ינשוף צוחק
 ינשוף צוחק
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי לילה |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | ינשופיים |
| סוג: | Sceloglaux |
| מין: | ינשוף צוחק |
| שם מדעי | |
 Sceloglaux albifaciesקאופ, 1848 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ינשוף צוחק (שם מדעי: Sceloglaux albifacies) הוא מין של דורס לילה נכחד אשר חי בניו זילנד והתגלה למדע רק ב-1845. הינשוף האחרון הידוע ממין זה נראה ב-1914 ומאז לא נראה עוד. ינשוף זה קיבל את שמו מקריאות ששמעו חוקרים באי ונשמעו כיללות צחוק.
הינשוף הצוחק הוא סוג בעל מין יחיד שהיה אנדמי לניו זילנד. הסוג הקרוב אליו ביותר הוא ינשוף נצי (Ninox), אשר חלק ממיניו חיים כיום באי. בעבר גם שייכו אותו לסוג זה. היו לו 2 תת-מינים (משוער על פי עצמות): Sceloglaux albifacies rufifacies, אשר חי באי הצפוני ו-Sceloglaux albifacies albifacies, אשר חי באי הדרומי והיה גדול יותר מקרובו.
ינשוף זה הגיע לאורך 35.5-40 ס"מ ולוטת כנפיים של 26.5 ס"מ. המשקל הממוצע שלו הגיע ל-600 גרם והנקבות היו גדולות מהזכרים. ינשוף זה היה בעל נוצות חומות-צהבהבות מפוספסות בפסים חומים כהים כשהפנים היו לבנות יותר. הוא היה בעל מקור דק ומעוקל וטפרים גדולים בכפותיו.
מזונו של ינשוף זה שחי באי נקי יחסית מיונקים הכיל בעיקר עופות קטנים יותר וזוחלים כמו שממיות וטואטרה ובניגוד לרוב הינשופים ניזון מטרפו מהקרקע ולא מהשמיים. הוא ניזון גם מצפרדעים, חגבי ווטה גדולים, עטלפים מקומיים ודגים וכאשר פלשו חולדות לאיים הוא ניזון גם מהם. עם זאת לאי הגיעו גם טורפים כמו חתולים וסמוריים שהיו טורפים את הינשוף ואת גוזליו ואולי תרמו להכחדתו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ינשוף צוחק, באתר ITIS (באנגלית)
- ינשוף צוחק, באתר NCBI (באנגלית)
- ינשוף צוחק, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ינשוף צוחק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ינשוף צוחק, באתר GBIF (באנגלית)
- ינשוף צוחק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ינשוף צוחק באתר הרשימה האדומה של IUCN