מר אבן צהובה

דוכס האבן הצהובה מתוך "לוח רישוי יין של בני אלמוות מופתיים".

מר אבן צהובה (בסינית מסורתית: 黃石公, בסינית מפושטת: 黄石公, בפין-יין: Huáng Shí Gōng. סביבות 230 לפנה"ס.) הוא אדם שהופיע בסוף ימי שושלת צ'ין, ולעיתים קרובות נחשד כדמות בדיונית. לאחר שנכשל ניסיון ההתנקשות בקיסר הראשון מצ'ין בבָּוֹלָאנְגְשָׁה, נתקל גָ'אנְג לְיָאנְג, מתכנן ההתנקשות ומאוחר יותר גם גיבור שושלת האן, במר אבן צהובה. לאחר כמה תלאות גם לימד אותו מר אבן צהובה את תורת המלחמה בכך שנתן לו את הספר "שלוש התוכניות של מר אבן צהובה".

הסיפור

כאשר היה זמנו של גָ'אנְג לְיָאנְג פנוי, הלך אל גשר שְׂיָאפִּי ופגש אדם זקן, הוא מר אבן צהובה. הזקן, שהיה לבוש בבגד גס ומעיל קצר, התקדם אל צידו של גָ'אנְג לְיָאנְג ואז בעט את נעליו אל מחת לגשר. הוא הביט אל גָ'אנְג לְיָאנְג ואמר: "ילדי, רד והבא את נעליי!" גָ'אנְג לְיָאנְג נדהם ועלה בו רצון להכות את הזקן, אך בשל גילו המופלג עצר בעצמו, ירד אל מתחת לגשר והביא את הנעליים. אמר הזקן: "נעל אותם על רגליי!" וגָ'אנְג לְיָאנְג סייע לזקן לקרב את הנעליים, ובכריעה אחז בהן והלבישן על רגליו. הזקן מתח את רגליו לקבלת הנעליים, והלך משם בחיוך. גָ'אנְג לְיָאנְג היה המום, והביט בזקן בהליכתו. הזקן התרחק כחצי קילומטר, ואז שב ואמר: "ילדי, אתה אכן ראוי ללמוד. בוא לפגוש אותי כאן בעוד חמישה בקרים." גָ'אנְג לְיָאנְג התפלא, כרע ואמר "כן."

משהאיר היום לאחר חמישה ימים, הלך גָ'אנְג לְיָאנְג אל הגשר. הזקן שהקדימו אמר: "הסכמנו על משהו, מדוע אתה מאחר לבוא? בוא לפגוש אותי בבוקר בעוד חמישה ימים." ועזב בזעם. כעבור חמישה ימים יצא גָ'אנְג לְיָאנְג עם קריאת התרנגול, אך שוב הקדים אותו הזקן, ושוב אמר בזעם "מדוע איחרת? בעוד חמישה ימים, בוא שוב בבוקר" ועזב. כעבור חמישה ימים יצא גָ'אנְג לְיָאנְג בחצות. כעבור רגע הגיע גם הזקן, ואמר בשמחה: "כך צריך להיות."  והגיש לגָ'אנְג לְיָאנְג ספר באמרו "אם תקרא את הספר, תוכל להיות למורהו של קיסר. כעבור עשר שנים תוכל להטביע את חותמך. כעבור שלושים שנים, ילדי, תוכל לפגוש אותי בצפון גִ'י, האבן הצהובה למרגלות הר גוּצֶ'נְג, זה אני." ועם הדברים הללו עזב, ולא נראה עוד. גָ'אנְג לְיָאנְג הביט בספר עם שחר. היה זה "[[שש התחבולות |תורתו הצבאית של הדוכס האדיר]]". גָ'אנְג לְיָאנְג ראה כי הספר אינו רגיל, והרבה לעיין בו ולהקריא ממנו.

שלושים שנה לאחר שפגש גָ'אנְג לְיָאנְג את הזקן על הגשר בשְׂיָאפִּי, הוא עבר בגִ'יבֵּיי ביחד עם לְיוֹ בָּאנְג, ולמרגלות הר גוּצֶ'נְג ראה אבן צהובה. גָ'אנְג לְיָאנְג לקח את האבן הצהובה, התייחס אליה כלאוצר, ואף זבח לה. לאחר שמת גָ'אנְג לְיָאנְג, נקבר עם האבן הצהובה. ובכל פעם שצאצאיו ניקו את הקבר בימי הזיכרון, היו זובחים גם לאבן הצהובה.

בשאנדונג הוקם מאוחר יותר מקדש האבן הצהובה של גוּצֶ'נְג, ובתקופת שושלת טאנג כתב לִי צִ'ייוּ'ן את מסורת "רשומות מקדש האבן הצהובה של גוּצֶ'נְג במדינת גִ'י".

ציור מהמסדרון בארמון הקיץ בבייג'ינג: גָ'אנְג לְיָאנְג מציג את הנעליים.