למידה פעילה

למידה פעילה היא שיטת הוראה בה הלומד מעורב בתהליך הלמידה בפעילות התנהגותית כלשהי.

הלמידה הפעילה התפתחה בהתאם לגישה הקונסטרוקטיבית וגישת עיבוד המידע. היא שונה מאופן ההוראה המסורתי בחינוך הפורמלי, שבו המורה או המרצה מדבר מרבית השיעור בעוד שהתלמידים נותרים פסיביים, אלא מתבססת על הבניית הידע על בסיס אקטיביות הלומד. הלמידה הפעילה כוללת: למידת חקר, למידה חוויתית (experiential learning), למידה בדרך של קהילת חשיבה (community of thinking), למידה מבוססת פרויקטים (project-based learning) למידה מבוססת בעיות (problem-based learning) ולמידה שיתופית.

מאפיינים

למידה פעילה נשענת על ההנחה שהלומד בונה משמעויות ביחס למושגים הקשורים לתופעה בה הוא עוסק מתוך התנסותו ותחושותיו. כמו כן, המערבות של הלומד בתהליך משפרת את יכולת הלמידה שלו. שיטת הלמידה הפעילה מאפשרת לתלמידים חופש בחירה רב יותר בנוגע לדרך בה הם מעדיפים ללמוד, לקצב למידתם ולחומרי הלימוד, ומעודדת יותר את השתתפותם בקבלת החלטות בכיתה. לפי אשל וגרוסברגר כל אלה מאששים את ההנחה, שהלמידה הפעילה מזמנת ללומדיה יותר הזדמנויות להתנסות בלמידה עצמית ובקבלת החלטות עצמאית. מקובל לחשוב שתלמידים המעורבים בתהליך הלמידה יוכלו לזכור את החומר בקלות רבה יותר וכן יוכלו להשתמש בו בהקשרים אחרים^{[דרוש מקור]}. כמו כן ישנה הנחה שההנעה ללמידה צריכה להגיע מהלומד, על מנת שתהליך הלמידה יהיה אפקטיבי.

לפי אלברט בנדורה^{[דרוש מקור: איפה בדיוק?]} האדם לומד מתוצאות מעשיו, כך שהתנהגויות שמתוגמלות או מובילות להצלחות יישמרו, ואלו שמובילות לכישלונות יעברו שינוי או ייזנחו. עם זאת, הלמידה הפעילה אינה שוללת את הצורך במורה או מדריך שיספק אתגרים, יתקן טעויות ויעודד את היזמה האישית של הלומד, אלא מבקשת להגדיר את תפקידו מחדש כמנחה למידה.

הלמידה הפעילה מנסה ליישם עקרונות אלה באמצעות שילוב שיטות של הוראה יחידנית, הממוקדת בילד, ושיטות האופייניות ללמידה שיתופית. מאפיינים אותה ארבעה ממדים עיקריים:

1. צמצום ההוראה הפרונטלית ושימת דגש על למידה אינדיבידואלית וקבוצתית.
2. מתן אפשרות לתלמיד ליזום את דרכי למידתו וליטול חלק משמעותי בקבלת החלטות לגביה.
3. שימוש במגוון רחב של תוכניות לימודים אינדיבידואליות וחומרי לימוד המעודדים חשיבה עצמאית.
4. יצירת אקלים כיתתי המושתת על יחסים חיוביים בין מורים לתלמידים ועל רמה גבוהה של מעורבות, השתתפות ומוטיבציה של תלמידים.

ההשפעה של למידה פעילה

ההשפעה של למידה פעילה באה לידי ביטוי חזק גם במישור האפקטיבי. במחקר שנערך - על ידי לזרוביץ ואחרים, נמצא כי למידה בצוותי פרויקטים תורמת לתלמידים גם בתחום הקוגניטיבי - הישגים האקדמיים (Academic Achievement) וגם בתחום האפקטיבי. הביטחון העצמי ומספר החברים שיש לתלמיד שלמד בצוותי פרויקטים גבוהים במידה ניכרת יחסית לתלמידים שלמדו בלמידה יחידנית. ע"פ לזרוביץ יישום נרחב של שיטה זו יכול לתרום להישגים לימודיים וגם לצדדים האפקטיביים של למידת התלמיד.

שילוב למידה פעילה במערכת החינוך

המבקרים של הלמידה הפעילה טוענים כי היא יעילה לחיזוק חומר שכבר נלמד, אך לא ללימוד של חומר חדש^{[דרוש מקור]}. מעבר לכך, הדרכה אישית של תלמידים דורשת משאבים שמערכת החינוך אינה יכולה לספק אותם. לפיכך, הם ממליצים לשלב טכניקות של למידה פעילה כמו דיונים כיתתיים ומשימות כתיבה קצרות בלמידה הפרונטלית המסורתית. אחת הדרכים לשילוב של למידה פעילה היא באמצעות E-learning. לדוגמה, משחקי מחשב מאפשרים להתנסות בלמידה פעילה באופן המסייע להכללה של חומר הלימוד להקשרים נוספים ולמצבים עתידיים.

במחקרים על למידה פעילה בארץ נראה שהניסיון ליישם רעיונות של החינוך הפתוח במציאות של בית-הספר מביא תכופות להתפתחות נוסחים שונים של הגמשת הלמידה, המשלבים הן מרכיבים של החינוך הפתוח והן מרכיבים של דרכי הוראה מסורתיות.

למידה חוץ כיתתית במערכת החינוך יכולה לתרום להתפתחותם של התלמידים מתוך היבט הכרתי, רגשי ומוטורי.

למידה פעילה באקדמיה

קיימת היום הסכמה שההוראה המסורתית בקורסי היסוד במדעים במוסדות להשכלה גבוהה אינה מניבה את התוצאות המקוות^{[דרוש מקור: בפרט: מה הקשר דווקא לשיטת ההוראה, לעומת, לדוגמה, איכות סגל ההוראה?]}. מרבית הסטודנטים המסיימים קורסים אלה, מגלים גישה שלילית למדעים ולחשיבותם. כדי להתמודד עם בעיה זו פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה בהתנגדות של חברי הסגל. מומחים להוראת המדעים מנסים להתמודד עם תופעה זו על ידי פיתוח שיטות הוראה שמטרתן לענות על קשיי הסטודנטים שהתגלו בתהליך הלימוד של קורסי היסוד. לפי גישה זו המרצה מפעיל את הסטודנטים במהלך ההרצאה, ומייחד פרקי זמן להתמודדות הסטודנטים עם פתרון בעיות. למרות הצלחתן של שיטות אלו מעדיפים מורים רבים לדבוק בשיטות ההוראה המסורתית.

במטרה לקדם את הוראת המדעים עוצבו סביבות למידה כך שיתאימו לתפקידו החדש של המורה, ושיטות ההוראה שבהן ינקוט, כגון: שילוב הדגמות מפעילות, מענה על שאלות מושגיות באמצעות מערכת משוב אישית, הרצאות בפרקי זמן המוגבלים לעשרים דקות, למידה בקבוצות קטנות, הוראת עמיתים, פתרון בעיות מובנה ועוד. בשיטה זו, אולם ההרצאות מוחלף בכיתה סדנאית, בה יושבים הסטודנטים סביב שולחנות עגולים. המרצה ממוקם במרכז הכיתה. מרבית זמן השיעור מתמודדים הסטודנטים עם משימות ועוסקים בפתרון בעיות וחקירה מעבדתית. הכיתה מתפקדת כקבוצת מחקר בה מדווחים צוותים שונים על פעילותם ותוצאותיה. תפקיד המרצה מתמקד בתכנון סיבת הלמידה, הפעלת הסטודנטים ומתן משוב יעיל בזמן אמת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ממוחשבת בין המרצה לסטודנטים ובינם לבין עצמם. הרשת מאפשרת שליפת משימות, הצגת מודלים ממוחשבים, הצגת בעיות, מתן משוב, קיום קבוצות דיון ועוד.

ראו גם

• הוראה מתקנת
• שיעור הפוך

לקריאה נוספת

• אשל, י. גרוסברגר, מ. (1993). למידה פעילה ופיתוח עצמאותו של הלומד. מגמות, 62-75.
• Caliskan, M., & Sunbul, A. (2011). The Effects of Learning Strategies Instruction on Metacognitive Knowledge, Using Metacognitive Skills and Academic Achievement (Primary Education Sixth Grade Turkish Course Sample). Educational Sciences: Theory And Practice, 11(1), 148-153.
• Harrison,J.A.,& Glaubman,R.(1982).Open education in three societies.Comparative Education Review, 26(3), 352-373
• Lazarowitz, R., Hertz‐Lazarowitz, R., & Baird, J. H. (1994). Learning science in a cooperative setting: Academic achievement and affective outcomes. Journal of research in science teaching, 31(10), 1121-1131.
• Hung, P. H., Hwang, G. J., Lee, Y. H., & Su, I. (2012). A cognitive component analysis approach for developing game-based spatial learning tools. Computers & Education, 56(2), 762–773.

קישורים חיצוניים

• בו לוטו + איימי או'טול: מדע זה לכולם, כולל ילדים – על למידה פעילה של תהליכים מדעיים. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• Gabe Zichermann: How games make kids smarter – הרצאה מאתר TED אודות ההשפעה של משחוק על למידה ואינטליגנציה - העתיד המהנה.
• למידה פעילה, דף שער בספרייה הלאומית