לדלג לתוכן

מיראז' 4000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיראז' 4000
אב הטיפוס היחיד של מטוס המיראז' 4000 מוצג במוזיאון האוויר והחלל בנמל התעופה בלה-בורג'ה, פריז.
אב הטיפוס היחיד של מטוס המיראז' 4000 מוצג במוזיאון האוויר והחלל בנמל התעופה בלה-בורג'ה, פריז.
אב הטיפוס היחיד של מטוס המיראז' 4000 מוצג במוזיאון האוויר והחלל בנמל התעופה בלה-בורג'ה, פריז.
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב רב משימתי (אב-טיפוס בלבד)
ארץ ייצור צרפתצרפת צרפת
יצרן דאסו תעופה
צוות 1
יחידות שיוצרו 1 (אב טיפוס בלבד)
משתמש ראשי דאסו תעופה עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 18.70 מטר
גובה 5.80 מטר
מוטת כנפיים 12.00 מטר
שטח כנפיים 73 מטר רבוע
משקל ריק 13,000 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית כ-2,445 קמ"ש (מאך 2.3)
טווח טיסה מרבי 2,000 ק"מ
סייג רום 20,000 מטר
דחף יבש מרבי: 13,200 ק"ג דחף
(128.6 קילו-ניוטון),
עם מבער-אחורי: 19,400 ק"ג דחף
(190.2 קילו-ניוטון)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים שני תותחים בקוטר 30 מ"מ (מתוכננים).
טילים חימוש מגוון במשקל כולל של 8 טון על גבי 11 נקודות נשיאה (מתוכנן).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
זוג מנועי טורבו מניפה מדגם SNECMA M53-P2.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיראז' 4000צרפתית: Dassault Mirage 4000, לעיתים כונה Super Mirage 4000) היה אבטיפוס של מטוס קרב דו-מנועי מתוצרת חברת דאסו תעופה הצרפתית, שפיתחו החל בשנת 1975 ממטוס הקרב מיראז' 2000. המטוס לא הועבר לייצור סדרתי מאחר שחיל האוויר הצרפתי או חילות אוויר אחרים לא היו מעוניינים ברכישתו.

מטוס המיראז' 4000 היה גדול וכבד באופן משמעותי מן המיראז' 2000. המטוס צויד בשני מנועי טורבו מניפה סנאקמה אטר M53-5-2. בנוסף, היו למיראז' 4000 כנפוני קנארד מעל כונסי האוויר[1]. כנף הדלתא של המטוס הייתה דומה לזו של המיראז' 2000, וגם כונסי האוויר והמבנה הכללי היו דומים. המטוס היה בגודל דומה לזה של F-15, והיה בעל יכולות מצוינות כמיירט לטווח ארוך וכמטוס תקיפה בגובה נמוך. המטוס צויד בשני תותחי 30 מ"מ, והיה יכול לשאת כ-8 טון חימוש על גבי 11 נקודות נשיאה תחת הגוף והכנפיים, וקיבולת הדלק שבו איפשרה תקיפה בטווח ארוך. המטוס נבנה בחלקו מחומרים מרוכבים. בדומה למיראז' 2000, נשלט המטוס באמצעות מערכת טוס-על-חוט. תא הטייס נבנה כתא טייס אנלוגי, והיה מצויד בתצוגה עילית. במהלך הפיתוח, נשקלה התקנתו של מכ"ם חזק יותר מזה שהיה מותקן במיראז' 2000, אך מכ"ם כזה לא הותקן בסופו של דבר[2].

על התכנון לבניית המטוס הוכרז לראשונה בשנת 1975, והמטרה המוצהרת הייתה לייצר מטוס קרב שיוכל להתחרות במטוס הקרב F-15 איגל. הטיסה הראשונה של המטוס התקיימה ב-9 במרץ 1979 ודגם של המטוס (מוק-אפ) הוצג בסלון האווירי בפריז ביוני 1979[3]. המטוס הוצג לציבור לראשונה בסלון האווירי בפארנבורו בשנת 1980. פיתוח המטוס נעשה מכספי היצרנית, וחברת דאסו קיוותה לעניין מדינות במזרח התיכון, במיוחד ערב הסעודית ועיראק, ברכישתו[4][5]. מרסל דאסו הגיע להסכמה עקרונית עם ערב הסעודית למימון פיתוח המטוס, בתמורה לקבלת זכויות לייצור ושיווק המטוס[6], אך ממשלת צרפת התנגדה למהלך[7].

החברה קיוותה אף למכור את המטוס לחיל האוויר הצרפתי, כמחליף למטוסי המיראז' 4[8] שהחלו מתיישנים. ואולם, בשנת 1981 רכשה סעודיה מטוסי F-15 מארצות הברית ולא הייתה מעוניינת במטוס. עיראק הייתה שקועה במלחמה עם איראן, ולא הייתה מסוגלת לעמוד בתשלומים עבור המטוס, ואילו חיל האוויר הצרפתי בחר להתמקד בשדרוג מטוסי המיראז' 2000. בעקבות זאת נותרה דאסו ללא קונה למטוס. בשנת 1985 התעורר מחדש העניין הסעודי במטוס, והחברה שיפצה את אב הטיפוס היחיד שנבנה ואף צבעה אותו בסכימת צביעה מדברית, אך גם עסקה זו לא יצאה אל הפועל. בשלב זה כבר הייתה דאסו עסוקה בפיתוח מטוס הקרב ראפאל, ופרויקט מיראז' 4000 נזנח. רבים מן הלקחים שנלמדו בפיתוח המטוס הוטמעו במטוס הראפאל.

אב הטיפוס מוצג היום במוזיאון האוויר והחלל (Musée de l'Air et de l'Espace) בפריז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיראז' 4000 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]