יעקב חאביף
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
1881 כ"ו באדר א' ה'תרמ"א |
מקום מגורים | אזמיר |
רבותיו | הרב חיים פלאג'י, הרב בכור יצחק נאבארו |
חיבוריו | ויחי יעקב על ספר בראשית |
אב | נסים אברהם |
צאצאים | הרב חננאל מנחם, אברהם |
הרב יעקב חאביף (חביף[1]) היה רב, ספרא דדיינא, ש"ץ ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר(אנ').
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב נסים אברהם, בנו של הרב חננאל חאביף, מחבר ספר מגדל חננאל. בשנת התק"ץ נפטרה אמו, ובי' בחשון תקפ"ח נפטר אביו.[2] הייתה לו אחות בשם אסתרולה, שנישאה לאברהם פארדו.[3] מחותנו היה רחמים כלב אבן גבאי, שנפטר בשנת התרל"ה.[4]
במשך שלושים שנה היה סופר בבית דין לגיטין של רבו,[5] רבי חיים פאלאג'י, שמכנה אותו ”ידידי חביבי ספרא רבא הרב ועצום בנן של קדושים כמה"ר יעקב חאביף הי"ו” (גנזי חיים דף מ"ד עמוד א).[6] היה מתנהג בחסידות וסיגופים כל ימיו והיה מתענה תעניות ל"ז שעות ותעניות הפסקות רבות, יותר מארבעים, והתמיד במנהגו זה גם בימיו האחרונים.[7] בנוסף, היה מתלמידיו, וכן הסופר, של הרב יצחק נאבארו, מחבר ספר פני מבין. בנוסף, היה
וגם מזכה את הרבים גדול המעשה ועושה ועל הכל שהיה עומד לשליח ציבור ומתפלל עמהם תפלות וסליחות בהכנעה גדולה בדמעות שליש וקול ערב קול יעקב ועל אהרן שהיה אוחז במדת הענוה שפל רוח שלא היה מחשיב לכלום כי אם לעפר יעקב...
— יוסף את אחיו עמוד קע
בניו הם רבי חננאל מנחם ואברהם. בתו נישאה לרבי נסים יצחק אבן גבאי, שעסק בהדפסת ספרי חמיו.
האריך ימים, והיה בן יותר משמונים שנה עת הדפיס את ספרו.[8] בימי זקנתו חלה וסבל מחולי. נפטר בכ"ו באדר א' ה'תרמ"א (1881). הרב יוסף פאלאג'י ספד בהלווייתו.[9]
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויחי יעקב (אזמיר תרל"ח) - דרושים על סדר ספר בראשית, וביניהם גם דרושים להספדים, נישואים, שבת הלבשה.[10] כתב גם פירוש לשאר חומשי התורה שלא נדפס. קרא לספרו בשם זה ”משום ששמי וכינויי בו ואי משום בא לשון בקשה לפני אלהינו שבשמים שיאריכו ימי בטוב ושנותי בנעימים כדי להשלים את המלאכה מלאכת הדפוס שהכל מוכן עד סדר וזאת הברכה וליתן הודאות על העבר שהגיעני עד הלום לידי גבורות ועל העתיד שנאריך ימים ושנים ברוב רונים בבנים ובני בנים...” (הקדמת המחבר הי"ו) לספר הסכמה מהרב הכולל לאזמיר ואגפיה, הרב אברהם פאלאג'י.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חתם בשם "חאביף", וכך גם קורא לבניו, אך בשער הספר המדפיסים כתבו "חביף", ולכן מוזכר כך לפעמים
- ^ ויחי יעקב, סדר לך לך, דרוש ב'
- ^ ויחי יעקב, סדר ויצא דרוש ב'
- ^ ויחי יעקב, סדר מקץ דרוש א
- ^ בספרו מכנה אותו עט"ר מוה"ר זצוק"ל ומביא מתורתו כמעט בכל עמוד בספר.
- ^ כך הוא מכנהו גם בספר עמודי חיים (דף קב עמוד א'): " וכה הראני רב ספרא הרב ועצום זר"ק כמוה"ר יעקב חאביף נר"ו.."
- ^ תענית המועילה לתיקון עוון הקרי, ובה מתענים 37 שעות קודם המולד בערב ראש חודש. ומקור התענית הוא בספר אמת ליעקב: "שנת העיבור בחדש שיהיה מולד החדש יו״ד שעות קודם ראש חודש אם יתענה האדם ל"ז שעות קודם המולד, דהיינו שיפסוק מבעוד יום ובלילה שנייה ישב בתענית עד עת המולד, ויקרא בתחילת הלילה בזוה,ק שמות דף קכ"ד – "הנה אנכי שולח מלאך" עד סוף הפרשה, וספרא דצניעותא כולו, ובפרשת יתרו דף ע"ט ע"ב ומשה וכו', ובפרשת פקודי דף ס"ב ע"ב – "רבי שמעון פתח" עד סוף הפרשה, ובזוהר ויקרא דף צ' ע"ב איש מזר׳ עד דף צ"ז ב"אשרי כי אשרוני בנות", ובפרשת פנחס דף ר"מ - "צו את בני ישראל" עד דף רמ"ב - "והא אוקמינא", ובדף רמ"ז – "בלולה בשמן כתית" עד דף רנ"ח – "הכתר א"ס איקרי", והאדרא רבא, ובסוף הלילה יקרא התהלים ב"פ שעולה כמניץ כפ"ר, ויאמר התפילה הסדורה בליל חג השבועות, ויעלה לו ארבע מאות תעניות, ויתוקן עון חילול ה׳ ועון הקרי. וכשיהיה המולד אז יפסוק תעניתו, ומובטח לו שהוא בן העוה"ב ולא יהא ניזוק באותה שנה, אכי"ר." ( אמת ליעקב ניניו דף קי"ז עמוד ג)
- ^ ויחי יעקב, הקדמת המחבר הי"ו
- ^ יוסף את אחיו עמוד קע
- ^ דף פב עמוד א והלאה