לדלג לתוכן

סויוז U

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30 ימים, ניתן להסירה.
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30 ימים, ניתן להסירה.
סויוז U
Союз-У
המראת משגר "סויוז U"
המראת משגר "סויוז U"
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
משפחה R-7/סויוז
יצרן מרכז הטילים והחלל פרוגרס
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור 1/5, 31/6 (קוסמודרום בייקונור)
16, 41, 43 קוסמודרום פלסצק
שיגורים סויוז U ‏- 793
סויוז U2 ‏- 72
הצלחות סויוז U ‏- 771
סויוז U2 ‏- 72
כישלונות סויוז U ‏- 22
חלקיות 0
שיגור ראשון 18 במאי 1973
שיגור אחרון 22 בפברואר 2017
מטענים ידועים סויוז
פרוגרס
יכולת
מטען ל־LEO 6,900 ק"ג
מידע נוסף
גובה 47-51 מטרים
קוטר 10.3 מטרים
משקל 313,000-308,000 ק"ג
שלבים 3
מאיץ ראשון בלוק A/B/V/G
מספר מאיצים 4
מספר מנועים 1
סוג מנוע RD-177
דחף 838 קילו ניוטון
מתקף סגולי 256
זמן בעירה 118 שניות
דלק קרוסין/סינטין
שלב ראשון בלוק A
מספר מנועים 1
סוג מנוע RD-118
דחף 760 קילו ניוטון
מתקף סגולי 248 שניות
זמן בעירה 280-290 שניות
דלק קרוסין/סינטין
שלב שני בלוק I
מספר מנועים 1
סוג מנוע RD-0110
דחף 294 קילו ניוטון
מתקף סגולי 326 שניות (בריק)
זמן בעירה 240 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי

סויוז U היה משגר רב־שלבי בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות לשיגור חלליות סויוז וחלליות נוספות. כל השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור וקוסמודרום פלסצק. המשגר פותח על בסיס משגר "סויוז" והיה הרסה הנפוצה של סדרת משגרים זו. בסך הכול שוגרו מעל ל-800 משגרים. למשגר הייתה גם גרסה U2 שהשתמשה בדלק סינטטי.

המשגר היה יכול להביא למסלול מטען של 6,900 ק"ג מקוסמודרום בייקונור או 6,700 ק"ג מקוסמודרום פלסצק.

השיגורים בוצעו עד לשנת 2017 כאשר הם הוחלפו בהדרגה על ידי דגם סויוז FG.

לאחר קבלת ניסיון עם גרסה הראשונה של משגרים מסדרת "סויוז" הוחלט לפתח דגם חדש עם יכולות שלב ראשון ושלב שני מוגברות. לצורך כך פותחו דגמי מנועים חדשים ששולבו במשגר החדש.

השיגור הראשון בוצע ב-18 במאי 1973 מכן שיגור מס' 43 בקוסמודרום פלסצק. בהמשך בוצעו מקוסמודרום בייקונור מכן שיגור 31 או מכן שיגור 1.

האורך הכולל של המשגר הוא עד כ-50.7 מ' ותלוי במשקל במטען שמשוגר לחלל. השלב הראשון כולל 4 יחידות - בלוק D, B, C, ו-E. הם מורכבים סביב היחידה המרכזית שמהווה שלב שני של המשגר - בלוק A. בנוסף קיים שלב שלישי - בלוק F. המשגר יכול להביא למסלול סביב כדור הארץ מטען במשקל עד 7.1 טון. מנועים שנוצלו לטובת המשגר היו מנועים של טיל בליסטי R-7 והשלב השלישי היה זהה למשגר "ווסחוד".במקביל לדגם "U" היה בניצול דגם "U2" שניצל דלק סינטטי.

בסך הכול בוצוע מעל ל-800 שיגורים של חלליות מאוישות ולא מאוישות. רק 22 שיגורים נכשלו.

על בסיס הדגם פותח דגם סויוז FG שהחליף אותו בהדרגה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז U בוויקישיתוף