יחסי ארמניה–ישראל
| יחסי ארמניה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| ארמניה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 29,743 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 2,966,586 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 24,212 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,162 | 50,940 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין מדינת ישראל ורפובליקת ארמניה קיימים יחסים דיפלומטיים החל מ-4 באפריל 1992, וזאת זמן קצר לאחר שארמניה זכתה לעצמאות מברית המועצות בשנת 1991[1]. לארמניה יש שגרירות בתל אביב.
ברקע היחסים בין שתי המדינות עומדת ההשוואה השכיחה בין העם הארמני והעם היהודי, אשר חולקים נקודות דמיון רבות. אישים רבים לאורך השנים, ובהם היסטוריונים, עיתונאים, ומומחים פוליטיים, הצביעו על מספר קווי דמיון בין שתי הקבוצות האתניות: פיזור רחב ברחבי העולם, אוכלוסייה קטנה יחסית, שאיפה ארוכת שנים למדינת לאום עצמאית, אשר התגשמה רק בשנים האחרונות, העובדה ששתי המדינות מוקפות בעיקר על ידי מדינות מוסלמיות, קיומו של לובי משפיע בארצות הברית והצורך להתמודד עם טראומה לאומית בעברן (השואה ורצח העם הארמני)[2][3][4].
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו זמן קצר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אשר בעקבותיה זכתה ארמניה לעצמאות. ב-25 בדצמבר 1991 הכירה ישראל רשמית בארמניה, עם הקמת חבר המדינות[5]. עם זאת, לישראל אין שגרירות רשמית בארמניה, ושגרירות ישראל בגאורגיה מופקדת על הטיפול בסוגיות הדיפלומטיות במדינה. שגרירות ארמניה בישראל ממוקמת בתל אביב, וזאת חרף מינויו של צולג מומג'יאן כקונסול הכבוד של ארמניה בירושלים בשנת 1996.
לאורך השנים, התקיימו מספר ביקורים של אישים ארמניים רמי דרג במדינת ישראל. בחודש ינואר 2000 ערך הנשיא הארמני רוברט קוצ'ריאן ביקור רשמי בישראל, במהלכו נפגש עם בכירים ישראליים, בהם גם ראש ממשלת ישראל אהוד ברק. במהלך פגישתם, התחייבו השניים לחזק את הקשרים ההדדיים בין שתי המדינות, ולהרחיב את ההסכמים ההדדיים בתחומי הבריאות והמסחר.
במהלך השנים, התרחשו מספר תקריות אנטישמיות בארמניה: במהלך שנת 2004, חברת טלוויזיה ארמנית פרטית בשם ALM, בבעלותו של טיגראן קאראפטיאן, השתמשה בפלטפורמה התקשורתית שבבעלותה לצורך שידור תכנים שהציגו את היהודים כגזע לא מתורבת, אשר מטרתו לשלוט בארמניה ובשאר העולם. בשנת 2005, ארמן אבטיסיאן, מנהיגה של מפלגה קיצונית לאומנית ארמנית, האיחוד הארמני הארי, נעצר באשמת הסתה לשנאה כנגד היהודים וקבוצות מיעוט אחרות. כמו כן, האנדרטה לזכר השואה אשר הוקמה בפארק ירוואן הושחתה בשנת 2004[6].
בספטמבר 2019 דווח כי בכוונת ארמניה לפתוח שגרירות בישראל עד שנת 2020[7]. ב-17 בספטמבר 2020 פתחה ארמניה שגרירות בישראל[8]. כשבועיים לאחר מכן החזירה את שגרירה במחאה על הדיווחים של מכירת נשק ישראלי לאזרבייג'ן במהלך הקרבות בנגורנו קרבאך[9].
ב-21 ביוני 2024 הודיעה ארמניה כי היא מכירה במדינה פלסטינית. באותו היום בעקבות כך שארמניה מכירה במדינה פלסטנית משרד החוץ זימן את שגריר ארמניה בישראל לשיחת נזיפה חמורה.[10]
יחסי כלכלה ומסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז עצמאותה, ארמניה זכתה לתמיכה כלכלית ומסחרית מישראל, ועודנה מהווה אחת משותפות הסחר העיקרית שלה. על פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כ-4.8% מכלל היבוא הארמני מקורו בישראל, וכ-7.1% מכלל היצוא הארמני מופנה לישראל[11].
במהלך שנת 1997 חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה, אשר אישר קיום טיסות סדירות ביניהן. אך עד שנת 2012, הופעל הקו בין ירוואן לתל אביב רק על ידי חברת התעופה הארמנית ארמאוויה. בחודש נובמבר 2012 אישר שר התחבורה הישראלי, ישראל כץ, לחברת ארקיע, להפעיל טיסות סדירות בין שתי המדינות[12][13].
הקמת לשכת המסחר ישראל - ארמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת חודש מרץ 2015 הושלמה הקמתה של לשכת המסחר ישראל-ארמניה בעקבות ביקורה של משלחת בראשותו של עו"ד צבי קן תור ואנשי משרד החוץ בביקור בן שבוע בארמניה. במקביל הוקמה לשכת מסחר ארמניה- ישראל. שתי הלשכות יפעלו לקידום יחסי סחר בין המדינות מאחר שלמדינות אין נציגויות דיפלומטיות רשמיות.
ראש הלשכה נפגש במסגרת ביקורו בארמניה עם שורה ארוכה של גורמים בכירים בממשלה הארמנית ובכירים בתעשייה, בחקלאות ובעולם האקדמי ולדבריו קיים בארמניה צמא אדיר לידע ולטכנולוגיות ישראליות בשורה של תחומים כגון חקלאות, אנרגיה ירוקה, מים, פרמצבטיקה, מכשור רפואי, תשתיות ועוד. משימה הראשונה בה צפויה לטפל לשכת המסחר בעת הקרובה היא הסדרת קו תעופה ישיר על מנת לממש את הפוטנציאל המסחרי בין המדינות. לשכת המסחר ישראל ארמניה מדגישה כי חברות הסוחרות עם רוסיה ומדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר יכולות ליהנות מהטבות מפליגות לאור הסכם הסחר החופשי, ככל שאלו יעבירו מרכזים לוגיסטיים ומפעלים לארמניה. כמו כן קיימות בארמניה הזדמנויות עסקיות משמעויות ביותר בארמניה בתחומי היהלומים, האלקטרוניקה, התרופות, ובתחומים נוספים אשר יאפשרו יצוא חופשי ממיסים ומרגולציה לרוסיה קזחסטן ובלארוס. במסגרת הביקור בארמניה, נתבקשה לשכת המסחר לסייע בנושאי משק החי כמו פרות לבקר וחלב וכן בנושאי חממות וחקלאות כגון רשתות נגד ברד לעצים נשירים. נוסף על כך, נתבקשה לשכת המסחר על ידי סגן שר האנרגיה לסייע גם בכל הנושאים של הגברת היעילות האנרגטית ואנרגיה חלופית כגון אנרגיה סולרית, הידרו אלקטרית, ואנרגיה מפסולת. בכוונת לשכת המסחר לפעול לפיתוח קשרים בין מוסדות אקדמאים בישראל ובארמניה וכן קשרים בתחום החממות הטכנולוגיות ונושאים נוספים.
הקהילה הארמנית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ארמנים בישראל
לקהילה הארמנית הייתה נוכחות בלבנט במשך כאלפיים שנה. לדברי יואב לף, פרופסור לשפה והיסטוריה ארמנית באוניברסיטה העברית, הנוכחות הארמנית בירושלים החלה עוד בשנת 301 לספירה. לאורך השנים הקהילה נותרה קטנה יחסית, אך גדלה במלחמת העולם הראשונה, כאשר ארמנים רבים נמלטו לישראל בעקבות רצח העם הארמני[14]. המגעים הראשונים בין שני העמים מתוארכים לימי קדם, ולימיו של המלך טיגראנס הגדול, אשר בתקופתו הגיעה ארמניה העתיקה לשיא התפשטותה. הנוכחות הארמנית בישראל נמשכה מאז ולאורך מאות רבות של שנים, והפטריארכיה הארמנית בירושלים נוסדה בשנת 638. היא ממוקמת ברובע הארמני, הקטן מבין ארבעת רובעיה של העיר העתיקה בירושלים.
בתחילת שנת 1948, בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות, מוערך כי כ-25,000 ארמנים התגוררו בשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אך רובם נמלטו מהארץ במהלך השנתיים הבאות בעקבות הלחימה. לאחר הקמתה של מדינת ישראל, רוב בני הקהילה הארמנית שנותרו בארץ זכו באזרחות ישראלית, והשתקעו ברובע הארמני שבעיר העתיקה[15]. המספר הכולל של ארמנים המתגוררים במדינת ישראל נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, ולרבות בשטח הגדה המערבית, מוערך בכשבעת אלפים איש[15].
השואה ורצח העם הארמני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – השואה, רצח העם הארמני
לאורך השנים, הכיר מוסד יד ושם בעשרה ארמנים כחסידי אומות העולם, הודות לתרומתם להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, תוך סיכון חייהם[16]. עם זאת, מדינת ישראל נמנעה לאורך השנים מהכרה רשמית ברצח העם הארמני, וזאת בשל החשש כי הכרה שכזו עלולה לפגוע במידה ניכרת ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין טורקיה, אשר טוענת כי אין מדובר ברצח עם. כמו כן, נשמעת הטענה כי חוסר הנכונות הישראלית להכיר ברצח העם הארמני נובעת גם מהרצון לשמור על "ייחודיותה" של השואה כאירוע ללא אח ורע בהיסטוריה האנושית, אשר לא ניתן להשוות בינו לבין אירועים אחרים בעלי אופי דומה.
במהלך השנים שלאחר קבלת עצמאותה של ארמניה, הפכה סוגיית ההכרה ברצח העם הארמני למקור לדיונים רבים, ואישים בקרב הקהילה הארמנית בישראל, וכן רבנים ופוליטיקאים ישראלים, מנהלים קמפיין מתמשך על מנת להוביל לשינוי מדיניותה של ישראל בנושא, ולהכיר ברצח העם הארמני. עם זאת, קמפיין זה לא נשא פירות, בין היתר, בשל עמדתה הנחרצת של טורקיה, אשר הבהירה לישראל כי הכרה ישראלית או אמריקאית ברצח העם הארמני תוביל לפגיעה קשה ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. מסיבה זו, מדינת ישראל ביקשה לאורך השנים להימנע מהכרה שכזו, ובמספר הזדמנויות אף נענתה לבקשותיה של טורקיה להשתמש בהשפעתה בארצות הברית על מנת להדוף ניסיונות ארמניים להשיג הכרה אמריקאית ברצח העם הארמני[17].
בשנת 2005, ובמסגרת השתתפותו בטקס לציון 90 שנה לאירועי רצח העם הארמני, אשר נערך בבירת ארמניה, ירוואן, אמר חבר הכנסת יוסי שריד כי "עמדת מדינת ישראל בנושא שואת הארמנים היא צינית", וכי "משרד החוץ הישראלי, ולא רק הוא, מפחד תמיד מהצל של עצמו, וכך הוא מטיל עלינו צל כבד כמשת"פים מובילים ב'שתיקת העולם..."[18].
הפגיעה המתמשכת ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקיה, אשר החלה עם בחירתו של רג'פ טאיפ ארדואן לתפקיד ראש ממשלת טורקיה בשנת 2003, והגיעה לשיאה בעקבות אירועי המשט לעזה בשנת 2010, עוררה תקווה בקרב רבים בישראל ובארמניה, כי בשלה העת להכרה ישראלית רשמית ברצח העם הארמני. הכעס הציבורי בישראל כנגד מדיניותה של טורקיה הוביל לעלייה ניכרת בתמיכה של דעת הקהל הישראלית בהכרה ברצח העם הארמני, מה שהוביל במהלך דצמבר 2011 לדיון פתוח בכנסת, במהלכו נידונה לראשונה האפשרות להכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני[19][20].
במהלך חודש יוני 2012, התקיים בכנסת דיון פומבי נוסף בסוגיית ההכרה ברצח העם הארמני, שוב על רקע התדרדרות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקיה. במהלך הדיון, אשר נפתח ביוזמת חברי הכנסת אריה אלדד וזהבה גלאון, הבהיר יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, כי "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת לנושא פוליטי"[21].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר אורון, הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני, כפר סבא: הוצאת מבע, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרפובליקה של ארמניה, באתר משרד החוץ
- איריס ז'ורלט, כיצד היחסים המתפתחים בין ישראל לארמניה מושפעים מההכרה ברצח העם?, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2018
יאיר אורון, איך קשורה ישראל ללחימה בנגורנו קרבאך, באתר הארץ, 17 במרץ 2015
"הנשק שישראל מוכרת הורג אותנו": ריאיון מיוחד עם שר החוץ של ארמניה, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי, 27 באפריל 2019
ישראל, יחסי-חוץ, ארמניה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר משרד החוץ של ארמניה
- ^ william saroyan's long journey from fresno to his ancestral land, באתר הניו יורק טיימס
- ^ THE WORLD; Armenia and Its Neighbors Only Diverge, באתר הניו יורק טיימס
- ^ Armenians Suffer Painfully in War, But With Pride and Determination, באתר הניו יורק טיימס
- ^ אמנון לוי, צבי גילת, לוי: ישראל מכירה בכל מדינות חבר העמים החדש, חדשות, 26 בדצמבר 1991
- ^ Armenia: Country’s Jews Alarmed Over Nascent Anti-Semitism
- ^ אריאל כהנא, ארמניה תפתח שגרירות בתל־אביב, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2019
- ^ The Armenian Mirror-Spectator, Armenian Embassy In Israel Inaugurated, The Armenian Mirror-Spectator, 24 בספטמבר 2020 (באנגלית)
- ^ איתמר אייכנר, רויטרס, בגלל מכירת נשק לאזרבייג'ן: ארמניה מחזירה את השגריר בישראל, באתר ynet, 1 באוקטובר 2020
- ^ איתמר אייכנר, ארמניה הודיעה: מכירים במדינה פלסטינית. השגריר בת"א זומן ל"שיחת נזיפה חמורה", באתר ynet, 21 ביוני 2024
- ^ ארמניה, תקציר ונתונים סטטיסטיים, באתר ספר העובדות העולמי של ה-CIA
- ^ ספיר פרץ, ארקיע תתחיל לטוס לארמניה: תפעיל טיסות בקו ת"א-ירוואן, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2012
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, כץ אישר: ארקיע תטוס לארמניה, באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2012
- ^ We are third-class citizens,' says Armenian Patriarch of Jerusalem, באתר הארץ
- ^ 1 2 ארמנים בישראל
- ^ ארמנים חסידי אומות העולם, מאתר יד ושם
- ^ ישראל היום, כך מכרנו את השואה הארמנית, באתר ישראל היום, 11 ביוני 2010
- ^ עומר כרמון, יוסי שריד: גרמניה הנאצית אינה הפושעת היחידה, באתר News1, 22 באפריל 2005
- ^ תומר ולמר, ריבלין: "לא נתכופף ולא נתכחש לשואת הארמנים", באתר ynet, 26 בדצמבר 2011
- ^ גדעון אלון, שלמה צזנה ויעל ברנובסקי, ראש המל"ל ביקש להשתתף בדיון על שואת הארמנים, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2011
- ^ מורן אזולאי, דיון בכנסת: "חובה להכיר בטרגדיית הארמנים", באתר ynet, 12 ביוני 2012
