לדלג לתוכן

לב חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שו"ת לב חיים
מידע כללי
מאת רבי חיים פאלאג'י
סוגה שאלות ותשובות עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אורח חיים (שולחן ערוך)
הסכמות רבי רפאל אשכנזי, רבי דוד אמאדו
הוצאה
הוצאה א: חלקת מחוקק לרבי בצלאל הלוי, ב: דפוס ר' אהרן יאושע די שיגורה, ג: דפוס חיים אברהם דש"ן
מקום הוצאה חלק ראשון: שאלוניקי חלק ב' וג': אזמיר
תאריך הוצאה א: ה'תקפ"ג ב: ה'תרכ"ט ג: ה'תר"ן
מהדורות נוספות
מספר כרכים 3
קישורים חיצוניים
היברובוקס 1673
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שו"ת לב חיים הוא ספר שאלות ותשובות העוסק בנושאים השייכים לחלק אורח חיים שחיבר רבי חיים פאלאג'י. בספר חקירות ופלפולים, לרוב בענייני הלכה למעשה. הספר נועד להתפרסם בסגנונו של שו"ת חקרי לב[1], אך חלק ניכר מכתב היד של הספר נשרף בשרפה הגדולה באזמיר בשנת ה'תר"א.[1][2] בחיבור תשובות שהשיב הרב פלאג'י למקומות רבים, כמו פריז[3] בעניין הרפורמים, אמשטרדם[4] מהרב צבי הירש להרן, תשובות בעניין אתרוגי קורפו ותיעוד של הפולמוס[5] ועוד.

סדר ומבנה הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי הספר שונים זה מזה באופיים:

חלקו הראשון של הספר, היחיד אשר עמד בחזונו של הרב, מכיל רובו ככולו תשובות וחקירות עמוקות, ארוכות יחסית, ושיטתיות בסדר השולחן ערוך, כאשר בכל תשובה מצוין לאיזה סימן בש"ע היא שייכת. הספר נדפס בשאלוניקי. רבי חיים הלך בכתיבת חלק זה בעקבות רבו, הרב רפאל יוסף חזן, שבספרו חקרי לב כתב תשובות בענייני קדשים בחלק בו כותבים המחבר והרמ"א לומר פרשיות קרבנות בבוקר. הספר נגמר בהלכות ציצית, סימן י"ז בשולחן ערוך[2].

חלקו השני, לעומת הראשון, נדפס באזמיר, מתאפיין ברובו בתשובות קצרות יותר שרובם מתמקדות בהלכה למעשה וכן בחוסר סדר לעיתים. זאת משום שכמבואר בהקדמה, השרפה הגדולה שפרצה באזמיר בשנת התר"א, בין הדפסת החלק הראשון לשני (כחמשים שנה) כילתה את הכתבים שהכילו את שאר חלקי הספר שהיה מסודר כמתכונת של חלק א' עד לסוף הש"ע[6]. בחלק זה משתקפות תוצאות השרפה גם בתוכן השאלות הרבות בנושא, כגון ברכת הטוב והמיטיב על מבוי שלא נשרף[7], שימור החזקות בבתי הכנסת ששוקמו מהשרפה[8], קבלת צדקה מהגויים בעקבות הדלקה[9] ועוד.

בחלקו השלישי של הספר, שנדפס באזמיר אחרי פטירת המחבר[10], ניכר שהוא ליקוט תשובות של הרב ושל בניו אחריו, וכן הערות רבות יחסית של מגיה הספר, רבי אברהם פונטרימולי בנו של רבי חיים בנימין פונטרימולי.

חלק א' יצא לראשונה בשאלוניקי בשנת התקפ"ג, וחלקים ב' וג' נדפסו באזמיר בשנת התרכ"ט והתר"ן בהתאמה. לספר נדפסו מהדורת צילום על ידי "הוועד להוצאת ספרי החבי"ף שע"י ר' אברהם אלטלף". בשנת התשנ"ז יצא הספר במהדורה מחודשת בירושלים בארבעה כרכים על ידי הוצאת שיח ישראל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לב חיים, ירושלים תשנ"ז, הקדמת העורך והמסדר למהדורה החדשה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 כפי שמבואר בהקדמה לחלק א'
  2. ^ 1 2 המחבר אף מפנה לתשובות אלו שנשרפו. ראה למשל לב חיים א, סימן צ"א
  3. ^ חלק ב' סימן ט'
  4. ^ סימן קכ"א
  5. ^ חלק ב׳ סימן קכ״א והלאה
  6. ^ לב חיים חלק ב', פתיחת הלב
  7. ^ חלק ב' סימן מ"ג. פסק שלא לברך מפני הצער הגדול על שאר בתי הכנסת שנשרפו
  8. ^ סימן כ"ד
  9. ^ חלק ג' סימן כ"ט
  10. ^ אך ככל הנראה נסדר על ידו, כמבואר בהקדמה מפיו. במהדורה החדשה מציין העורך את חלק ג' סימן כ"ח שם מובאת תשובה של בן המחבר, רבי יוסף פאלאג'י אשר מציין בחתימתו את אביו כ"ז"ל".