לדלג לתוכן

הפקעת מחירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפקעת מחירים היא כינוי לתופעה של מכירת מצרכים או שירותים במחיר מעבר למותר ולסביר. מחיר מותר נקבע בחוק הקובע מחיר מקסימלי, ואילו מחיר סביר הוא עניין ציבורי שעשוי להיות במחלוקת. הפקעת מחירים אופיינית למצבי משבר אמיתיים (מלחמה) או מדומיינים (שמועות, צפיות) המביאים למחסור, אך היא תיתכן גם בשיטות של הונאה, צבירת מלאי וכדומה.

בהלכה נפסק שאסור להפקיע את המחירים, וחייבים בית דין להעמיד שוטרים בכל מקום שיבדקו שאין מוכרים שמפקיעים את המחירים, ויש להם רשות לקנוס ולהעניש את המפקיע את המחירים, וכופין אותו על זה[1], ועוד כתבו שהמפקיע שערים הרי הוא כמלווה בריבית[2], והטעם האיסור הוא מפני שעל ידי הפקעת המחירים גוזלים את העניים[3].

בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז עמוד ב: 

מה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית - אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: שבר זרוע רשע.

וברש"י שם ד"ה שבור זרוע: 

שבור זרוע רשע - אלו המייקרין את התבואה ומפקיעין את השער, וממאי דבמפקיעי שערים כתיב - דכתיב בההיא פרשתא יארב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני וכי הליסטים אורב את העני והלא את העשיר הוא אורב אלא במפקיעי שערים הכתוב מדבר, שרוב דעתם לעניים הוא, וקא בעי דוד רחמי עלה דמילתא: שבור זרוע רשע ותן שובע בעולם, ובכך זרועו שבור, ורע תדרוש רשעו בל תמצא, וזה שהיה בדעתו להיות רשע, כשתדרוש רשעו לא תמצא עולה שלא הספיק לעשותה.

ובספר המקח והממכר לרב האי גאון שער ס:

אסור להפקיע את השערים ולהוסיף עליהם ואם עושה כן המקום כועס עליו וזוכר את מעשיו כדאמרינן (ב"ב דף צ' ע"ב) אוצרי פירות ומלוי רביתות ומפקיעי שערים ומקטיני איפה עליהם הכתוב אומר נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח את מעשיהם. וכן אסור לתגר למנוע עצמו ולהתאחר מלמכור מה שיש אצלו מפני פחד הפקעת שערים וכן לא יאחר עצמו מן השוקים ולא לגזור תענית תחלה ביומא דשוקא ולא יהא מפחיד בני אדם באמרו תבואה מועטת בעולם. דתנן (תענית דף ט"ו ע"ב) במתניתין אין גוזרים תענית על הצבור בתחלה בחמשי שלא להפקיע את השערים ובשני בצרות אסור לאצר אפילו חרובין אף דבר אחר אלא ימכור ראשון ראשון דאמרינן (ב"ב דף צ' ע"ב) ובשני בצרות אפילו קב חרובין לא יאצר מפני שמכניס מארה בשערים. ובשעת הזול אסור לקנות תבואה ופירות לאצר אלא מוסר ראשון ממה שיש אצלו ואל ישתכר בו יותר משער השוק ועל שאינו עושה כן אמר הנביא לאמר מתי יעבור החדש ונשכיר' שכר וגומר. ואמרינן אוצרי פירות כגון מאי כגון שבתי אוצר פירי. ומי שיש לו תבואה או פירי משדהו מותר לאצר ואפילו בשעת היוקר כדאמרינן (שם) אמר רב עושה אדם את קבו אוצר ואמרינן בבריתא במה דברים אמורים בלוקח מן השוק אבל כונס משלו אפילו לעשר שנים מותר.

ברמב"ם הלכות גניבה פרק ח הלכה כ: 

חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שיהיו מחזרין על החנויות ומצדקין את המאזנים ואת המדות ופוסקין את השערים, וכל מי שנמצא עמו משקל חסר או מדה חסרה או מאזנים מקולקלין רשות יש להן להכותו כפי כחו ולקנסו כפי ראות בית דין לחזק הדבר, וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק.

בשולחן ערוך חושן משפט סימן רלא סעיף כא:

כל המפקיע שערים שמוכר יותר מהראוי, רשאים להלקותו ולענשו כפי הראוי.

וכן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן שלו סעיף ג לגבי תרופות שאסור למכור אותם יותר מן הראוי: 

מי שיש לו סמנים, וחבירו חולה וצריך להם, אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי. ולא עוד, אלא אפילו פסקו לו בדמיהם הרבה, מפני צורך השעה שלא מצאו סמנין אלא בידו, אין לו אלא דמיהן[4].

המשפט הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת מדינת ישראל, עוד בשנת 1948, נקבעה "פקודת מניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תש"ח-1948", מכוחה הוקמו בתי דין מיוחדים לשיפוט בענייני הפקעת שערים (לצד שיפוט בענייני ספסרות). בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, בתי דין אלו הטילו קנסות על מפקיעי שערים[5] והופיעה במשפטים של סוחרים שהואשמו בהפקעת מחירים[6].

במרץ 2023 בטל בית המשפט העליון פסק דין שקיבל תביעה על גביית מחיר מופרז. בפסק הדין כתבה השופטת יעל וילנר[7]:

"השימוש בעילת המחיר המופרז צריך שייעשה באיפוק ובריסון, במיוחד במסגרת תובענות ייצוגיות. כמובהר לעיל, הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד. ... על בתי המשפט ליישם את העילה דנן בזהירות ובאיפוק רב, בהתאם לאמות המידה שצוינו לעיל, ולהחילה רק במקרים קיצוניים ומובהקים של ניצול צרכני, אשר "דוקרים את העין וברורים לכל" – הן מבחינת גובה המחיר, הן מבחינת חוסר הגינותו – בשים לב, בין היתר, להשלכות הכלכליות הטמונות בהחלתה במקרה הנדון."

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רמב"ם הלכות גניבה פרק ח הלכה כ, שולחן ערוך חושן משפט סימן רלא סעיף ב:
  2. ^ עיין ברמב"ם הלכות מכירה פרק יד הלכה ו ובשולחן ערוך סימן רלא סעיף כה:
  3. ^ עיין עוד בנושא זה באנצקלופדיה תלמודית ערך הפקעת שערים ובאתר עולמות
  4. ^ ראה כתבה בגלובס 14.05.2019 על חברה שהפקיעה מחירי תרופות
  5. ^ חברת ספיני ועובדיה נאשמים בהפקעת מחירים, דבר, 16 באוגוסט 1949
  6. ^ הפקיע מחיר שימורים, הצופה, 9 במאי 1949
    בית הדין למניעת הפקעת שערים וספסרות בחיפה, דבר, 20 במאי 1949
    החל משפטו של הסוחר גרוס בחיפה, קול העם, 9 ביוני 1949
  7. ^ ע"א 4120/20 אופיר נאור עו"ד נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, ניתן ב־20 במרץ 2023