לדלג לתוכן

מייקל דאגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל דאגלס
Michael Douglas
דאגלס בפסטיבל הסרטים דוביל, 2016
דאגלס בפסטיבל הסרטים דוביל, 2016
לידה 25 בספטמבר 1944 (בן 80)
ניו ברנזוויק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michael Kirk Douglas עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג קתרין זיטה-ג'ונס (18 בנובמבר 2000–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קמרון דאגלס, Carys Zeta Douglas, Dylan Douglas עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל קירק דאגלסאנגלית: Michael Kirk Douglas; נולד ב-25 בספטמבר 1944) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה ומפיק יהודי-אמריקאי. זוכה שני פרסי אוסקר (כמפיק – 1975 וכשחקן ראשי1987), שישה פרסי גלובוס הזהב, פרס אמי (2013) ופרס בראשית (2015). בנו של השחקן קירק דאגלס.

דאגלס נולד בניו ברונזוויק, ניו ג'רזי, הבכור מבין שני בניהם של זוג השחקנים קירק דאגלס ודיאנה דיל. סבו וסבתו מצד אביו היו מהגרים יהודים מצ'אבוסי (כיום בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית). אביו נולד בשם איסר דניאלוביץ'. אימו נולדה בברמודה למשפחה נוצרית. הוריו התגרשו כשהיה בן 7 ואימו נישאה שנית. הוא התגורר עימה ועם אביו החורג עד גיל 16. יש לו עוד שני אחים מנישואיו השניים של אביו.

דאגלס רואה עצמו כיהודי רפורמי, אף כי איננו נחשב ליהודי על פי ההלכה מאחר שאמו הייתה נוצרייה-פרוטסטנטית[1].

דאגלס למד בבית ספר פרטי בניו יורק, אחר כך בבית ספר פרטי ופנימייה בדירפילד, מסצ'וסטס, ובוולינגפורד, קונטיקט. הוא קיבל תואר ראשון באמנות הדרמה מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה בשנת 1968, ולמד משחק אצל ווין האנדמן בתיאטרון אמריקן פלייס, בניו יורק.

תפקידו הראשון בקולנוע היה במקרה, בעת שביקר בישראל בפעם הראשונה עם אביו, ב–1965 כשהיה בן 20, לצורך צילומי הסרט "הטל צל ענק", בו כיכב אביו קירק דאגלס, שגילם את דמותו של האלוף דוד מרכוס. בזמן הצילומים מישהו שהיה צריך לנהוג בג'יפ צבאי לא יכול היה לעשות זאת, ואז אביו אמר לו: קפוץ פנימה ותנהג אתה[2].

תפקיד המשחק המשמעותי הראשון שלו היה במחזה טלוויזיוני, "The Experiment", עבור רשת CBS ב-1969.

בשנים 19721976 שיחק בסדרת הטלוויזיה "רחובות סן פרנסיסקו", ששודרה ברשת ABC.

בשנת 1975 הפיק את הסרט "קן הקוקייה", שזכה בחמישה פרסי האקדמיה האמריקנית לקולנוע (פרס אוסקר), בכיכובו של ג'ק ניקולסון[3].

בשנת 1978 כיכב בסרט המתח "עילפון חושים" בבימויו של מייקל קרייטון[5]. שנה אחר כך כיכב בדרמה "הסינדרום הסיני" לצד ג'יין פונדה, ג'ק למון, סרט העוסק בשאלת הבטיחות של תחנות כוח גרעיניות. העלילה עוקבת אחר שדרנית וצלם טלוויזיה המגלים בעיות בטיחות קשות בכור גרעיני המוסתרות ומטוייחות על ידי הנהלת הכור[6].

בשנת 1984 כיכב לצד קת'לין טרנר ודני דה ויטו בסרט ההרפתקאות "בעקבות האוצר הרומנטי", שאותו גם הפיק[7]. ובשנת 1985 בסרט ההמשך "בעקבות אוצר הנילוס"[8].

בשנת 1985 כיכב בתפקיד כוריאוגרף בדרמה המוזיקלית "שורת המקהלה"[9].

בשנת 1987 כיכב סרטו של אוליבר סטון "וול סטריט", בתפקיד ברוקר צעיר שמנסה להתעשר ממידע פנים ואת הקונפליקטים שהוא חווה בדרך[10]. על משחקו בסרט זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר[11]. באותה שנה גם כיכב, לצד גלן קלוז, במותחן הארוטי "חיזור גורלי", סרט העוסק בניאוף ותוצאותיו האפשריות וההרסניות[12]. הסרט זכה להצלחה קופתית, וגרף הכנסות של 220 מיליון דולר חודשים בלבד לאחר שיצא לאקרנים[13].

בשנת 1992 כיכב לצד שרון סטון במותחן הארוטי "אינסטינקט בסיסי"[14]. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה והיה לאחד משוברי הקופות של שנת 1992, עם הכנסה של כמעט 353 מיליון דולר[15]. על תפקידו בסרט קיבל דאגלס שכר שיא של 15 מיליון דולר[16].

בשנת 2000 כיכב לצד אשתו קתרין זיטה-ג'ונס בסרט הפשע "טראפיק", בבימויו של סטיבן סודרברג. הסרט זכה לביקורות חיוביות[17], והיה מועמד לחמישה פרסי אוסקר שמתוכם הוא זכה בארבעה[18].

בשנת 2003 הפיק וכיכב, לצד אביו קירק ובנו קמרון, בסרט "הכל עובר במשפחה". עלילת הסרט עוקבת אחר שלושה דורות של משפחה ניו יורקית שלא מתפקדת. הסרט היה מבוסס בחלקו על חלקים בביוגרפיה של משפחת דאגלס עצמה[19].

בשנת 2006 כיכב לצד קים בייסינגר במותחן "המאבטח" שהפיק ארנון מילצ'ן, כשומר הראש של אשת נשיא ארצות הברית[20].

בשנת 2013 כיכב בסרט "חיי עם ליברצ'ה", סיפורו האמיתי של סקוט טורסון צעיר שהגיע להוליווד, פגש במקרה את הפסנתרן ליברצ'ה, ובין השנים התפתחתה מערכת יחסים סוערת ומורכבת שלוותה את ליב'רצה עד לימי גסיסתו ממחלת האיידס[21]. על תפקידו בסרט זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך[22].

בשנת 2018 שיחק בתפקיד הנרי פים, בסרט גיבורי-העל "אנטמן והצרעה" של אולפני מארוול[23]. באותה שנה גם זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית, על תפקידו בסדרה "שיטת קומינסקי" של נטפליקס.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגלס נשא לאישה את דיאנדרה לוקר ב-20 במרץ 1977. לזוג נולד בן אחד, השחקן קמרון דאגלס (נולד ב-13 בדצמבר 1978). בשנת 1980 היה דאגלס מעורב בתאונת סקי קשה שבעקבותיה נטל פסק זמן מקריירת המשחק למשך שלוש שנים. בספטמבר 1992 טופל במרכז טיפול למכורים לאלכוהול. בשנת 2000, לאחר 23 שנות נישואים, דאגלס ודיאנדרה התגרשו.

דאגלס פגש לראשונה את קתרין זיטה-ג'ונס, בפסטיבל הסרטים האמריקאי של דוביל בצרפת בשנת 1998. הם נפגשו לאחר שראה את הסרט "המסכה של זורו" שבו השתתפה, וביקש לעמוד בקשר איתה במהלך הפסטיבל. דאגלס התחתן עם זיטה-ג'ונס ב-18 בנובמבר 2000. לזוג שני ילדים, מייקל דילן (נולד ב-8 באוגוסט 2000) וקאריס זיטה (נולדה ב-20 באפריל 2003). באוגוסט 2013, לאחר 13 שנות נישואים, דאגלס וזיטה-ג'ונס החליטו להיפרד[24], אך באוקטובר 2013 הם חידשו את הקשר[25], וביוני 2014 הגיעו לישראל לחגוג יחד בר מצווה בירושלים לבנם הצעיר דילן[26]. בריאיון ב-2018 אמרה זיטה-ג'ונס כי יש להם נישואים פתוחים[27].

בספטמבר 2008 הנחה דאגלס את טקס פתיחת פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס[28].

במהלך אוגוסט 2010 הודיע דאגלס כי הוא סובל מסרטן בגרונו[29], אולם בינואר 2011, הוא הודיע שנרפא.

ב-2 ביוני 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל הגיע לביקור תמיכה בישראל, במסגרתו ביקר בקיבוץ בארי שנפגע אנושות בטבח 7 באוקטובר 2023[30].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 זכה בפרס פרס מכון הסרטים האמריקאי למפעל חיים[31].

בינואר 2015 הכריזה קרן פרס בראשית (Genesis Prize) על בחירתו של דאגלס לחתן השני של הפרס[32]. הפרס בסך מיליון דולר הוענק לדאגלס ב-18 ביוני 2015 בירושלים[33]. דאגלס הודיע על כוונתו לתרום את כספי הפרס לעידוד הפעילות להגברת המודעות לחשיבות הגיוון והפתיחות בחיי העם היהודי, ולמציאת פתרונות חדשניים לבעיות קיומיות ברמת הקהילה והעולם כולו.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייקל דאגלס, 2008

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמיר בוגן, מייקל דאגלס: "גאה להיות שייך לעם היהודי", באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
  2. ^ נירית אנדרמן, מייקל דגלאס נזכר בהופעתו הקולנועית הראשונה אי פעם במדי צה"ל, באתר הארץ, 18 ביוני 2015
  3. ^ ב"קן הקוקיה:: מביים הבמאי מילוש פורמן בעזרת מישקפת את ג'ק ניקולסון במוסד הסגור, "העולם הזה", גיליון 2016 מ-20 באפריל 1976, עמוד 28
  4. ^ יצחק בן-נר, סרטי השבוע - "עילפון חושים", על המשמר, 3 בנובמבר 1978
  5. ^ [4]
  6. ^ אורי קליין, חרדה ואסון ותיבת פנדורה, דבר, 31 באוגוסט 1979
  7. ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - ספילברג לעניים 'בעקבות האוצר חרומנטי'; גת תל־אביב, כותרת ראשית, 8 באוגוסט 1984
    עדנה פיינרו, מחווה לשפילברג - "בעקבות האוצר הרומנטי" (ארצות הבירת 1984), "העולם הזה", גיליון 2448 מ-1 באוגוסט 1984, עמוד 45
  8. ^ תמר גלבץ, תסמונת הסיבוב השני "בעקבות אוצר הנילוס", במאי: לואיס טיגה, מפיק: מייקל דאגלס, שחקנים: מייקל דאגלס, קתלין טרנר, דני דה־ויטו, כל העיר, 9 במאי 1986
  9. ^ תמר גלבץ, "שורת המקהלה", במאי: ריצ'ארד אטנבורו, מוסיקה: מארווין המליש, שחקנים: מייקל דאגלס, אודרי לנדרס, אליסון ריד, ניקול פוסי;, כל העיר, 23 במאי 1986
  10. ^ תמר גלבץ, קולנוע - רחוב האשליות הגדולות - "וול סטריט" (ארה"ב, 1987), במאי: אוליבר סטון, כל העיר, 20 באפריל 1988
    מאיר שניצר, בעבור חופן אופציות 'וול סטריט"; במאי: אוליבר סטון; תסריט: סטנלי וייזר, אוליבר סטון; צילום: רוברט ריצ'רדסון; מוסיקה: סטיוארט קופלנד, חדשות, 18 באפריל 1988
    עדנה פיינרו, הם יורים גם במניות - "וול סטריט" (ארצות הבירת 1987), "העולם הזה", גיליון 2642 מ-20 באפריל 1988, עמוד 20
  11. ^ בני אבני, תשעה פרסי אוסקר ל"קיסר האחרון" של ברטולוצ'י. גם שר לא הפתיעה וזכתה בין השחקניות. מייקל דאגלס נבחר בין השחקנים, חדשות, 13 באפריל 1988
  12. ^ מאיר שניצר, "תחתונים וגופייה", חדשות, 1 בפברואר 1988
    אהרן דולב, "חגיגה לנשים נשואות", מעריב, 5 בפברואר 1988
    רחל נאמן, קולנוע - חיסול חשבונות - 'חיזור גורלי', כותרת ראשית, 3 בפברואר 1988
  13. ^ נועם ניב, סקס מזדמן ו־220 מיליון דולר בחודשיים, חדשות, 11 בדצמבר 1987
  14. ^ חגי לוי, יומית משובחת, חדשות, 11 במאי 1992
  15. ^ אהרון קשלס, ‏סוף עידן שרון, באתר גלובס, 3 באפריל 2006
  16. ^ אורית הראל, מה גרם לדיאנה להתיז רוק על החלונות, מעריב, 1 באוגוסט 1990
  17. ^ נסים דיין, ‏עוד פעם סיפורים מצטלבים, באתר גלובס, 11 באפריל 2001
    נילי ברקן, ‏יחי המלך החדש, סטיבן סודרברג, באתר גלובס, 1 באפריל 2001
    אורי קליין, שלושה סיפורים חינוכיים, באתר הארץ, 2 באפריל 2001
  18. ^ דר גולדמן, ‏בהוליווד, נהג כרומאי, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
  19. ^ נסים דיין, ‏משפחה שכזו - משפחת דאגלס מביאה את חייה אל הבד בחשיפה פרוורטית, נטולת דרך ארץ, באתר גלובס, 4 ביוני 2003
  20. ^ אדם אבולעפיה, ‏אווירה גריאטרית, באתר גלובס, 9 ביולי 2006
    אבנר שביט, עכבר העיר תל-אביב, כשמקגייוור פוגש את 24, באתר הארץ, 9 ביולי 2006
  21. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "חיי עם ליברצ'ה": זוג הגברים שאסור לפספס, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
  22. ^ עכבר העיר, הזוכים בפרסי גילדת השחקנים: "חלום אמריקאי" ו"שובר שורות" מנצחים, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
  23. ^ אור סיגולי, ‏קולנוע | "אנט-מן והצרעה": כמו משהו שתפס טרמפ במקרה, באתר גלובס, 13 ביולי 2018
  24. ^ בזק בכותרות: 268 אזכורים בעיתונות בחודש מאי, באתר Xnet‏, 22 ביוני 2005
    שירות וואלה! סלבס‏, מייקל דאגלס וקתרין זיטה-ג'ונס נפרדים, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2013
  25. ^ קאמבק: מייקל דגלאס וקתרין זיטה ג'ונס ביחד, באתר ynet, 1 באוקטובר 2013
  26. ^ יפעת הללי אברהם, ‏מייקל דאגלס חוגג בר מצווה לבנו בישראל, באתר ‏מאקו‏, 20 ביוני 2014
  27. ^ "יש לנו נישואים פתוחים": קת'רין, מייקל והילדים הם משפחה מודרנית, באתר ‏מאקו‏, 28 בנובמבר 2018
  28. ^ מתן שירם, ‏מייקל דאגלס ישתתף בפתיחת פסטיבל הסרטים הישראלי ה-23 בניו-יורק ובמיאמי, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2008
  29. ^ עכבר העיר, גידול סרטני התגלה בגרונו של מייקל דאגלס, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
    איריס אברמוביץ', גוש בגרון, באתר ynet, 6 באוקטובר 2010
  30. ^ איציק זוארץ אסף פוזיילוב יונתן רוה, מייקל דאגלס בקיבוץ בארי: "איך מתאוששים מדבר כזה?", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 ביוני 2024
    יוני פרוים, מייקל דאגלס בבארי: "איך כובשים את יצר הנקמה?", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet
  31. ^ סוכנויות הידיעות, האב, הבן והפרס: מייקל דגלאס יקבל פרס מפעל חיים, באתר nrg‏, 10 ביוני 2009
  32. ^ נירית אנדרמן, פרס קרן בראשית: מיליון דולר למייקל דאגלס על עצם היותו יהודי מצליח, באתר הארץ, 15 בינואר 2015
  33. ^ עכבר העיר, מייקל דאגלס וקתרין זיטה ג'ונס שוב בישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2015
מיידקל דאגלס – פרסים