנסת אבשלום וילן, את חוק שירות המילואים, והצעת חוק נוספת, שיזם יחד עם גלעד ארדן, המרחיבה את הוראות חוק הלוואות לשכר לימוד כך שיחולו גם על סטודנטים לתואר שני, אושרה בקריאה ראשונה.
בשנת 2007 התמודד יתום על ראשות מפלגת העבודה מול אהוד ברק, עמי אילון, אופיר פינס-פז ועמיר פרץ, אולם זכה רק במקום האחרון ולקראת הסיבוב השני, הביע תמיכה באהוד ברק.[11]
ב-2 ביולי 2008 התפטר מהכנסת, בשל המשך תמיכת מפלגת העבודה בממשלת אולמרט ותחושתו, כי אינו יכול להשפיע כחבר הכנסת.[12] לאון ליטינצקי החליף אותו בכנסת. על התפטרותו אמר: “הסיבה העיקרית הייתה שבמלחמת לבנון השנייה הייתי חבר בוועדת חוץ וביטחון וחבר בוועדה המסווגת לביקורת על גופי המודיעין והביטחון, וראיתי עד כמה היינו חסרי אונים. לא הייתה דירקטיבה של ממשלה וצבא. לא היה ברור אם ממשיכים רק בהפצצות חיל אוויר, שהיו בשבוע הראשון והצליחו, ומנגד לא ניתנה פקודה להיכנס לשטח. אהוד ברק, שהתמודד ב־2008 פעם נוספת על תפקיד יו"ר המפלגה, אמר במסגרת המרוץ שאנחנו לא יכולים לתת גיבוי לממשלה כזו, ובסוף נשאר בה. זה הכריע אצלי את הכף, וכמה ימים אחרי הודעתי שאני מתפטר. היינו אז בקואליציה, אם היינו עוברים לאופוזיציה, זה היה סיפור אחר".[13]
בשנת 2011 טען שאם השיטות האחרות לא ימנעו מאירן להגיע לנשק גרעיני ישראל תהיה חייבת לתקוף באיראן.[14]
בעקבות כישלון מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי בבחירות לכנסת העשרים ואחת, באפריל 2019, התראיין לתקשורת והצהיר שהוא שוקל להתמודד על ראשות מפלגת העבודה.[13] הוא הסכים באותה עת שאין פרטנר בצד הפלסטיני, ופעל במסגרת מפקדים למען ביטחון ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות מעבר לגושים הגדולים ולקריאה ישראלית שאין לישראל עניין בשטח שבין גדר הביטחון לנהר הירדן. לגבי רצועת עזה הוא הציע לתת לה מכה קשה ביותר מהאוויר כמו שנעשה לרובע דאחייה בביירות במלחמת לבנון השנייה, יחד עם סיכולים ממוקדים, ובמקביל לקרוא למדינות העולם לסייע בשיקום הרצועה ובניית מקורות תעסוקה ופרנסה, ולהביא את הרשות הפלסטינית לשלוט ברצועת עזה.[13]
ב-4 בינואר 2021 הכריז על הקמת מפלגה בשם "ותיקי ישראל".[15] ב-3 בפברואר, יום קודם לסיום הגשת הרשימות לבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט לפרוש וקרא לחיבורים בגוש השמאל, תחת מנהיגותו של יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד.[16]
באוגוסט 2021 הקים את חברת האסטרטגיה C.I.Y Group, עם היועצים האסטרטגיים עופר ענבר, נבו כהן ואיש המודיעין לשעבר עמר יתום, בנו.[17]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יתום נשוי לטובה ואב לחמישה בנים ומתגורר בהרצליה. אחיו, אהוד יתום, שימש כחבר הכנסת מטעם הליכוד, ואח נוסף שלו הוא משה (מושיק) שהיה מפקד חטיבת אגרוף הברזל.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, (פרק מתוך הספר), 2009.
- לבירינת של כוח, הוצאת קונטנטו-נאו, 2016.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
- רונן ברגמן, "נקודת האל-חזור", המתאר את מלחמתו של המודיעין הישראלי באיראן ובחזבאללה, הוצאת כנרת, 2007.
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000.
- אורי שגיא, "היד שקפאה". תל אביב, ידיעות ספרים, 2011.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דני יתום, באתר הכנסת 
דני יתום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- דני יתום, באתר כנסת פתוחה
- עיטור המופת שהוענק לדני יתום, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- עמנואל רוזן, אלוף יתום. האם יש בעיות בפיקוד מרכז?, מעריב, 27 בספטמבר 1991
- עקיבא אלדר, רגל פה רגל שם, דני יתום, ביוגרפיה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
- עידן סונסינו, "ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במאי 2012
- רועי מנדל וניר כהן, דני יתום: "אם תקפנו, סימן שנֶחְצָה קו אדום", באתר ynet, 30 בינואר 2013
- גיא גרימלנד, קבוצת ההשקעות החדשה של ראש המוסד לשעבר דני יתום, באתר TheMarker, 27 ביוני 2010
- ראש המוסד לשעבר דני יתום לאולפן ynet: אסור לצהול עקב ההסכם עם איראן, באתר ynet, 24 בנובמבר 2013
- עקיבא אלדר, רגל פה רגל שם | דני יתום, ביוגרפיה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
- אתר חדשות ערוץ 2, ראש המוסד לשעבר דני יתום: ישראל נערכת לפעולה בסוריה, באתר גלובס, 12 ביולי 2012
- "לא עושים מספיק כדי למנוע חדירת שב"חים", באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2013
- יעקב בר-און, מבצע דני: ראש המוסד לשעבר מוציא ספר וסוגר סופית את הפינה של משעל, באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2016
- שרי מקובר-בליקוב, אזרח ותיק: דני יתום מסביר למה הוא התגייס למען הקשיש במסדרון, באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2020
- עמי רוחקס דומבה, יומינט לכולם: ראש המוסד וראש הביון הגרמני לשעבר חוברים לגלות איומים פנימיים בתחום הסייבר, IsraelDefense, 18 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב בר-און, מעריב המוסף, "מבצע דני", י"א בסיוון תשע"ו, 17.6.2016, עמוד 20-26
- ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמודים 83-84.
- ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 134.
- ^ עיטור המופת שהוענק לדני יתום, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
- ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 84.
- ^ עידן סונסינו, אתר צה"ל, "ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במאי 2012.
- ^ מרב לונדנר ועינת טורס, גם האבל במשפ' בן ארצי לא מקהה את כאב הגירושים מדליה רבין, באתר nrg, 11 ביולי 2010/
- ^ רינת אביגור, איש הצללים, במחנה, 3 בפברואר 2010
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, פרסום בלעדי: המתנקשים; פרק מספרם החדש של יוסי מלמן ודן רביב על מלחמות הצללים של המוסד הישראלי, אתר "israeli life usa", 18 בספטמבר 2012
- ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
- ^ מזל מועלם, עמי אילון: מרכז המפלגה יחליט האם לשבת בממשלה, באתר הארץ, 5 ביוני 2007
- ^ מרב דוד, ח"כ דני יתום פורש: רה"מ כשל במבחן המוסרי, באתר nrg מעריב, 30 ביוני 2008
- ^ 1 2 3 אייל לוי, דני יתום שוקל להתמודד לראשות העבודה - ותוקף את גבאי: "נכשל", באתר מעריב אונליין, 9 ביוני 2019
- ^ חדשות 2, ראש המוסד לשעבר: "חייבים לתקוף באירן", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2011
- ^
יהונתן ליס, דני יתום הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "ותיקי ישראל", באתר הארץ, 6 בינואר 2021
- ^ חדשות 0404, יו"ר מפלגת "ותיקי ישראל" דני יתום הודיע על פרישה, באתר חדשות 0404, 3 בפברואר 2021
- ^ ליהיא גלמן רם, הביזנס החדש של דני יתום: הקים חברה לפרסום, יח”צ ולובינג, באתר "כסית", 3 באוגוסט 2021;
זקן, דני (2021-12-01). "איך הצליח ראש מוסד לשעבר להקים קואליציה בבולגריה". Globes. נבדק ב-2021-12-01.
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם העבודה-מימד-עם אחד
- חברי הכנסת מטעם עבודה-מימד
- לוחמי סיירת מטכ"ל
- מזכירים צבאיים של ראש הממשלה
- מעוטרי עיטור המופת
- מפקדי עוצבת הפלדה
- מפקדי חטיבה 14
- חיילי חיל השריון במלחמת יום הכיפורים
- מפקדי פיקוד המרכז
- אלופי צה"ל
- ראשי אג"ת
- ראשי המוסד
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- מזכירים צבאיים של שר הביטחון
- מפקדי גדודים בחטיבה 401
- קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית
- יושבי ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים
- בוגרי תיכון טשרניחובסקי
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- כוכב יאיר צור יגאל: חברי הכנסת
- ישראלים שנולדו ב-1945
- חיילי צה"ל במלחמת לבנון הראשונה