סיינו
| |||
 | |||
| איור העיירה משנת 1877 | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 ויטבסק | ||
| ראיון | סיינו | ||
| גובה | 165 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 7,090 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 54°48′N 29°42′E / 54.800°N 29.700°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
סיינו (בבלארוסית: Сянно; בפולנית: Sienno) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיינו נזכרת לראשונה בשנת 1534, ומתחילת המאה ה-17 השתייכה למשפחת האצולה הפולנית סאפייהה (Sapieha). בחלוקת פולין בשנת 1772 נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית.
יהודי סיינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-20 חיו בעיירה כ-2,500 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הסובייטית פעלו בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי, ויהודים רבים עזבו אותה.
ב-5 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו ריכזו בספטמבר שלאחר מכן את יהודיה בגטו שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודים מהסביבה.
באוקטובר 1941 נסגרו שערי הגטו, ועל יושביו הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע וחובת ביצוע עבודות כפייה. על הגטו שמרו שוטרים מקומיים, והגרמנים הקציבו לכל אדם בו 50 גרם לחם ליום, תוך שלעיתים לא סיפקו מזון לגטו במשך מספר ימים. מעת לעת הוציאו הגרמנים להורג יהודים מהגטו, והשוטרים המקומיים שדדו את יושביו.
ב-20 בדצמבר 1941 פשטו על הגטו שבעיירה אנשי ס"ס ושוטרים מקומיים, ורצחו את כ-800 יושביו בסמוך לבית העלמין היהודי הישן ביישוב. לאחר מכן, נערך מצוד אחר יהודים מסתתרים בעיירה, והם הוצאו להורג יחד עם ילדים ממשפחות מעורבות ביישוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סיינו", באתר JewishGen (באנגלית)
- "סיינו", באתר השטעטל הווירטואלי
- סיינו (Senno), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- דניאל רומנובסקי (אנ'), סיינו, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1725–1726), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)