חברים (סרט, 1985)
מראה
בימוי | ג'ואל שומאכר |
---|---|
הופק בידי | לורן שולר דונר |
תסריט | ג'ואל שומאכר |
עריכה | ריצ'רד מרקס |
שחקנים ראשיים |
אמיליו אסטבז מרטין בלסם אנדי מקדואל בלייק קלארק ג'ני רייט ג'ינה הכט ג'וייס ואן פאטן מייר וינינגהם ג'אד נלסון רוב לאו אלי שידי אנדרו מקארתי דמי מור אנה מריה הורספורד |
מוזיקה | דייוויד פוסטר |
צילום | סטיבן בורום |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרטי קולומביה |
חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 28 ביוני 1985 |
משך הקרנה | 104 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סיפור התבגרות, סרט רומנטי, סרט דרמה, מלודרמה |
הכנסות באתר מוג'ו | stelmosfire |
פרסים | פרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר (רוב לאו) |
דף הסרט ב־IMDb | |
חברים (באנגלית: St. Elmo's Fire) הוא סרט אמריקאי משנת 1985 אשר בוים על ידי ג'ואל שומאכר ומככבים בו אמיליו אסטבז, רוב לאו, אנדרו מקארתי, דמי מור[1], ג'אד נלסון, אלי שידי ומייר וינינגהם.
עלילת הסרט מתמקדת בשבעה סטודנטים וסטודנטיות אמריקאים שסיימו זה עתה את לימודיהם באוניברסיטה ועוסקת בעיקר באופן בו הם מסתגלים לחיים שלאחר האוניברסיטה.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קירבי קגר (אמיליו אסטבז) – לא בטוח באיזה כיוון יבחר. הוא מתחיל את הסרט כמלצר בבר "St. Elmo's Fire".
- בילי היקס (רוב לאו) – הסטודנט הפרוע יותר בחבורה. היקס אינו מסוגל (או רוצה) להישאר לאורך זמן במקומות עבודה.
- קווין דולנץ (אנדרו מקארתי) – סופר מדוכא.
- ג'ולס ג'ייקובי (דמי מור) – הצליחה למצוא עבודה בתחום הבנקאות.
- אלק ניובארי (ג'אד נלסון) – יאפי שאפתן אשר חותר להשתלב בפוליטיקה.
- לסלי האנטר (אלי שידי) – חברתו היאפית של אלק אשר מעוניינת לקחת חלק בקריירה לא מוגדרת לפני שתתחתן ותביא ילדים.
- ונדי בימיש (מייר ווינינגהאם) – באה ממשפחה עשירה. מעוניינת להקדיש את חייה לעזור לאחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חברים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "חברים", באתר נטפליקס
- "חברים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "חברים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "חברים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "חברים", באתר אידיבי
- "חברים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לולו גרסיה־נווארו, הניו יורק טיימס, דמי מור: "האלימות האמיתית היתה מה שעשיתי לעצמי", באתר הארץ, 23 בספטמבר 2024