וילהלם בנד

וילהלם בנד
Wilhelm Bendz
לידה	20 במרץ 1804; אודנזה, דנמרק
פטירה	14 בנובמבר 1832 (בגיל 28); ויצ'נצה, איטליה
מקום קבורה	ויצ'נצה
מקום לימודים	האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות יפות
תקופת הפעילות	1819–1832 (כ־13 שנים)
זרם באמנות	תור הזהב הדני
הושפע על ידי	כריסטופר אקרסברג
יצירות ידועות	A Young Artist (Ditlev Blunck) Examining a Sketch in a Mirror, Artists in Finck's Coffee House, Interior from Amaliegade. Captain Carl Ludvig Bendz standing and Dr. Jacob Christian Bendz seated, A Sculptor in his Studio Working from the Life, Familien Waagepetersen

וילהלם פרדיננד בנד (בדנית: Wilhelm Bendz‏; 20 במרץ 1804 – 14 בנובמבר 1832) היה צייר דני, הידוע בעיקר בזכות עבודות ז'אנר ודיוקנאות המציגים לעיתים קרובות את עמיתיו האמנים ואת חיי היומיום שלהם. הוא היה אחד האמנים המוכשרים בדור הציירים המצליח שלמד אצל כריסטופר וילהלם אקרסברג אך נפטר בגיל צעיר.^[1]

ביוגרפיה

וילהלם בנד נולד ב -20 במרץ 1804 באודנסה שבאי פונן. הוא נשלח לקופנהגן שם למד באקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות בין השנים 1820 עד 1825, שם למד אצל כריסטופר וילהלם אקרסברג. בשנת 1825 הוא עשה ניסיון לא מוצלח לזכות במדליית הזהב, שניתנה רק לציורי היסטוריה, הז'אנר היוקרתי ביותר באותה תקופה, ולאחר מכן החליט להתמחות בפורטרטים ועבודות ז'אנריות. הוא גם רכש ידע בציור הגרמני, בית הספר במינכן, שנראה שהשפיע על סגנונו.^[2]

שרלוטנבורג

לאחר סיום לימודיו באקדמיה תרם בנד בהצלחה מספר עבודות לתערוכות השנתיות בשרלוטנבורג בשנים 1826, 1827 ו- 1828. שלושה מציוריו נרכשו לאוסף הציורים המלכותי: "כיתת אמן באקדמיה לאמנות" ו"אמן צעיר המתבונן ברישום מבעד למראה" משנת 1826 וב"פסל העובד עם מודל חי "משנת 1827. עבודה חשובה נוספת משלב זה היא "מסיבת טבק" משנת 1828.^[3]

לאחר מכן הועסק בנד כעוזר בסטודיו של אקרסברג, ועבד על מטלות שגרתיות כמו שחזור ציורי ההיסטוריה של ניקולאג אבילדגארד בארמון כריסטיאנסבורג שנהרסו בשריפה של 1794, וציור עותקים מיצירותיו של אקרסברג.

מינכן

בסוף 1830 קיבל בנד מלגת נסיעות שאפשרה לו לצאת לדרום אירופה. לאחר ביקורים קצרים בדרזדן ובברלין, הוא נסע למינכן, שהתפתחה למרכז תוסס של אמנויות, ושם שהה כשנה. עבודתו החשובה ביותר מהשהות היא הדיוקן הקבוצתי: "אמנים בבית הקפה של פינק במינכן".

מותו באיטליה

בסתיו 1832 המשיך במסעו לעבר רומא בחברה עם יוזף פצל ותומאס פירנלי, ועצר בוונציה בדרך שם חידש את ידידותו עם הצייר דטלף בלונק, שפגש לראשונה בימי לימודיו באקדמיה בקופנהגן. הם המשיכו יחד, אך זמן קצר לאחר מכן בנד שחש ברע מאז שהיה בוונציה, ונפטר מדלקת ריאות.

יצירתו

הוא זכור בעיקר בזכות דיוקנאותיו הרבים אם כי שאיפתו הייתה שילוב נכון של פורטרטים, סצנות ז'אנר וציור היסטוריה אלגורית. הווירטואוזיות הטכנית שלו ניכרת במיוחד בתיאורי משחק האור המופק ממקור מוסתר והצללים הנובעים מכך.