מיוניט
גבישי מיוניט יוצרים צלב בתוך מסת אם מקוורץ | |
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי |
Ca4Al6Si6O24CO3 |
מערך קריסטלוגרפי | טטרגונלי |
צורת הגביש | הגבישים פריזמתיים המסתיימים בפירמידות ופאותיהם מקווקווים באורך עד 70 ס"מ, מקבצים גרגיריים או חסרי צורה. |
צבע | ורוד חיוור, חום אדמדם, צהוב, סגול, חסר-צבע, כחלחל, ירקרק |
ברק | זגוגי, פנינתי ודמוי שרף |
שקיפות | שקוף עד אטום |
פצילות | מובחנת בשני כיוונים ({100}, ו־{110}) |
שבירה | בלתי שווה עד דמוית קונכייה |
קשיות | 6-5 בסולם מוס |
משקל סגולי | 2.78-2.74 |
שרטוט | לבן |
מידע נוסף | המיוניט הוא פלואורסצנטי. |
מינרלים נלווים | מיקרוקלין, זירקון, טיטניט, גארנט, אפטיט, פלגיוקלז, פירוקסנים ואמפיבולים |
מיוניט הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) המכיל סידן, אלומיניום ופחמה השייך לקבוצת הסקפוליט.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב כימי וקריסטלוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסחת המבנה הכימי של המיוניט היא Ca4Al6Si6O24CO3. המיוניט יוצר תמיסה מוצקה עם המריאליט (Na4Al3Si9O24Cl), מינרל השייך אף הוא לקבוצת הסקפוליט. מיוניט ומריאליט טהורים יוצרו באופן מלאכותי, אבל בטבע הם קיימים אך ורק בתערובת ביניהם, שבה לא עולה חלקו של אחד המינרלים על 80 אחוזים. חבורת הסימטריות המרחבית של תערובת זו היא "P42/n"
המיוניט מתגבש במערכת הטטרגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "טטרגונלית דיפירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית "I4/m". הפרמטרים של תא היחידה הם: Åa=12.179 ו-c=7.571Å.[1]
תכונות פיזיקליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינרל מופיע במקבצים גרגיריים או חסרי צורה. הגבישים פריזמתיים המסתיימים בפירמידות באורך עד 70 ס"מ. פאות הגביש מקווקוות. למיוניט יש פצילות מובחנת בשני כיוונים ({100}, ו־{110}). הקשיות של המינרל בינונית, 6-5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 2.86 גרם לסמ"ק.
תכונות אופטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופטית המינרל הוא חד-צירי שלילי. מקדמי השבירה של המיוניט הם: nω=1.58-1.6 ו-nε=1.55-1.56.[2] גבישי המיוניט הם שקופים עד אטומים. הם חסרי צבע או שצבעם ורוד חיוור, חום אדמדם, צהוב, סגול, כחלחל או ירקרק. בשקף מנוסר המיוניט הוא חסר צבע. הברק של המיוניט הוא זגוגי, דמוי שרף או פנינתי. המינרל פלואורסצנטי - בקרינת על סגול באורכי גל קצרים המינרל פולט אור בגוונים של לבן או צהוב ובאורכי גל ארוכים המינרל פולט אור בגוונים של אדום.
גילוי ומקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינרל נתגלה לראשונה ב-1801 בהר הגעש הכבוי סומה (Suma) – קלדרה עתיקה שהר הגעש וזוב הוא חלק ממנה - במחוז קמפניה שבאיטליה. מקור שם המינרל ביוונית, מיון (פחות), בהתייחס לכך שהמינרל מסתיים בפירמידות חדות פחות מאלו של גבישי הוזוביאניט.
שם נוסף מקובל הוא "מיזוניט" (mizzonite) לסקפוליט עשיר במיוניט.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינרל ידוע בעיקר לאספני מינרלים, אם כי הקשיות שלו מאפשרת גם שימוש לעיתים נדירות כאבן חן. הסוגים בהם מופיעים הגוונים צהוב, כתום, ורוד או סגול הם הסוגים בהם נעשה שימוש זה. כאשר את הסוגים השקופים פחות נוהגים לחתוך בצורת קבושון משום שאז מציג המינרל את תופעת עין החתול.
מקור ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיוניט מצוי בדרך כלל בסלעים שעברו התמרה אזורית, בייחוד שיש, גנייס שמקורו באבן גיר ו צפחות ירוקות. כמו כן בסלעי סקארן בפגמטיטים, בסלעי יסוד מאפיים שעברו תהליך מטאסומטי ובסלעים שנפלטו מהרי געש.
כאמור, בטבע המיוניט קיים אך ורק בתערובת עם המריאליט, שבה לא עולה חלקו של אחד המינרלים על 80 אחוזים. בין המקומות בהם ניתן למצוא תערובת זו שבה אחוז המיוניט גבוה: בהר הגעש הכבוי סומה (Suma) – קלדרה עתיקה שהר הגעש וזוב הוא חלק ממנה - במחוז קמפניה שבאיטליה (המקום בו נמצא המינרל לראשונה); סביב ימת לאכר (Laacher See) במחוז אייפל בגרמניה; בהר סנט-אילר שבדרום הפרובינציה של קוויבק, ובגודרהם (Gooderham) באונטריו שבקנדה; באזור סליודיאנקה (Слюдя́нка) דרומית לימת באיקל שברוסיה; ובבולטון (Bolton) מחוז ווסטר (Worcester) במסצ'וסטס שבארצות הברית.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman Rock Forming Minerals 4: framework silicates , 1963, Pages 321-337.