לדלג לתוכן

נואה ליילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נואה ליילס
Noah Lyles
לידה 18 ביולי 1997 (בן 27)
גיינסוויל, פלורידה, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה תיכון אלכסנדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.80 מטר
בן או בת זוג Junelle Bromfield (2022–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר
הישגים
שיאים אישיים אצטדיון:
100 מטר: 9.79 שניות (2024)
200 מטר: 19.31 שניות (2022)
אולם:
60 מטר: 6.43 שניות (2024)
300 מטר: 31.87 שניות (2017)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב פריז 2024 ריצת 100 מטר
ארד טוקיו 2020 ריצת 200 מטר
ארד פריז 2024 ריצת 200 מטר
אליפות העולם באתלטיקה
זהב דוחה 2019 ריצת 200 מטר
זהב דוחה 2019 4x100 מטר שליחים
זהב יוג'ין 2022 ריצת 200 מטר
זהב בודפשט 2023 ריצת 100 מטר
זהב בודפשט 2023 ריצת 200 מטר
זהב בודפשט 2023 שליחים 4x100 מטר
כסף יוג'ין 2022 שליחים 4x100 מטר
אליפות העולם באתלטיקה באולם
כסף גלאזגו 2024 ריצת 60 מטר
כסף גלאזגו 2024 שליחים 4x400 מטר
אליפות העולם באתלטיקה לנוער
זהב בידגושץ' 2016 ריצת 100 מטר
זהב בידגושץ' 2016 4x100 מטר שליחים
המשחקים האולימפיים לנוער
זהב נאנג'ינג 2014 ריצת 200 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נואה ליילסאנגלית: Noah Lyles; נולד ב-18 ביולי 1997) הוא אתלט אמריקאי, אלוף אולימפי באולימפיאדת פריז 2024 ואלוף העולם (בודפשט 2023) בריצת 100 מטר, פעמיים זוכה מדליית ארד אולימפית (טוקיו 2020, באולימפיאדת פריז 2024), 3 פעמים ברציפות אלוף העולם (דוחה 2019, יוג'ין 2022 ובודפשט 2023), שיאן ארצות הברית, 6 שנים ברציפות ראשון בעולם (2018–2023) ומדורג שלישי בהיסטוריה בריצת 200 מטר. נוסף לכך הוא שיאן העולם בריצת 300 מטר באולם. ב-2023 נבחר לאתלט השנה בעולם.

ליילס גדל בפלורידה. בנם של הורים אתלטים מצטיינים. אביו, קווין לילס, אלוף עולם בריצת שליחים 4x400 מטר (גטבורג 1995) לאחר שהשתתף בריצה בשלב המוקדמות (2:58.23 דקות, התוצאה השנייה בטיבה באליפות) ואלוף האוניברסיאדה בריצת שליחים 4x400 מטר (באפלו 1993). אחיו הצעיר ממנו בשנה, ג'וזפוס, אף הוא אתלט מצטיין המתחרה בריצת 200 מטר ובריצת 400 מטר. בגיל 12 החל להתאמן באתלטיקה עם אחיו והצטיין בעיקר בקפיצה לגובה בטרם עבר להתמקד בריצות קצרות. ב-2014 זכה במדליית זהב בריצת 200 מטר באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג.

ביולי, ליילס השתתף במבחנים האמריקאים לקראת אולימפיאדת ריו, יחד עם מייקל נורמן, שניהם רק תלמידי תיכון. שניהם העפילו לגמר ריצת 200 מטר, שם ליילס סיים רביעי בתוצאה של 20.09 שניות, שיא לגילאי תיכון בארצות הברית.[1] בהמשך החודש זכה במדליית זהב בריצת 100 מטר ובמדליית זהב בריצת שליחים 4x100 מטר באליפות העולם באתלטיקה לנוער שהתקיימה בבידגושץ' שבפולין.

במרץ זכה באליפות ארצות הברית באולם בריצת 300 מטר, לאחר שקבע שיא עולם חדש של 31.87 שניות ושיפר בכך את שיאו של וולאס ספירמון מ-2006 במאית שנייה. חודש לאחר מכן, באליפות העולם בריצות שליחים, עזר לנבחרת ארצות הברית לזכות במדליית כסף בריצת 4X200 בתוצאה של 1:19.88 דקות, לפני נבחרת ג'מייקה ואחרי נבחרת קנדה.

במאי זכה בתחרות ליגת היהלום בשאנגחאי בריצת 200 מטר בשיא אישי חדש של 19.90 שניות. בגמר ליגת היהלום שנערך בבריסל, זכה במדליית הזהב בריצת 200 מטר, בתוצאה של 20.00 שניות, מאית שנייה לפני בן ארצו אמיר ווב, ושתי מאיות לפני רמיל גולייב הטורקי.

במאי סיים ליילס במקום הראשון בתחרות ליגת היהלום בדוחא בריצת 200 מטר בשיא אישי חדש של 19.83 שניות ובהמשך החודש סיים במקום הראשון גם בתחרות ליגת היהלום ביוג'ין ושיפר את שיאו ל-19.69 שניות.

ביוני זכה באליפות ארצות הברית בריצת 100 מטר בשיא אישי חדש של 9.88 שניות. חודש לאחר מכן, בתחרות ליגת היהלום בלוזאן, סיים במקום הראשון בריצת 200 מטר לאחר שקבע תוצאה של 19.69 שניות, והשווה את שיאו האישי. באותו חודש, בתחרות ליגת היהלום במונקו סיים שוב במקום הראשון בריצת 200 מטר בשיא אישי חדש של 19.65 שניות.

בגמר ליגת היהלום שנערך בציריך, זכה במדליית הזהב בריצת 200 מטר בתוצאה של 19.67 שניות, לפני רמיל גולייב, וג'רים ריצ'רדס מטרינידד וטובאגו, ובכך השלים עונה שבמהלכה ניצח בכל תחרות בליגת היהלום בריצת 200 מטר.

בחודש מאי, בריצת 100 מטר בתחרות ליגת היהלום בשנגחאי, עקף ליילס את בן ארצו כריסטיאן קולמן על קו הסיום, וניצח בשיא אישי חדש של 9.86 שניות, תוצאה זהה לזו של קולמן. חודש לאחר מכן, בתחרות ליגת היהלום ברומא, סיים במקום השני בריצת 200 מטר בתוצאה של 19.72 שניות, שתי מאיות השנייה מהמנצח, בן ארצו מייקל נורמן. בתחרות ליגת היהלום בלוזאן שנערכה בחודש יולי ליילס ניצח בריצת 200 מטר בשיא אישי חדש של 19.50 שניות, ושבר את שיא התחרות הקודם בו החזיק יוסיין בולט ב-8 מאיות השנייה[2]. תוצאה זו של ליילס מדרגת אותו במקום הרביעי בהיסטוריה בריצת 200 מטר.

שבוע לאחר מכן בליגת היהלום במונקו, סיים שני בריצת 100 מטר בתוצאה של 9.92 שניות. חודש לאחר מכן, שבר ליילס את שיא התחרות בריצת 200 מטר בליגת היהלום בפריז, שהיה שייך גם כן ליוסיין בולט, לאחר שקבע תוצאה של 19.65 שניות. בגמר סבב ליגת היהלום שנערך בציריך, ניצח בריצת 100 מטר, אל מול רוח פנים, בתוצאה של 9.98 שניות, וזכה בגביע היהלום. הוא סיים לפני שיה ז'נייה הסיני (10.04 שניות) ויוהאן בלייק הג'מייקני (10.07 שניות).

באליפות העולם שנערכה בדוחה בתחילת אוקטובר אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בריצת 200 מטר בתוצאה של 19.83 שניות, לפני אנדרה דה גראס מקנדה (19.95 שניות) ואלכס קיניונס מאקוודור (19.98 שניות). בריצת שליחים 4X100 מטר זכה עם נבחרת ארצות הברית שכללה גם את כריסטיאן קולמן, ג'סטין גטלין ומייק רוג'רס במדליית זהב בשיא ארצות הברית של 37.10 שניות.

מדליית ארד אולימפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת טוקיו (2020) זכה ליילס במדליית ארד בריצת 200 מטר בתוצאה של 19.74 שניות, אחרי אנדרה דה גראס שקבע שיא לאומי חדש של 19.62 שניות ובן ארצו קני בדנרק שקבע שיא אישי חדש של 19.68 שניות.

בתחרות שנערכה ביוג'ין ב-21 באוגוסט קבע בריצת 200 מטר את תוצאת השנה בעולם של 19.52 שניות.

באליפות העולם שנערכה ביוג'ין, אורגון, ארצות הברית ביולי זכה בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב בריצת 200 מטר בשיא לאומי חדש של 19.31 שניות, לפני חבריו לנבחרת קני בדנרק (19.77 שניות) ואריון נייטון (19.80 שניות).

כוכב אליפות העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בבודפשט, הונגריה, באוגוסט הוא זכה בשלוש מדליות זהב, בריצת 100 מטר בשיא אישי חדש של 9.83 שניות, לפני לטסיל טבוגו מבוטסואנה (9.88 שניות) וז'ארנל יוז מהממלכה המאוחדת (9.88 שניות), בפעם השלישית ברציפות בריצת 200 מטר בתוצאה של 19.52 שניות, לפני אריון נייטון מארצות הברית (19.75 שניות) ולטסיל טבוגו (19.81 שניות) ובריצת שליחים 4x100 מטר ביחד עם כריסטיאן קולמן, פרד קרלי וברנדון קרנס בתוצאת השנה בעולם 37.38 שניות, לפני איטליה (37.62 שניות) וג'מייקה (37.76 שניות). על הישגיו נבחר לאתלט השנה בעולם.

באליפות העולם באולם שנערכה בגלאזגו, הממלכה המאוחדת במרץ 2024 זכה במדליית כסף בריצת 60 מטר בתוצאה של 6.44 שניות, אחרי כריסטיאן קולמן (6.41 שניות) ולפני אקים בלייק מג'מייקה (6.46 שניות).

אלוף אולימפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת פריז זכה במדליית זהב בריצת 100 מטר בשיא אישי חדש של 9.795 שניות, לפני קישיין תומפסון מג'מייקה (9.799 שניות) ופרד קרלי (9.81 שניות).[3]

בנוסף ליילס זכה במדליית ארד בריצת 200 מטר בתוצאה של 19.70, אחרי לטסיל טבוגו (19.46) וקני בדנרק (19.62). לאחר הריצה הוא התמוטט על המסלול והורד בכיסא גלגלים. מאוחר יותר אושר שלילס נדבק במחלת הקורונה.[4][5][6]

שיאים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נואה ליילס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Noah Lyles Breaks High school National Record at Olympic Trials, אתר flotrack.org, ‏10 ביולי 2016
  2. ^ Noah Lyles breaks Usain Bolt's meeting record over 200m in Lausanne, באתר יוטיוב.
  3. ^ בפוטו פיניש מטורף: נואה ליילס אלוף אולימפי ב-100 מטרים!, באתר ערוץ הספורט, 4 באוגוסט 2024
  4. ^ Jonathan Gorrie, Lyles had positive COVID test when winning bronze in men's 200m final, Evening Standard, ‏2024-08-08 (באנגלית)
  5. ^ Fans slam Team USA as Noah Lyles' Covid diagnosis is revealed after 200m flop, The Sun, ‏2024-08-08 (באנגלית)
  6. ^ מערכת ספורט היום, המשלחת האמריקנית אישרה: נואה ליילס חולה בקורונה, באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2024