נפתלי הרמן אדלר

הרב נפתלי (הרמן) אדלר
	הרב צבי הרמן אדלר
לידה	29 במאי 1839; ה'תקצ"ט; הנובר, ממלכת הנובר
פטירה	18 ביולי 1911 (בגיל 72); ה'תרע"א; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	בית הקברות היהודי וילסדן
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
השכלה	בית ספר יוניברסיטי קולג'
מקום פעילות	אנגליה
תקופת הפעילות	? – 18 ביולי 1911
תחומי עיסוק	רבנות
תפקידים נוספים	הרב הראשי לאנגליה
אב	נתן מרקוס אדלר
צאצאים	Henrietta Adler
	1879–1911; (כ־32 שנים)
	→ נתן מרקוס אדלר יוסף צבי הרץ ←
פרסים והוקרה	מפקד במסדר הוויקטוריאני המלכותי; דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד ;

הרב נפתלי צבי הירש (הרמן) הכהן אדלר (ה'תקצ"ט, 29 במאי^[1] 1839 – ה'תרע"א, 18 ביולי 1911) היה הרב הראשי לאנגליה בין השנים 1911-1891.^[2]

קורות חייו

נולד בגרמניה בעיר הנובר לרב נתן מרקוס אדלר. בהיותו בן שש עקרה משפחתו ללונדון כשאביו התמנה לרב העיר. הוא למד בבית הספר יוניברסיטי קולג' של לונדון בין השנים 1852–1854. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות וזכה בפרס על הצטיינותו ביוונית. בגיל 20 נשא את דרשתו הראשונה, מאוחר יותר נסע לפראג ללמוד אצל הרב שלמה יהודה רפפורט ואצלו נסמך לרבנות. ב-1862 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לייפציג. עם פטירת הרב ברוך אברהמס באותה השנה, התמנה לעמוד במקומו בראש הג'וז קולג' בלונדון, הוא התפטר ממשרה זו כשהוצעה לו משרת המטיף בקהילה במערב לונדון.^[2]

בגיל 27 נישא לרחל בת סלומון יוזפס.^[2]

מאז שנת ה'תרל"ט (1879) ניהל את ענייני הרבנות בלונדון לצד אביו בשל זקנותו, עד פטירת האב בא' בשבט ה'תר"ן. היה רבה של שכונת בייזווטר בלונדון, עוד בימי אביו. לאחר פטירת אביו התמנה תחתיו כרבה של אנגליה כולה וכאב"ד לונדון.^[2] נהג את נשיאותו ברמה, ותקף כל גוף רבני אחר באנגליה שלא היה תחת סמכותו.

אדלר כתב בהרחבה על נושאים בהיסטוריה של יהדות אנגליה ופרסם שני כרכים של דרשות. בשנת 1909 הוא מונה כחבר המסדר הוויקטוריאני המלכותי בדרגת מפקד.^[3]^[2]

נפטר ב-18 ביולי 1911 ונקבר בבית הקברות וילסדן (Willesden).^[2]

יחסו לציונות

ב 25 נובמבר 1895 סעד הרצל על שולחנו של הרב אדלר ושטח בפני הנוכחים את תוכניתו. הרב אדלר ראה את הנושא כאוטופי. הוא לא הביע התנגדות ואמר שהוא יעביר את העניין לדיון בוועד ההגירה האנגלי ־ רוסי ^[4] ב-14 בפברואר 1896, כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון, פרסם הרצל את ספרו מדינת היהודים בין הרבנים המתנגדים היה גם הרב אדלר שכתב: "רחוק מן ההגשמה וגם מסוכן". ^[5]

במהלך קיץ וסתיו 1896 הרצל נאם בלונדון 3 פעמים ^[6] ^[7] ^[8] והרב נפתלי אדלר הביע בכמה הזדמנויות את התנגדותו לציונות המדינית. בתגובה לתוכנית להקים בנק התיישבות ציוני בלונדון, דרש הרב אדלר בבית הכנסת ואחר כך הדפיס את דרשתו בחוברת מיוחדת בשם “ציונות דתית כנגד ציונות מדינית”^[9]. בדרשתו הסביר כי הציונות הפוליטית בהנהגת הרצל היא רעיון אוטופי וחסר סיכוי ואין לבזבז עליו את חסכונות היהודים. הוא טען כי הניסיון לפתור את מצוקת היהודים במזרח אירופה באמצעות הקמת מדינה יהודית מנוגדת ל"ציונות הדתית" המסורתית שממתינה לגאולה מאת השם. עם זאת הדגיש כי כל יהודי נדרש להיות "חובב ציון" ולתמוך במצוות יישוב ארץ ישראל, כך שאין בדבריו התנגדות לגישת הציונות המעשית.

בתגובה פרסם הרצל מאמר (30 בנובמבר 1898) וקרא לו בשם "שוב ד"ר אדלר" והוא מלין בו על הרב אדלר, שמנצל את במת בית הכנסת, בשבת, כדי להטיף נגד הציונות, בשם הפטריוטיות האנגלית (על אף שהוא נולד בגרמניה). הרצל מתנגד לטיעונו של הרב אדלר בהזכירו שהרב שמואל מוהליבר תמך ברעיון הציוני וכן גם הרב הראשי הספרדי של לונדון - הרב ד”ר גאסטר, שנמנה עם מנהיגי התנועה הציונית. הרצל לא מתייחס לגופן של הטענות, שאותן הוא מכנה "פּטפּוט אדלראי", ראשית, משום שהרב אדלר "חוזר כאן על כל ההבלותות הישנות שלו" ושנית כדי לא "לעשות רושם, כאילו אנו מתייחסים לדבריו ברצינות". את המאמר הרצל מסיים במילים: "השאלה היא רק עד מתי ירשה הציבור גדול של הקהילה, המשלם משכורתו של האדון אדלר, לנצל עוד לרעה את במת בית הכנסת למטרותיה של כנופיה קטנה וחבלנית".^[10]

לקריאה נוספת

ר' נפתלי מכונה דר' הערמאן אדלער, בתוך: נחום סוקולוב וישראל חיים זגורודסקי (עורכים), ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום, מערכת "האסיף", ורשה תרמ"ט, עמ' 5.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נפתלי הרמן אדלר בוויקישיתוף

"אדלר, נפתלי צבי הירש (הרמן)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 135, באתר היברובוקס
בן-ציון אייזנשטט, אדלער, הרב נפתלי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמודים 9–10, באתר היברובוקס
נפתלי הרמן אדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גודמן ליפקינד, ‏"נפתלי הרמן אדלר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
נפתלי צבי בן נתן משה אדלר (1839-1911), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ דור רבניו וסופריו, להלן "קישורים חיצוניים".
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ רפאל בן יעקב הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל - א, באתר אוצר החכמה
^ London Gazette Issue 28263 pp.4856-7
^ בנימין זאב הרצל. תרגם: אשר ברש, ספרי הימים כרך א (הספר השני), באתר benyehuda.org = פרויקט בן־יהודה
^ ישראל כהן, נתן מיכאל גלבר, קיצור תולדות הציונות: מראשיתה ועד ימינו אלה (פרק ג' - תקופתו של הרצל), באתר benyehuda.org - פרויקט בן־יהודה
^ בנימין זאב הרצל בתרגום יהושע השל ייבין, כתבי הרצל (פרק: נאום באיסט אֶנד 13 ביולי 1896), באתר benyehuda.org - פרויקט בן־יהודה, ‏ראו גם הערה 64 במאמר
^ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב" / בנימין זאב הרצל / שמשון מלצר, חיים איזק, יהושע השל ייבין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
^ בנימין זאב הרצל , בתרגום יהושע השל ייבין, כתבי הרצל (פרק: נאום במועדון המכבים - 6 ביולי 1896 (ראו גם הערה 40 בפרק זה), באתר benyehuda.org - פרויקט בן־יהודה
^ N. Adler, Religious versus political Zionism : a sermon, London, 1898
^ שוב ד"ר אדלר (30 בנובמבר 1898) / בנימין זאב הרצל / שמשון מלצר, חיים איזק, יהושע השל ייבין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org

[1] דור רבניו וסופריו, להלן "קישורים חיצוניים".

[בית_ישראל-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ רפאל בן יעקב הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל - א, באתר אוצר החכמה

[3] London Gazette Issue 28263 pp.4856-7

[4] בנימין זאב הרצל. תרגם: אשר ברש, ספרי הימים כרך א (הספר השני), באתר benyehuda.org = פרויקט בן־יהודה

[5] ישראל כהן, נתן מיכאל גלבר, קיצור תולדות הציונות: מראשיתה ועד ימינו אלה (פרק ג' - תקופתו של הרצל), באתר benyehuda.org - פרויקט בן־יהודה

[6] בנימין זאב הרצל בתרגום יהושע השל ייבין, כתבי הרצל (פרק: נאום באיסט אֶנד 13 ביולי 1896), באתר benyehuda.org - פרויקט בן־יהודה, ‏ראו גם הערה 64 במאמר

[7] "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב" / בנימין זאב הרצל / שמשון מלצר, חיים איזק, יהושע השל ייבין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org

[8] בנימין זאב הרצל , בתרגום יהושע השל ייבין, כתבי הרצל (פרק: נאום במועדון המכבים - 6 ביולי 1896 (ראו גם הערה 40 בפרק זה), באתר benyehuda.org - פרויקט בן־יהודה

[9] N. Adler, Religious versus political Zionism : a sermon, London, 1898

[10] שוב ד"ר אדלר (30 בנובמבר 1898) / בנימין זאב הרצל / שמשון מלצר, חיים איזק, יהושע השל ייבין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

הרבנים הראשיים לאנגליה
הרבנים האשכנזיים	(לא רשמיים): אורי פייבוש המבורגר (אהרן הרט) • צבי הירש לוין • משולם סלמון • דוד שיף (רשמיים): שלמה הירשל • נתן מרקוס אדלר • נפתלי הרמן אדלר • יוסף צבי הרץ • ישראל ברודי • עמנואל יעקובוביץ • יונתן זקס • אפרים מירוויס
רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית	יעקב ששפורטש • יהושע דה סילבה • יעקב אבנדנה • שלמה אאיליון • דוד ניטו • יצחק ניטו • משה גומז דה מסקיטה • רפאל מילדולה • רפאל ד'אזבדו • בנימין ארטום • משה גסטר • שלמה גאון • אברהם לוי • יוסף דוויק הכהן (בפועל)