נובאר פאשא

נובאר פאשא
نوبار باشا
לידה	4 בינואר 1825; איזמיר, האימפריה העות'מאנית
פטירה	14 בינואר 1899 (בגיל 74); פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית
שם לידה	Նուպար Նուպարեան
מדינה	ח'דיוות מצרים
דת	ישועים
	28 באוגוסט 1878 – 23 בפברואר 1879; (180 ימים)
מונרך בתקופה	אסמאעיל פאשא
	→ הראשון אסמאעיל פאשא ←
	10 בינואר 1884 – 9 ביוני 1888; (4 שנים)
מונרך בתקופה	תאופיק פאשא
	12 באפריל 1894 – 16 בנובמבר 1895; (שנה)
מונרך בתקופה	עבאס חלמי השני

נוּבָּאר פָאשָׁא (בערבית: نوبار باشا, בארמנית: Նուպար Փաշա;‏ 4 בינואר 1825 – 14 בינואר 1899) היה פוליטיקאי ארמני-מצרי אשר שירת כראשון שבראשי ממשלת מצרים בשלוש קדנציות לא רצופות תחת שלטונם של הח'דיו המצריים אסמאעיל פאשא, תאופיק פאשא ועבאס חלמי השני.

ביוגרפיה

יליד למשפחת ארמנים באסיה הקטנה, נובאר גדל והשכיל באירופה, למד שפות זרות רבות והכיר מקרוב את התרבות והמנהגים האירופיים - כישורים ששירתו אותו בהמשך חייו.

במצרים

היה זה דודו, ששימש כמתורגמן הראשי של מוחמד עלי שליט מצרים, שהביא את נובאר למצרים. העבודה החשובה הראשונה של נובאר כללה עבודה מנהלית על סיום בנייתה של תעלת סואץ. המשנה למלך העות'מאני של מצרים, איסמאעיל פאשה אשר היה בפועל שליט על מצרים תחת סמכותה של האימפריה הבריטית (שלט בין 1863–1879), רצה לזרז את בניית התעלה, דבר שהביא לכדי סכסוכים עם חברת התעלה.

נובאר ייצג את ממשלת מצרים במשא ומתן לביטול ההוראות שבמחלוקת. הוא גם סייע בהקמת מערכת של בתי משפט מעורבים (שהחלה בשנת 1875) לדיון בתיקים משפטיים אשר כללו מצרים ואירופאים. הוא הציע כי בתי המשפט יאוישו עם שופטים מצרים וזרים, אשר ינהל גוף חוק המבוסס על החוק הצרפתי ויורכב על ידי ועדה בינלאומית.

ראש ממשלה

בלחץ בריטניה וצרפת בשנת 1878, הקים אסמאעיל את תפקיד ראש ממשלת מצרים ונובאר הושם בממשלה שעתידה להקים רפורמות כלכליות ופוליטיות; אולם רפורמות אלה פגעו בסמכותו של אסמאעיל, והוא פיטר עד מהרה את נובאר. לאחר הכיבוש הבריטי במצרים בשנת 1882 (ראו המלחמה האנגלו-מצרית), שב נובאר לתפקיד ראש ממשלה, בשנת 1884.

תחת הבריטים הוקטנה במידה ניכרת סמכותו של הח'דיו (דאז תאופיק פאשא) בזמן שהוגדלה סמכותו של ראש הממשלה. נובאר נטל בהצלחה את השליטה המצרית במשרדי המשפטים והפנים ובכך סייע בקביעת קו הפרדה בין הסמכות הבריטית למצרית בתוך המדינה.

כישרונותיו האדמיניסטרטיביים סיפקו מרכיב של יציבות שהיה חשוב מאוד להמשך השלווה של השלטון הבריטי במדינה, אך כאשר, בשנת 1888, הוא הפך לעצמאי יתרה על המתבקש ממנו וניסה לתבוע את סמכותו ביחס למשטרה הפנימית, בריטניה הבטיחה את פיטוריו.

בשנת 1894 שוב הפך נובאר לראש ממשלה, אך בריאות לקויה וחוסר סבלנות מהשליטה הבריטית הובילו להתפטרותו בשנה שלאחר מכן. בנקודה זאת הוא סיים קריירה של 50 שנה עם פנסיה מכובדת. הוא עבר מספר פעמים בין קהיר לפריז עד אשר נפטר באחרונה בשנת 1899.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נובאר פאשא בוויקישיתוף

נובאר פאשא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נובאר פאשא, המוזיאון הבריטי (באנגלית)

ראשי ממשלת מצרים
ח'דיוות מצרים	נובהר פאשא (1878–1879) • אסמאעיל פאשא (1879) • תאופיק פאשא (1879) • מוחמד שריף פאשא (1879) • תאופיק פאשא (1879) • מוסטפא ריאד פאשה (1879–1881) • מוחמד שריף פאשא (1881–1882) • מחמוד סאמי אל-בארודי (1882) • ראע'ב פאשא (1882) • אחמד עוראבי (1882) • מוחמד שריף פאשא (1882–1884) • נובהר פאשא (1884–1888) • מוסטפא ריאד פאשה (1888–1891) • מוסטפא פהמי פאשא (1891–1893) • חוסין פאחרי פאשא (1893) • מוסטפא ריאד פאשה (1893–1894) • נובהר פאשא (1894–1895) • מוסטפא פהמי פאשא (1895–1908) • בוטרוס ראלי (1908–1910) • מוחמד סעיד פאשא (ראש ממשלה) (1910–1914) • חוסיין רושדי פאשא (1914)
סולטנות מצרים	חוסיין רושדי פאשא (1914–1919) • מוחמד סעיד פאשא (1919) • יוסף ווהבה (1919–1920) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1920–1921) • עדלי יאקון פאשא (1921–1922)
ממלכת מצרים	עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא (1922) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1922–1923) • יחיא איברהים פאשא (1923–1924) • סעד זע'לול (1924) • אחמד זוהיר פאשא (1924–1926) • עדלי יאקון פאשא (1926–1927) • עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא (1927–1928) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1928) • מוחמד מחמוד פאשא (1928–1929) • עדלי יאקון פאשא (1929–1930) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1930) • איסמעיל סידקי (1930–1933) • עבד-אל פתח יחיא פאשא (1933–1934) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1934–1936) • עלי מאהר (1936) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1936–1937) • מוחמד מחמוד פאשא (1937–1939) • עלי מאהר (1939–1940) • חסן סברי פאשה (1940) • חוסיין סירי (1940–1942) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1942–1944) • אחמד מאהר (1944–1945) • מחמוד פהמי נוקראשי (1945–1946) • איסמעיל סידקי (1946) • מחמוד פהמי נוקראשי (1946–1948) • אבראהים עבד אל-האדי (1948–1949) • חוסיין סירי (1949–1950) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1950–1952) • עלי מאהר (1952) • אחמד נגיב אל-הילאלי (1952) • חוסיין סירי (1952) • אחמד נגיב אל-הילאלי (1952) • עלי מאהר (1952) • מוחמד נגיב (1952–1953)
הרפוליקה של מצרים	מוחמד נגיב (1953–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954) • מוחמד נגיב (1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1958)
הרפובליקה הערבית המאוחדת	גמאל עבד אל נאצר (1958–1962) • עלי סברי (1962–1965) • זכריא מוחי א-דין (1965–1966) • מוחמד סדקי סוליימן (1966–1967) • גמאל עבד אל נאצר (1967–1970) • מחמוד פאוזי (1970–1971)
הרפובליקה הערבית של מצרים	מחמוד פאוזי (1971–1972) • עזיז צדקי (1972–1973) • אנואר סאדאת (1973–1974) • עבדל עזיז מוחמד חיג'אזי (1974–1975) • ממדוח סאלם (1975–1978) • מוסטפא ח'ליל (1978–1980) • אנואר סאדאת (1980–1981) • חוסני מובארכ (1981–1982) • אחמד פואד מוחי א־דין (1982–1984) • כמאל חסן עלי (1984–1985) • עלי לוטפי מחמוד (1985–1986) • עאטף צדקי (1986–1996) • כמאל גנזורי (1996–1999) • עטאף עביד (1999–2004) • אחמד נזיף (2004–2011) • אחמד שפיק (2011) • עיסאם שרף (2011) • כמאל גנזורי (2011–2012) • הישאם קנדיל (2012–2013) • חאזם אל-בבלאווי (2013–2014) • אבראהים מחלב (2014–2015) • שריף אסמאעיל (2015–2018) • מוסטפא מדבולי (2018–מכהן)