לדלג לתוכן

משה נחום ולנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה נחום ולנשטיין
לידה 1841
תר"א
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מרץ 1922 (בגיל 81 בערך)
כ"ג באדר תרפ"ב
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הזיתים
תאריך עלייה 1864
מדינה פלשתינה (א"י)
השכלה תורנית
מקום מגורים שכונת בתי מחסה ירושלים העתיקה
תקופת הפעילות ? – מרץ 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות העדה החרדית
תחומי עיסוק אב"ד רב ופוסק הלכה
תפקידים נוספים ראב"ד העדה החרדית, ראש כולל שומרי החומות
רבותיו ה"כתב סופר"
בני דורו רבי יוסף חיים זוננפלד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר הרב משה נחום ולנשטיין בהר הזיתים

הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב ; 18411922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.

נולד בשנת תר"א בעיר פאפא בהונגריה, לרבי מאיר. למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והוסמך להוראה על ידו. בהמשך למד גם בישיבתו של רבי אהרון דוד דייטש מחבר שו"ת "גורן דוד" בבאלאט.

בשנת תרכ"ד (1864) עלה לארץ ישראל ונישא לבתו של רבי שמעון דייטש, מתלמידי החתם סופר ומייסד כולל שומרי החומות. היה מתלמידיו של רבי יהושע לייב דיסקין. בשנת תרס"ג (1903) החל לכהן כדיין שלישי בבית הדין בירושלים, ובשנת תרס"ח (1908) התמנה לאב בית הדין. לימים פרש מבית הדין, שרוב דייניו תמכו במשרד הרבנות המזוהה עם הגורמים הציוניים בירושלים, והקים עם אחרים את הבד"ץ של העדה החרדית,[1] שבו שימש כראב"ד במקביל לרבי יוסף חיים זוננפלד ששימש כגאב"ד העדה.

עמד בראש יוצאי הונגריה בירושלים והיה ראש כולל שומרי החומות שלה. נאבק נגד הניסיונות לשינוי החינוך היהודי התואם את השקפתו של החתם סופר והניסיונות לערער את מעמדה העצמאי של היהדות החרדית. התנגד לשימוש העממי בשפה העברית, וחתם על פשקווילים הפוסקים שהדיבור עברי הוא חמור מאד[2] שימש כמנהל כולל אונגרין. הוא עצמו חי בעוני. התגורר בבתי מחסה.

נפטר ממחלה בכ"ג באדר תרפ"ב (1922).[3] ב-1985 קראה עיריית ירושלים על שמו רחוב בשכונת רמות.[4]

לאחר פטירתו נדפסו תשובותיו בהלכה בספר "בני משה".

נינו של הרב משה נחום רוזנבוים.[5]

בניו הם:

  • הרב עמרם יוסף וולנשטיין.
  • היה הרב יעקב וולנשטיין.

חתניו הם:

נכדו הוא:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חברה ודת, ירושלים, תשל"ח, עמ' 84
  2. ^ חיים באר, מלשון הקב"ה ללשון הסט"א: על מאבקי האורתודוקסיה עם העברית, קשת החדשה 4, 2003, עמ' 128-144 (מידע בקטלוג רמב"י)
  3. ^ ירושלם יום-יום:, הרב מ. נ. ולנשטיין ז"ל, דואר היום, עמ' 3, 24 במרץ 1922
  4. ^ אתר עיריית ירושלים
  5. ^ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
  6. ^ פריט Q97144189 בוויקינתונים
  7. ^ The Palgrave Dictionary of Anglo-Jewish History, עמ' 1002, באתר גוגל ספרים