הלאמה

הַלְאָמָה היא נטילת קניין מידי בעליו על ידי המדינה והפיכתו לרכוש ציבורי. המונח מתאר לרוב נטילת קניין פרטי, אבל לעיתים הוא מתייחס גם לנטילת קניין של רשויות מקומיות או גופים אחרים.

המונח ההפוך להלאמה הוא הפרטה. פעולה של הלאמה אחרי הפרטה מכונה "הלאמה מחדש".

מניעים להלאמה

ישנם שני סוגים עיקריים מוכרים של הלאמה:

• האחד הוא הפקעת חברה פרטית מתוך שיקול אידאולוגי, לפיו מוטב מבחינה עקרונית וללא קשר למצבה בזמן נתון, שתהיה ברשות המדינה. הלאמה זו נעשית לעיתים קרובות ללא תמורה הולמת או ללא תמורה כלל.
• השני הוא הלאמת חברה המצויה בקשיים כלכליים ונתפסת כחשובה לחברה כולה, מתוך מחשבה שפשיטת-רגל שלה תפגע קשות במשק כולו.

הלאמה אידאולוגית

הדוגמאות המובהקות ביותר לפעולה של הלאמת-הפקעה הן הפעולות המאפיינות משטרים סוציאליסטים וקומוניסטים רבים, שכן הלאמת הקניין הפרטי היא אחד מעיקרי התורה המרקסיסטית. על–פי התורה המרקסיסטית, קניין פרטי הוא גזל ועל כן הלאמתו אינה עוול אלא תיקון עוול. פעולות של הלאמה קיימות לעיתים גם תחת משטרים שאינם סוציאליסטים, במיוחד אחרי מהפכות, שבעקבותיהן הולאמו נכסיו הפרטיים של השליט הקודם ומקורביו.

במדינות שהשתחררו משליטתן הישירה או העקיפה של מעצמות קולוניאליות, הולאמו לעיתים נכסים ציבוריים (כגון בארות נפט) מידי חברות זרות, בטענה שהם נעשקו מן העם ללא תמורה הוגנת. דוגמה בולטת היא הלאמת תעלת סואץ על ידי שליט מצרים נאצר.

מספר משטרים לאומניים וגזעניים הלאימו את נכסיהם של מיעוטים אתניים. בין אלה, גרמניה הנאצית הפקיעה את רכושם של היהודים, וזימבבווה בהנהגת רוברט מוגאבה הפקיעה את חוותיהם של מתיישבים ממוצא אירופי. בהלאמה מסוג זה הבעלות הממשלתית היא לרוב רק שלב-מעבר, והנכסים מועברים בהמשך לבעלות פרטית של בני הקבוצה השלטת.

הלאמת הצלה

פעולות הלאמת-הצלה מתרחשות ברוב המקרים כאשר חברה גדולה ובעלת מוניטין עומדת לפשוט רגל. פעולת ההלאמה מכוונת להצילם ממצב זה. פעולות הלאמה נפוצות במיוחד כאשר החברה נתפשת כבעלת חשיבות לכלכלה ולחברה, או כאשר מספר חברות במגזר מסוים עומדות בפני סכנת הליך פירוק בו-זמנית. בישראל, לדוגמה, הולאמו הבנקים העיקריים בשנת 1983 אחרי "משבר הבנקים" כדי להצילם מפשיטת רגל. במקומות רבים נגעה ההלאמה לחברות רכבות, תעופה, משאבי-טבע, ובנקים.

המשבר הפיננסי שהחל בסוף שנת 2007 בארצות הברית והתדרדרותו לאורך שנת 2008 הביאו לקריסה של בנקים למשכנתאות כגון פרדי מק ופאני מיי וגופים פיננסיים מרכזיים, והביא לסדרה של מהלכי הלאמה של סוכנויות משכנתאות וביטוח והזרמת כספים למערכת הפיננסית בידי הממשלה הפדרלית. מהלכים אלו סיימו כ-20 שנה בהן הסתמן כי ההלאמה הופכת להיסטוריה נשכחת, והציתו מחדש את הדיון בבעלות ציבורית מול פרטית.

הלאמות מפורסמות

• ישראל – הלאמת חברת החשמל בשנת 1954. הלאמת בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק מזרחי בעקבות משבר המניות בשנת 1983. הלאמת 20,000 דונם אדמות של אזרחים ערבים בגליל בשנת 1976 (ראו יום האדמה).
• בריטניה – הלאמת חברת הודו המזרחית במאה ה-18, והלאמת חברות הפחם, הגז, הנפט, הרכבות, הפלדה, בריטיש ליילנד, בריטיש איירוויז וחטיבת הטלפונים של משרד הדואר במאה ה-20. חברות אלה הופרטו בתקופת שלטון השמרנים תחת מרגרט תאצ'ר וג'ון מייג'ור בין 1979 ו-1997.
• קנדה – חברת הרכבות הקנדית שנוצרה מכמה חברות רכבות שפשטו רגל אחרי מלחמת העולם הראשונה והלאמת אספקת החשמל ליצירת "הידרו-קבק" (קוויבק).
• ארצות הברית – חברת הרכבות "אמטרק". חברות המשכנתאות "פאני מיי" ו"פרדי מאק" וחברת הביטוח "AIG" בעת משבר הסאב-פריים בשנת 2008.
• כווית, מקסיקו, ערב הסעודית, ונצואלה, בוליביה – הלאמת תעשיית הנפט.
• זימבבואה: הלאמת תשתית המזון.
• אלבניה, יוגוסלביה, סין, בולגריה, פולין, צ'כוסלובקיה, קובה, ברית המועצות, גרמניה המזרחית, קוריאה הצפונית ועוד – מדינות קומוניסטיות שבהן הולאם למעשה כל הרכוש הפרטי.
• נורווגיה – הלאמת מגזר האנרגיה.
• צרפת – הלאמת מפעלי רנו מבעליהם לואי רנו אחרי מלחמת העולם השנייה, משום שיתוף פעולה עם הנאצים. החברה הופרטה בשנת 1996. הלאמת בנקים בשנת 1982, אחרי עליית הסוציאליסטים לשלטון.
• הודו – הלאמת בנקים.
• צ'ילה – הלאמת מכרות הנחושת תחת שלטון סלבדור איינדה בשנת 1971.
• מצרים – הלאמת תעלת סואץ תחת שלטון נאצר בשנת 1956. ההלאמה הייתה הרקע למבצע מוסקטר ולמבצע קדש.
• ליטא – הלאמת הרכוש היהודי על ידי הרוסים ב 1940

לקריאה נוספת

• גיליון 53: הלאמה, חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי, יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית ואחרים, יולי 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלאמה בוויקישיתוף

• דני גוטוויין, הלאמה – פתיחה לדיון, חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי
• אבי קליין, ‏הלאמות מאז שנות ה-80, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 באוקטובר 2017
• הלאמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)