החוף הרחוק ביותר
 | |
| עטיפת הספר החוף הרחוק ביותר, הוצאת זמורה-ביתן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אורסולה לה גווין  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
רומן |
| מקום התרחשות |
ארץ ים |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית |
| תאריך הוצאה |
ספטמבר 1972 |
| פרסים | |
|
פרס הספר הלאומי (1973) | |
| סדרה | |
| ספר קודם |
הקברים של אטואן |
| הספר הבא |
טהאנו |
  | |
החוף הרחוק ביותר הוא ספר פנטזיה מאת אורסולה ק. לה גווין, השלישי בסדרת "ארץ ים", שפורסם לראשונה ב-1972. זהו הספר האחרון בטרילוגיה הראשונית שפרסמה לה גווין הכוללת את הספרים "הקוסם מארץ ים" ו"הקברים של אטואן", שכן ספרה הבא בסדרה, "טהאנו", פורסם רק בשנות ה-90. ב-1973 זכה הספר בפרס הספרות הלאומי האמריקני בקטגוריית ספרי ילדים. ב-1987 יצא הספר בתרגומה של תמי כץ-מושיוב לעברית, בהוצאת זמורה ביתן, מסדרת מרגנית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הספר נסובה סביב עדויות הולכות ומתגברות על פי הן נעלם הקסם מארצות הים, בתחילה באזורים המרוחקים בדרום ובמערב, ועם הזמן לכיוון מרכזה. קוסמים ומכשפות מאבדים מכוחם, שוכחים את המילים אשר ידעו בשפה העתיקה ואת השירים המספרים את תולדות הארץ. ארן, הנסיך הצעיר של האי אנלד מגיע לאי הקוסמים בצר על מנת לבקש את עזרתו של הרב-מג גד - גיבור הספרים הקודמים בסדרה, שינסה לעצור את ההתרחשות האפלה והבלתי מובנת.
יחד הם יוצאים למסע על סירתו של גד, עוברים בדרכם בנמל הורט, ונתקלים שם בקוסם שודד-ים לשעבר שאיבד את כוחו, נודה על ידי חבריו והתמכר לסמים. הם ממשיכים לאי הדרומי לורבנרי שהיה מפורסם בעבר במשי הצבוע שייצר, ומגלים בו כי משפחת הקוסמים שהייתה אמונה על צביעת הבדים שכחה אף היא את אומנותה. הקוסמים אותם פגשו בדרכם אמרו דברי שיגעון שאינם ברורים, אך רמזו כי ויתרו על כוחם על מנת לזכות בחיי נצח. בדרכם הם חשים כי אנשים נהיו אפתיים, עוינים וחסרי מזל. מסעם ממשיך אל הדרום הרחוק, כשארן מתחיל להיות מושפע בחלומותיו מקריאתו של קוסם אפל.
גד נפגע מחנית הנזרקת עליו כשהם מנסים לנחות על אי פראי, והם נסחפים בזרם למחנה צף, בנוי רפסודות, של אנשי-ים החיים מעבר למרחב הציוויליזציה של הארכיפלג. הדרקון אורם אמבר מגיע למחנה אנשי הים, וקורא לגד לנוע צפונה לסלידור - האי המערבי ביותר בארץ ים, על מנת לסייע לדרקונים. בדרכם לסלידור הם מגלים כי הדרקונים שכחו אף הם את השפה העתיקה, ולמעשה הפכו ברובם לאילמים והחלו לתקוף האחד את השני בשגעונם.
הם מגיעים לסלינדור, שם בתחילה מדבר אורם אמבר עם ארן, אך לאחר מכן מאבד אף הוא את כוח הדיבור. בסלינדור הם פוגשים בדמותו של הקוסם האפל, אותו מזהה גד בתור הקוסם קוב, שבעבר התמודד מולו כשנהג להעלות את רוחות המתים באוב, וגד גרם לו לרדת לארץ המתים בעצמו ועורר בו את פחד המוות. רוחות של מתים מקיפות אותם ומהלכות על האי לפקודתו של קוב, אך אינן מאיימות עליהם. בקצהו המערבי של האי, הם נתקלים ברוחו של הקוסם הלוחם האגדי ארת'-אקבה בין עצמות הדרקון אורם שהרג אותו ונהרג על ידו. גד משחרר את רוחו מהשפעתו של הקוסם קוב, ומזמן את קוב בגופו להתעמת עמם.
קוב מגיע כשהוא חמוש במטהו של הקוסם האפור, ומאיים על גד וארן, אולם הדרקון אורם אמבר מזנק עליו, נהרג על ידי המטה אך רומס את גופו תחתיו. עם זאת, מצליח קוב הרמוס לפתוח פתח לעולם המתים, דרכו עוברים גד וארן. הם נודדים בעולם המתים עד קצהו, במעלה "הנהר היבש", שם הם נתקלים ברוחו של קוב, המסביר להם כי פתח שער בין העולמות והשיג באמצעותו חיי נצח, אולם גד טוען כי הוא אינו מת אך גם אינו חי. ארן תוקף את רוחו של קוב בשעה שגד מפעיל את כוחותיו על מנת לסגור את השער שפתח בין העולמות - והם מצליחים בכך. אולם גד משקיע בדבר את כל כוחותיו ונותר מרוקן מכוחות קסם, ומותש לחלוטין. ארן מצליח לגרור את שניהם אל מעבר לקצה הצוק שבסוף הרי הכאב שבעולם המתים - וחזרה אל גופותיהם המוטלות על החוף בסלינדור, ואל עולם החיים.
הדרקון העתיק ביותר, קלסין, ממתין בסלינדור, ונושא אותם חזרה אל האי בצר, מאות מיילים מזרחה. שם נשאר ארן, הצפוי להיות מוכתר למלך האיים כולם בארץ ים בהתאם לנבואה, וקלסין נושא את גד עצמו, המרוקן מכוחות קסם חזרה אל אי הולדתו גונט, אל ביתו של הקוסם אוגיון שהיה מורהו.
לה גווין מספקת שני סופים אפשריים לסיפור, האחד לדבריה מסופר בארץ ים בכלל, ועל פיו לאחר הכתרתו של ארן כמלך לבנן (שמו האמיתי), הפליג גד לאוקיינוס ומאז לא שמעו אודותיו עוד. האחרת, שלדבריה מסופרת בגונט, היא כי גד שב לביתו אשר בגונט (מה שמתברר בספרה הבא, "טהאנו", שנכתב 17 שנה לאחר מכן - כסוף האמיתי).
דמויות ראשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גד - הרב-מג של ארץ ים, וגיבור הספרים הקודמים. גד הוא שמו האמיתי ואילו השם בו הוא מוכר בארץ ים הוא 'נץ'.
- ארן - נסיך אנלד, בן לשושלת מוראד העתיקה ביותר בארץ ים. שמו האמיתי הוא לבנן שפירושו בשפה העתיקה עץ חוזרר
- קוב - הקוסם המרושע, שנהג להעלות באוב מתים, ונגרר על ידי גד בעבר לארץ המתים - ובשל כך פיתח פחד מפני המוות וביקש לזכות בחיי נצח.
- אורם אמבר - דרקון רב כוח, מצאצאי הדרקון אורם שהרג את ארת' אקבת'
- קלסין - הדרקון העתיק ביותר, שמינו - זכר או נקבה, אינו ברור
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החוף הרחוק ביותר, באתר OCLC (באנגלית)