מקס פון באדן
 | |||||
| הנסיך מקסימיליאן מבאדן | |||||
| לידה |
10 ביולי 1867 באדן-באדן, הדוכסות הגדולה של באדן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1929 (בגיל 62) זאלם (אנ'), רפובליקת באדן, רפובליקת ויימאר | ||||
| שם לידה |
Maximilian Alexander Friedrich Wilhelm von Baden  | ||||
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית | ||||
| השכלה | |||||
| מפלגה | ללא שיוך פוליטי | ||||
| בת זוג | מריה לואיזה, נסיכת הנובר | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
מקס פון באדן (בגרמנית: Maximilian von Baden; 10 ביולי 1867 – 6 בנובמבר 1929), המכונה גם הנסיך מקסימיליאן מבאדן, היה הקנצלר השמיני והאחרון של הקיסרות הגרמנית לפני מעברה לרפובליקת ויימאר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקס פון באדן היה בנו של וילהלם, נסיך באדן, אחיו של פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן, ולמריה מקסימיליאנובה, נסיכת לויכטנברג, בתם של מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג ומריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. בשנת 1907 מת דודו פרידריך הראשון, ובנו פרידריך השני עלה לשלטון במקומו, ומכיוון שלא היו לו ילדים הפך מקס לנסיך הכתר של באדן. פון באדן החל להיות פעיל פוליטי בחוגים מתונים, ונודע כליברל. בין היתר התנגד למלחמת הצוללות שניהלה גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וחזה כי זו תביא לכניסת ארצות הברית למלחמה ולהעמדת גרמניה במצב קשה.
תום מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1918 עמדה גרמניה בפני תבוסה במלחמה, והיה ברור כי סופה של המלחמה קרב. נראה כי יש להעמיד בראש המדינה אדם שיוכל לשאת ולתת על תנאי כניעה עם מדינות ההסכמה ועם נשיא ארצות הברית וודרו וילסון. המוניטין שיצאו לפון באדן כמתנגד למלחמת הצוללות הם שהכריעו בעד מינויו לתפקיד. באדן החליף בתפקיד הקאנצלר את גאורג פון הרטלינג. על אף שהיו לו הערות משמעותיות לגבי הדרך שהמטכ"ל הגרמני בראשות פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף רצו לנהל את המשא ומתן, קיבל על עצמו באדן את התפקיד מתוך אמונה שיוכל להוביל לרפורמות במבנה הממשל. עד למינויו נשלטה גרמניה למעשה כמעין דיקטטורה צבאית על ידי לודנדורף והינדנבורג, בהסכמתו של הקייזר וילהלם.
צעדו המשמעותי הראשון היה מינוי ממשלה שכללה לראשונה נציגים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית פיליפ שיידמן ופרידריך אברט. נציגי הסוציאל-דמוקרטים דרשו את הגברת הרפורמות ואת התפטרות הקייזר, דבר שנציגי הצבא התנגדו לו בכל תוקף.
המעבר מקיסרות לרפובליקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימים הראשונים של נובמבר החלה מהפכה בכל רחבי גרמניה. פון באדן הבין כי בנסיבות אלו יקשה על הקייזר לשמור על כיסאו, והוא הפציר בו להתפטר, על מנת לשמור על המונרכיה עצמה. לבסוף הודיעו ראשי המטכ"ל הינדנבורג ווילהלם גרנר לקייזר כי עליו להתפטר, כאשר ברקע הדברים מרידת אנשי הצי הגרמני בעיר קיל. ב-9 בנובמבר 1918 הכריז פיליפ שיידמן על כינון הרפובליקה הגרמנית מעל מרפסת בניין הרייכסטאג, ופון באדן התפטר מכל תפקידיו, ומסר את משרת הקאנצלר לפרידריך אברט. הייתה זו לידתה של רפובליקת ויימאר קצרת הימים והסוערת.
מבחינה היסטורית רבים רואים בנסיבות אלו של התפטרותו של פון באדן את ערש ההתנגדות לרפובליקת ויימאר. יש הסבורים כי לו היה פון באדן מעביר את השלטון לגורמים שמרנים יותר, תוך שמירה על המונרכיה, ייתכן והייתה נמנעת התנגדותם של אנשי הימין לרפובליקה, שלבסוף הביאה עליה את סופה. בנסיבות אלו ייתכן ואגדת "הסכין בגב" לפיה הכניעה למדינות ההסכמה והכרזת הרפובליקה הייתה כתוצאה מקונספירציה שמאלנית-יהודית לא הייתה נולדת. אותם אישים עצמם אשר בהתנהגותם הביאו את הכניעה ואת הכרזת הרפובליקה, מנהיגי הצבא כלודנדורף, ומנהיגי מפלגות הימין, אשר לא רצו לקבל עליהם את השלטון לאחר התפטרות הקייזר, הם שהיו הפעילים ביותר בהפצת אגדת "הסכין בגב", ולמשך שארית ימי חייו שימש פון באדן כשעיר לעזאזל נוח ומטרה להאשמות אלו.
האשמות הימין על "הסכין בגב" הביאו לכך שאנשים כאדולף היטלר נשבעו כי אם יגיעו נסיבות דומות לאלו שאירעו בנובמבר 1918, לא יאפשרו את שעשה פון באדן - כניעה והעברת השלטון לגורמים מתונים, אלא יילחמו עד הסוף, כפי שאכן אירע. בזכרונותיו כותב אלברט שפר שהיה שר החימוש של היטלר, ואחד האנשים החזקים במשטרו (ואף יורש פוטנציאלי), כי כשסר חינו בעיני היטלר בשנת 1945 לאחר שכתב מזכר שנושא את הכותרת "המלחמה אבודה", אמר לידיד כי "תודה לאל - לא אצטרך לשחק את תפקידו של מקס פון באדן".
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון באדן בילה את שארית ימי חייו ללא פעילות ציבורית, ומת בגיל 62 ב-6 בנובמבר 1929 באחוזתו בבאדן. בשנת חייו האחרונה היה הטוען לתואר הדוכס הגדול של באדן, לאחר שירש את בן-דודו פרידריך השני שוויתר על תוארו לאחר תום מלחמת העולם הראשונה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 ביולי 1900 התחתן מקס עם מריה לואיזה, נסיכת הנובר, בתם של ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר ותירה, נסיכת דנמרק, ממנה נולדו לו שני ילדים:
- מריה אלכסנדרה, נסיכת באדן (1902–1944), התחתנה עם וולפגנג, נסיך הסן
- ברטהולד, מרקיז באדן (1906–1963), התחתן עם תאודורה, נסיכת יוון ודנמרק
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקס פון באדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מקס פון באדן (1867-1929), נסיך, דף שער בספרייה הלאומית
| הקודם: הרוזן גאורג פון הרטלינג |
קנצלר גרמניה 1918 |
הבא: פרידריך אברט |