יצחק מלמד
יצחק מלמד (1903-1943) היה גיבור יהודי, אסיר בגטו ביאליסטוק.
בינואר 1943 החלה אקציה בגטו ביאליסטוק. כאשר הגרמנים נכנסו לבניין ברחוב קופייצקה 29 (כיום רחוב מלמד, על שמו), יצחק מלמד שפך חומר חומצתי על קצין נאצי. מהבהלה, הנאצי ירה לכל עבר והרג בשוגג חייל גרמני. במהלך המהומה הצליח מלמד לברוח.
בתגובת נקם, הגרמנים אסרו מעל 100 יהודים, גברים נשים וילדים, מהבניין ההוא ומדירות בבניינים הסמוכים וירו בהם ברחוב שלחנסקה 19 (Szlachenska, רחוב שלא קיים היום, עמד בניצב לרחוב צ'נסטוחובה).
גופת הקצין הגרמני הובאה לבניין היודנראט שעמד באותו רחוב, על מנת להראות לראש היודנראט אפרים ברש מה נעשה.[1] במקביל, הנאצים גם הודיעו על אולטימטום, אם מלמד לא יסגיר את עצמו תוך 24 שעות הם ירצחו את כל יהודי הגטו. מלמד הסגיר את עצמו.
מרדכי טננבוים, מראשי המחתרת היהודית בגטו תיאר ביומנו את אומץ לבו של מלמד. לשאלה מדוע הרג את החייל הגרמני, הוא השיב: "אני שונא אתכם. אני מצטער שרצחתי רק אחד. לנגד עיניי הוריי נרצחו. עשרת אלפים יהודים בסלונים חוסלו לפני. אין לי חרטות".
הנאצים עינו את מלמד כל הלילה ולמחרת תלו אותו בסמוך לכיכר בה אירע האירוע. חיילים גרמנים טשטשו את גווייתו של מלמד בכדורים, לאחר שהחבל נשבר והגופה נפלה על האדמה. לאחר מכן הם תלו אותה במשך 48 שעות נוספות.
ההקרבה העצמית של מלמד לא הועילה כמובן. גטו ביאליסטוק על כל יהודיו הושמד כבר באותה שנה, 1943.
בעיר יהוד, בקריית ביאליסטוק, ישנו רחוב על שמו, רחוב אשר מתחיל בבית הכנסת על שם הרב מוהליבר, הרב של ביאליסטוק במאה ה-19.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wydarzenia z lutego 1943 roku w getcie białostockim w świetle pism Mordechaja Tenenbauma-Tamarofa