לדלג לתוכן

חטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה. חטא נוצר על ידי עשיית מעשה אסור או אי עשייה של מעשה שחובה לעשותו, ולעיתים אפילו על ידי מחשבה אסורה, או דחף לעשיית מעשה אסור. ישנן דרגות חומרה שונות של חטא, כאשר על חטאים מסוימים יש דין מיתה ואילו על אחרים יש כפרה.

התפיסה הדתית של איזה מעשה נחשב לחטא משתנה בהתאם לדת, למדינה ולזמן. חטאים אחדים התגלגלו לחוקים ולאיסורים אוניברסליים, כגון רצח וגנבה, ואילו מעשים אחרים הנתפסים כחטאים על פי דתות מסוימות, כגרגרנות וכמשכב זכר מקובלים היום בצורה נרחבת יותר מבעבר בקרב חברות מסוימות.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה חטא מקורה בפועל להחטיא. זאת כיוון שלפי תפיסת מרבית הדתות, אדם אשר מבצע חטאים החטיא את ייעודו בעולם. לכן, חטאים יכולים להיות פעולות הפוגעות באל (עבודת אלוהים אחרים) באדם אחר (רצח), או אפילו בעתיד ביתו של אדם (שפיכת זרע לשווא). [דרוש מקור]

האדם הטוב, לפי תפיסת מרבית האמונות, אמור לממש את הפוטנציאל שלו עד סופו (מה שיביא בתורו גם להתחזקות עמו והאנושות כולה).

תפיסת החטא בדתות מונותאיסטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערצת עגל הזהב מאת ניקולא פוסן. חטא עגל הזהב הוביל למותם של 3,000 איש על פי ספר שמות
ערך מורחב – עבירה (יהדות)

על פי היהדות, חטא הוא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר, כל מעשה שנוגד את רצון ה' נחשב לחטא. החטאים החמורים ביותר, עונשם ארבע מיתות בית דין או כרת. הגדרת האדם כחוטא משתנה על פי התנהגותו בהווה, ואינה מצב קבוע.

הנצרות מתייחסת לחטא הקדמון, הוא חטא עץ הדעת, שבגללו בני האדם נולדים כחוטאים מנותקים מהאלוהים, והדרך לגן העדן סגורה בפניהם. לפי פאולוס ייסוריו ומותו של ישו נועדו לכפר על החטא הקדמון, ולכן כל המקבל את האמונה בו, ייוושע ויזכה לחיי גן עדן בעולם הבא. על פי הנצרות המערבית החטא מרחיק את החוטא מאלוהיו, ואילו על פי הנצרות המזרחית חטא הוא אי הליכה לפי תוכנית האלוהים, והוא מביע רצון להיות אלוהים.

על פי האסלאם חטא (בערבית ذنب, דנב) הוא כל דבר העומד בניגוד לרצונו של אללה. על פי הקוראן הנפש האנושית נוטה באופן טבעי לרע. האסלאם מגדיר רמות שונות של חטאים ובהם שירכ (شرك, מילולית שיתוף), חטא האמונה ביותר מאל אחד וחראם (حرام, מילולית איסור).

הדת הבהאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאסלאם, על פי הדת הבהאית האדם הוא ביסודו טוב, והאנושות נוצרה מאהבת האל. כאשר ליבו של האדם סוטה הוא אינו יכול לקבל את אהבתו של האל. על הבאהים אסור להתוודות על חטאיהם בפני אחריהם מכיוון שהמחילה היא בין האדם לאלוהיו. החטא הוא טבעי ואל לו לעצור את ההתקדמות להגשמה רוחנית.

תפיסת החטא בדתות פוליתאיסטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהינדואיזם חטא היא פעולה המפרה את המוסר ובכך מביאה לקארמה שלילית

בהינדואיזם חטא (בסנסקריט pāpa) מתאר לרוב פעולות המפרות קוד אתי או מוסרי ובכך יוצרות קארמה שלילית. בניגוד ליהדות, לנצרות ולאסלאם, החטא אינו פשע כנגד רצונו של האל אלא כנגד הדהרמה או כנגד האדם עצמו. האתיקה הבודהיסטית היא תוצאתנית בטיבה ולכן אין בבודהיזם מקבילה לחטא. בדומה גם בשינטו אין דוקטרינה של חטא, אך מעשים מסוימים יוצרים סוג של זוהמה טקסית, אשר "תנוקה" רק כדי להשקיט את נפשו של האדם ולהביא לו מזל טוב ולא כי יש פגם בהיותו "מזוהם".

תפיסת החטא באתאיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתאיזם נעשית הבחנה בין חטא לבין קוד התנהגות. מכיוון שחטא מקושר למערכת אמונות תאולוגית, האנטיתזה לאתאיזם, נעשה שימוש במונחים של "נכון ולא נכון" או אתי ולא אתי, כדי להימנע מהאסוציאציה למונח דתי. על פי האתאיזם הקוד המוסרי נובע מתכונות האדם ולא מחוקיו של אל כלשהו. בעוד שאסונות טבע מיוחסים לעיתים על ידי אנשים מאמינים לחטאי האדם, השוללים את קיומו של אל טוענים כי ישנה נטייה אנושית לייחס תכליתיות לכל תופעה או עצם, בין אם הוא מלאכותי או טבעי כאחד וכי זו טעות לייחס תכלית כלשהי לטבע הפועל על פי חוקי המדע.

דוגמאות לחטאים מהתורה(מקור האמונה המונותאיסטית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונאת דברים - איסור גרימת צער באמצעות הדיבור

אונאת ממון - איסור על גזל

מדבר שקר תרחק

איסור לשון הרע ורכילות

המשפט הפלילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט הפלילי הוא ענף מתחום המשפט, שתכליתו הסדרת חיי החברה על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות בהתאם לחוק העונשין אשר חלקו מבוסס על חלק ממצוות לא תעשה מהתורה (אשר מגדירות התנהגויות אסודות של האדם)

מידת הזהירות במסילת ישרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסילת ישרים ספר מוסר בסיסי ביהדות, על האדם לאמץ קודם את מידת הזהירות וללמוד קודם מהתורה מה לא לעשות (מצוות לא תעשה) ולהימנע מהחטא, ועליו לפקח על מעשו ולהתבונן בהם.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עדין שטיינזלץ, חטא. בתוך, ארתור א. כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), אברהם שפירא (עורך המהדורה העברית), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו: מושגים, תנועות, אמונות, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשנ"ג, 1986. עמ' 188–190.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.