מיכאיל מטבר
 | |||||||
| מיכאל, משמאלו של ישו | |||||||
| לידה |
1271 ולדימיר | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1318 (בגיל 47 בערך) סאראי, אורדת הזהב  | ||||||
| מדינה | נסיכות ולדימיר | ||||||
| בת זוג | אנה, בת נסיך רוסטוב | ||||||
| שושלת רוריק | |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
מיכאיל (ברוסית: Михаил; 1271–1318), בנו של יארוסלאב השלישי היה נסיך ולדימיר, שכמו קודמיו לא ישב בעיר.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיכאיל נולד לאחר מות אביו, והתחנך בטבר. לאחר פטירת אחיו קיבל את נסיכות טבר. בשנת 1294 התחתן עם אנה, בת נסיך רוסטוב. עם פטירת אנדרי השלישי, נסיך ולדימיר החל מאבק על כס הנסיכות בין מיכאיל לבין יורי, נסיך מוסקבה. מאבק זה שנמשך כל תקופת שלטונו של מיכאיל והיה סממן של עליית נסיכות מוסקבה. שני הנסיכים נסעו לאורדת הזהב אך אישור החאן התקבל על ידי מיכאיל. הוא חזר לרוסיה והפך לנסיך ולדימיר.
בחליפת מכתבים עם ראש הכנסייה מקונסטנטינופול תוארו של מיכאיל הוא "הנסיך הגדול של כלל רוסיה" זו הפעם ראשונה שתואר זה נמצא בכתובים, ומעריכים שהוא הוגדר בשנת 1305.
בשנת 1317 התחדש המאבק בינו לבין יורי, נסיך מוסקבה. בקרב בין הכוחות של מיכאיל והכוחות המשותפים של נסיכות מוסקבה והטטרים ניצחו כוחותיו של מיכאיל. אשתו ואחיו של יורי נלקחו בשבי. אשתו של יורי הייתה אחותו של חאן אורדת הזהב, ונפטרה בטבר בהיותה בשבי. שני הנסיכים הרבים נסעו לאורדת הזהב. לאחר משפט, הנסיך נלקח לכלא והוצא להורג לאחר כחודש. רק כעבור שנה הועברה גופתו לטבר, והוא נקבר בקתדרלה העירונית.
הוגדר כקדוש על ידי הכנסייה הרוסית בשנת 1549.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים (ברוסית)