חותם הארבעה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ארתור קונאן דויל |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | ספרות בלשית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Lippincott's Monthly Magazine  |
| תאריך הוצאה | 1890 |
| מספר עמודים | 122 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | ראו בהמשך |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | שרלוק הולמס |
| ספר קודם |
חקירה בשני |
| הספר הבא |
הרפתקאותיו של שרלוק הולמס |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000958159, 001844853, 000883917 |
  | |
חותם הארבעה (באנגלית: The Sign of the Four) הוא רומן בלשי באורך מלא פרי עטו של ארתור קונאן דויל, ובו עלילה מעלילותיו של הבלש שרלוק הולמס, יציר רוחו של קונאן דויל. זהו הספר השני בסדרת ספרי שרלוק הולמס, לאחר חקירה בשני ולפני כלבם של בני בסקרוויל.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתרחשת בשנת 1888. הבלש שרלוק הולמס משועמם בשל היעדר חקירות, ולמורת רוחו של דוקטור ווטסון מתחיל הולמס להתמכר לסמים. הולמס מסביר לווטסון על שיטות עבודתו, כשאל החדר נכנסת אשה צעירה בשם מרי מורסטן ומבקשת את עזרתו של הולמס. מורסטן מספרת את סיפורה: היא בתו של קצין בצבא אשר היה מוצב באיי אנדמן, ובילדותה ראתה אותו מעט. עשר שנים לפני כן אביה הודיע לה שהגיע ללונדון וביקש ממנה לפגוש אותו במלון שבו התאכסן. כאשר הגיעה ללונדון, התברר לה שאביה אכן שהה במלון, אולם נעלם והשאיר את חפציו מאחור. היא פנתה אל ידידו בעיר, מייג'ור ג'ון שולטו, אולם גם הוא לא ידע דבר על מקום הימצאו. ארבע שנים לאחר מכן, התפרסמה בעיתון מודעה שבה מתבקשת מורסטן למסור את כתובתה. משעשתה זאת, החלה לקבל בדואר מדי שנה פנינים יקרות ערך. היום, שש שנים לאחר מכן, היא קיבלה מכתב המודיע לה שנעשה לה עוול, ומבקש ממנה לבוא לפגישה בלוויית שני חברים. הולמס וווטסון מסכימים ללוות אותה. הולמס חוקר ומגלה שמייג'ור שולטו נפטר בשבוע בו החלה מורסטן לקבל את הפנינים, והוא סבור ששולח הפנינים הוא יורשו של שולטו. ווטסון מתאהב במורסטן ממבט ראשון, אולם לא מעז לפתח ציפיות. בהמשך מורסטן מביאה להולמס מפה שמצאה בין חפציו של אביה, אשר עליה כתוב "חותם הארבעה". על המפה יש ארבעה שמות: מחמת סינג', עבדאללה חאן, ג'ונתן סמול ודוסט אכבר.
הולמס ווטסון ומורסטן מגיעים לנקודת המפגש, שם הם מוסעים בכרכרה לביתו של אדם החי בפאר ומזרחי ומציג את עצמו כתדיאוס שולטו, בנו של ג'ון שולטו. הוא מספר למורסטן שאביו היה חבר טוב של אביה, ושכל חייו אביו פחד מפני אנשים בעלי רגל עץ. ברגעיו האחרונים אביו סיפר לו ולאחיו התאום ברתולומיאו על נסיבות מותו של אביה של מורסטן: שניהם חלקו סוד על קיומו של אוצר גדול מהודו, וכאשר הגיע מורסטן ללונדון לתבוע את חלקו משולטו, התפתחה ביניהם מריבה באשר לחלוקתו, ובאמצע המריבה חטף מורסטן התקף לב פתאומי ומת (הוא לקה בלבו עוד קודם לכן, אולם סיפר על כך רק למעטים). משרתו של שולטו אשר שמע על המריבה מאחורי הדלת, סבר בטעות ששולטו רצח את מורסטן, ושולטו הבין שאיש לא יאמין לו שהמוות היה טבעי. לפיכך הם הסתירו יחד את הגופה. שולטו רצה להמשיך ולספר לבניו היכן נמצא האוצר, אולם ברגע האחרון הופיע לפתע בחלון פרצוף, ושולטו החל לזעוק שלא יתנו לו להיכנס. בעוד תדיאוס וברתולומיאו ניסו לתפוס את הפולש, שולטו נפח את נשמתו והאוצר נשאר חבוי. כעבור זמן מה הם גילו שהפולש המסתורי ערך חיפוש בחדר והצמיד לגופה של אביהם פתק עם הכיתוב "חותם הארבעה". תדיאוס רצה לפחות לפצות את בתו של מורסטן, ולכן שלח לה את הפנינים במשך השנים. אלא שכעת הודיע לו ברתולומיאו שמצא את האוצר חבוי בבית. תדיאוס מעוניין שמורסטן תקבל את חלקה באוצר, ועל כן הוא מזמין אותה לבוא עמו להתעמת עם ברתולומיאו אשר מעוניין לשמור את כל האוצר לעצמו. עם זאת, כאשר הם מגיעים לביתו של ברתולומיאו הם מגלים שהוא נרצח באמצעות חץ מורעל והאוצר נשדד. על השולחן לצדו הם מוצאים פתק שעליו כתוב "חותם הארבעה".
בעזרת שיטותיו הייחודיות, מצליח הולמס לגלות שברצח היו מעורבים שני אנשים: אחד קטוע רגל והוא ככל הנראה ג'ונתן סמול מהמפה של מורסטן, והשני הוא אדם קטן קומה, ככל הנראה יליד מאיי אנדמן. הולמס משתמש בשירותיו של כלב בשם "טובי" כדי לעקוב אחרי עקבותיהם של השניים ולומד לדעת שהם הפליגו בספינת קיטור. הולמס מערב את המשטרה, ולאחר מרדף סירות שבמהלכו נהרג היליד, המשטרה מצליחה להניח את ידיה על ג'ונתן סמול ולהשיג את תיבת האוצר. ווטסון מקבל אישור להראות למורסטן את האוצר בטרם המשטרה תבדוק אותו, והוא חושש מאוד מכך כיוון שהוא יודע שאם מורסטן תהיה אשה עשירה לא יהיה לו סיכוי להתקרב אליה. אולם כאשר התיבה נפתחת מתברר שהיא ריקה. ווטסון מביע את שמחתו על כך, ומתוודה בפני מורסטן שהוא אוהב אותה. הולמס שואל את סמול מה עשה עם האוצר, והוא מספר ששפך אותו בנהר כדי שאיש לא יוכל להגיע אליו. הוא מספר את סיפורו: הוא שירת בצבא הבריטי בהודו ואיבד את רגלו בעקבות נשיכת תנין. במהלך המרד ההודי הגדול הוא הוצב בעמדת שמירה במבצר בעיר אגרה יחד עם שני חיילים סיקים שנקראו מחמת סינג' ועבדאללה חאן. לילה אחד שניהם סיפרו לו על ראג'ה עשיר אשר הצטרף למורדים, ובאמצעות סוחר בשם אחמת' מתכנן להחביא חלק מאוצרו באגרה. הם הציעו לו להצטרף אליהם, לרצוח את אחמת' ולהניח יד על האוצר. הוא קיבל את הצעתם, ויחד עם סיקי נוסף בשם דוסט אכבר הם רצחו את אחמת', הסתירו את האוצר ושרטטו מפות למיקומו. על המפות הם חתמו בשם "חותם הארבעה". עם זאת, הרצח נחשף וארבעתם נשלחו למאסר באיי אנדמן. עם זאת, קיומו של האוצר לא נחשף. באנדמן, הבחין סמול בשני קצינים בריטיים, הלא הם מורסטן ושולטו אשר היו שקועים בחובות כבדים. הוא הציע לשניהם לסייע להם לברוח ובתמורה לקבל חלק מהאוצר. הוא הכין עבורם מפות של האוצר, וזו המפה שמרי מורסטן מצאה בכליו של אביה. סוכם ששולטו יצא כדי לבדוק האם האוצר אכן קיים, ולאחר מכן יחזור לאנדמן כדי לסייע להם לברוח. עם זאת, שולטו בגד בהם ולאחר שלקח את האוצר וקיבל ירושה גדולה חזר לבריטניה. מאז התעסק סמול בעיקר בתוכניות לנקמה בשולטו. לאחר שהצליח לברוח באמצעות יליד מקומי בשם טונגה ולרצוח את אחד מהסוהרים שלו, סמול חזר לבריטניה, והופיע ליד חלונו של שולטו לפני שמת בתקווה לגלות את האוצר. לאחר שברתולומיאו מצא את האוצר, הוא תכנן לחדור אל החדר בזמן שהוא לא יימצא שם, לגנוב את האוצר ולהיעלם. אולם כאשר טונגה חדר אל החדר, הוא גילה שברתולומיאו שם, ועל כן רצח אותו באמצעות חץ מורעל. סמול לקח משם את האוצר ונעלם עם ספינת קיטור עד שהולמס והמשטרה מצאו אותו.
הספר מסתיים כאשר סמול נלקח למאסר, וווטסון מספר להולמס על כוונתו להינשא למרי מורסטן.
עיבודים לקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר זוכה לעיבודים רבים לקולנוע. ב-1905 יצא לאקרנים הסרט האילם האמריקאי "הרפתקאותיו של שרלוק הולמס", וב-1913 סרט אילם אמריקאי נוסף בשם "שרלוק הולמס פותר את חותם הארבעה". ב-1923 הסרט הבריטי "חותם הארבעה", וב-1932 סרט בריטי נוסף באותו השם. הסיפור זכה להתייחסות גם בסדרה "שרלוק הולמס" מ-1965. ב-1974 יצא סרט גרמני-צרפתי בשם "חותם הארבעה" (בגרמנית: Das Zeichen der Vier בצרפתית: Le signe des quatre). ב-1983 גילם איאן ריצ'רדסון את שרלוק הולמס בסרט "חותם הארבעה". ריצ'רדסון גילם את הולמס גם בסרט ההמשך אשר מבוסס על הספר כלבם של בני בסקרוויל. באותה שנה יצא באוסטרליה סרט בשם "שרלוק הולמס וחותם הארבעה". הפרק הרביעי בסדרה הסובייטית "הרפתקאותיו של שרלוק הולמס ודר' ווטסון" נקרא "אוצרות אגרה" ומבוסס על חותם הארבעה. גם אחד מפרקי סדרת הטלוויזיה "שרלוק הולמס" מ-1984 עוסק בספר זה. ב-2001 יצא לאקרנים בקנדה הסרט "חותם הארבעה". בסדרת הטלוויזיה "שרלוק", המציגה גרסה מודרנית לסיפורי שרלוק הולמס, הפרק השני בעונה השלישית נקרא "חותם השלושה" ומציג את אותה עלילה. שרלוק הולמס מגולם בידי בנדיקט קמברבאץ' ודוקטור ווטסון בידי מרטין פרימן.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חותם הארבעה או תעלומת בית שולטו, תרגם שלמה ערב, הוצאת צ'צ'יק, 1951.
- סימן הארבעה, תרמו שלומית קדם וחדוה גיל, הוצאת לדורי, 1982.
- חותם הארבעה, תרגם אורי בלסם, הוצאת זמורה ביתן, 1983 (תרגום מחודש לתרגומו של בלסם: מאיה פלדמן, 2012)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר לקריאה בעברית, באתר ויקיטקסט- הספר המלא בוויקיטקסט (באנגלית)
- הספר בפרויקט גוטנברג
- גרסת שמע של הספר
- מיכאל הנדלזלץ, חותם הארבעה, באתר הארץ
- חותם הארבעה באתר סימניה