לדלג לתוכן

מנשה ארביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנשה ארביב
לידה 9 במרץ 1959 (בן 65)
כ"ט באדר א' ה'תשי"ט
נווה שרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מנש
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
דרגה ניצב
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנשה ("מנש") ארביב (נולד ב-9 במרץ 1959) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, כיהן כמפקד יחידת להב 433.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארביב גדל בשכונת נווה שרת בתל אביב בן למשפחה בת 12 ילדים, שהוריה עלו מלוב. אביו היה רב ואזרח עובד צה"ל.

בפברואר 1978 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושירת כלוחם בגדוד 890[1]. השתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה בלבנון. לאחר מכן התגייס לימ"מ, השלים את מסלול הלוחם ביחידה וקורס קציני חי"ר, ושימש כמפקד צוות. בעת ששימש כקצין אמל"ח ביחידה, לקח חלק בפריצה ל"אוטובוס האמהות"[2]. בהמשך שירת ביחידת המסתערבים של משמר הגבול שפעלה ברצועת עזה ופיקד על מרחב שרון במשמר הגבול.

בהמשך הקריירה שלו במשטרה פיקד על תחנת טייבה, ובשנת 2000 מונה למפקד מרחב יפתח. בתקופתו התמודד עם התפרעויות ערביי ישראל במרחב, במהלך אירועי אוקטובר 2000, המהומות הקשות ביותר בתל אביב-יפו מאז קום המדינה[3][4]. ארביב כיהן בתפקיד עד 2002, תקופה בה נרשמה עלייה חדה במעשי הרצח ועלייה במקרי השוד ובעבירות הסמים במרחב, לצד ירידה בעבירות הרכוש[5]. בתפקידו הבא שירת כמפקד היחידה המרכזית של מחוז המרכז, בין השאר עמד בראש צוות חקירות מעובה שהביא לתפיסתו של רוצח השוטר אביב קרוזו[6].

בנובמבר 2004 קודם לדרגת תת-ניצב ומונה למפקד מרחב השרון, תפקיד בו שירת עד יולי 2007, עת מונה לראש מנהלת תיאום פעילות אכיפת דיני מקרקעין (מתפ"א) באגף המבצעים של המשטרה. ב-2008 מונה לסגן מפקד מחוז תל אביב, וב-2011 שימש כממלא מקום מפקד המחוז עד לכניסתו לתפקיד של אהרן אקסול. באוגוסט 2011 החליף את אורי בר-לב כנציג המשטרה בארצות הברית[7]. ביוני 2013 קודם לדרגת ניצב ובאוגוסט מונה למפקד יחידת להב 433.

בינואר 2014, במהלך פרשת הניצבים, יצא לחופשה עקב חקירת מח"ש בחשד שקיבל טובות הנאה מחסידיו של הרב יאשיהו פינטו[8]. ארביב הכחיש את החשדות נגדו, וטען "זהו ניסיון נפשע לתפור לי תיק"[9]. ב-9 בפברואר הודיע על פרישתו מהמשטרה. ב-5 במרץ 2017 הוגש נגדו כתב אישום על ידי מח"ש, בו הואשם במרמה, הפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית[10][11]. בפברואר 2018, במסגרת עסקת טיעון, הודה ארביב בעברה של אי-מילוי חובה רשמית והוסרו מכתב האישום עבירות המרמה והפרת אמונים[12]. בדצמבר 2018 נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי ו־200 שעות שירות לתועלת הציבור[13].

ארביב נשוי בשנית ואב לחמישה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנשה ארביב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמיר בוחבוט‏, ההיסטוריה חוזרת: קור הרוח של הרמטכ"ל ראוי לשבח, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2011.
  2. ^ עודד שלום, "מתקפת מנש", ידיעות אחרונות המוסף לשבת, ‏ 24.01.2014, עמודים 10-12.
  3. ^ דוח ועדת אור, באתר בתי המשפט
  4. ^ אורי ניר‏, עדות: המשטרה יישמה את לקחי אוקטובר בחסן-בק, באתר וואלה, 18 ביוני 2001
  5. ^ אטילה שומפלבי, "יש קושי במניעת מעשי רצח", באתר ynet, 28 בדצמבר 2001
  6. ^ עמית בן-ארויה, החשוד ברצח השוטר בלוד נעצר בירדן, באתר הארץ, 23 ביוני 2002
  7. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, ‏ 07.10.2011.
  8. ^ יניב קובוביץ, מח"ש חוקרת מידע לפיו מפקד להב קיבל טובות הנאה מאנשי הרב פינטו, באתר הארץ, 16 בינואר 2014
  9. ^ ניצב ארביב: לא קיבלתי טובות הנאה, פינטו מנסה לתפור לי תיק, באתר הארץ, 16 בינואר 2014
  10. ^ אמרי סדן‏, סיוע מפינטו ברכישת דירה ובוויזה לארה"ב: ניצב בדימוס ארביב מואשם במרמה, באתר וואלה, 5 במרץ 2017
  11. ^ חן מענית, ‏אישום נגד ניצב בדימוס מנשה ארביב, לשעבר ראש לה"ב 433, באתר גלובס, 5 במרץ 2017
  12. ^ אמרי לוי סדן‏, מפקד להב 433 לשעבר הורשע בהסדר טיעון בפרשת פינטו, באתר וואלה, 22 בפברואר 2018
  13. ^ תפ (ראשון לציון) 14715-03-17 מדינת ישראל נגד מנשה ארביב, ניתן ב-19 בדצמבר 2018