עזריאל אריאל

הרב עזריאל אריאל
לידה	27 בנובמבר 1961 (בן 63); י"ט בכסלו ה'תשכ"ב; ירושלים
מדינה	ישראל
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	מחקר תורני, ייעוץ נישואין
תפקידים נוספים	רב היישוב עטרת
רבותיו	אביו, הרב יעקב אריאל
אב	יעקב אריאל
	www.dkatom.co.il/azriel

אין לבלבל ערך זה עם הערך "עזריה אריאל".

הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו ה'תשכ"ב, 27 בנובמבר 1961) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום 'אחווה' למדיניות חברתית יהודית במרכז תורה ומדינה ביישוב ניצן, פעיל בתנועת "בוחרים במשפחה" ועורך ספרות תורנית.

ביוגרפיה

נולד בי"ט בכסלו ה'תשכ"ב בירושלים, בן בכור לרב יעקב אריאל ולרבנית נחמה (לבית מנדלסון).

בהיותו בן ארבע עבר עם הוריו ואחותו הצעירה למושב כפר מימון בנגב המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך חמישה אחים ואחיות נוספים.

למד בישיבה התיכונית בית יהודה בכפר מיימון. לאחר מכן בישיבת מרכז הרב, ובכולל מג"ל בגוש קטיף. בשנת תשמ"ו הצטרף למקימי מכון התורה והארץ ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי מצוות התלויות בארץ. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" ביישוב עטרת.

ערך את הכרך הראשון מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת באהבה ובאמונה. במשך כ-8 שנים ערך את כתב העת "צהר" ואף פרסם בו כמה מאמרים.

עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את תחום אחווה למדיניות חברתית יהודית במרכז תורה ומדינה ביישוב ניצן.

פועלו הציבורי

לאחר תוכנית ההתנתקות חבר לעדי מינץ ביוזמה לחדש את הנהגת מועצת יש"ע^[1]. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה^[2]. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע^[1].

בשנת 2005 החל לערוך את פירוש הרב הנזיר (הרב דוד הכהן) על ספר האמונות והדעות של רבנו סעדיה גאון. מלאכת העריכה ארכה כעשר שנים בשיתוף עם מכון אריאל ומכון "נזר דוד"^[3]. הפירוש יצא לדפוס בשנת 2014 בארבעה כרכים. כמו כן השתתף בהוצאת הספר 'חוג הראי"ה' - פירושו של הרב הנזיר לאורות הקודש.

בשנת 2013 השתתף במפגשים בין חברי כנסת ואישי ציבור לרבנים במזכירות ההעדה החרדית על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס חרדים^[^{דרוש מקור]}. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ יעקב פרי, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 2014 חקר את מעורבות הקרן לידידות בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של משרד החינוך. לאחר בדיקתו גייס^[^{דרוש מקור]} את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי בציונות הדתית^[4].

החל משנת 2016 עומד בראש מרכז 'אחווה' למדיניות חברתית יהודית בפורום חותם^[5]. במסגרת תפקידו זה עוסק הרב אריאל בחקר יחסה של התורה היהודית למצוקות חברתיות, ומכין ניירות עמדה עבור חברי כנסת בעניינים אלו.

בשנת 2018 היה שותף בהקמתה של התנועה לקידום המשפחה היהודית "בוחרים במשפחה".

דעותיו

הרב אריאל סבור כי התופעה הנרחבת של הפרדת ילדים מהוריהם, מחייבת התאמה של מערכות הרווחה והמשפט לטיפול במשפחות אלו^[6].

הרב אריאל הסביר כי "הסמכות ההורית הינה אחת מאבני היסוד של יחסי הורים וילדים", וכי "הידיעה של הילד שעליו לשמוע בקול הוריו ולכבד אותם, היא מרכיב בסיסי בהגנה על הילד ובהבטחת צמיחתו הבריאה עד לגיל שבו הוא יכול ליטול אחריות לחייו". במקביל אריאל מותח ביקורת על גישות פסיכולוגיות המתנגדות להצבת גבולות לילד – גישות שלהבנתו מכרסמות משמעותית בסמכות ההורית ובטווח הארוך פוגעות בילד עצמו. מסקנתו של הרב אריאל היא שנדרשת "סמכות הורית חדשה" גמישה ומכילה יותר, "מתוך הכרה בחשיבותה של סמכות ההורים כאחראים לחינוך לערכים ולהתנהגות מוסרית, למרות הקשיים הכרוכים בכך בעידן הפוסט-מודרני, ואולי דווקא בגללם"^[6].

חיים אישיים

נשוי לחדווה (בתו של הרב אליעזר ולדמן), עובדת סוציאלית במקצועה, ולבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.

ספריו

הפרשת תרומות ומעשרות במערכת הציבורית (תשנ"ב)
מועדי הארץ - הלכות חול המועד בחקלאות (תש"ס)
הלכות שמיטה - מדריכי שמיטה לחקלאי, לגנן ולצרכן (תשנ"ד)
ספרים בעריכתו הכוללים מאמרים שלו ושל אחרים, רובם בהוצאת מרכז אחווה:
- וחי אחיך עמך - מדיניות חברתית וכלכלית על פי התורה (תשע"ח)
- שיח הראוּיוּת - חלופה יהודית בין שיח הזכויות למוסר החובות (תשע"ט)
- ראויים לטוב - על חירות ואחריות, זכות וראוּיוּת בזוגיות (תש"פ)
- קשר אמיץ - מבט הלכתי על אימוץ ילדים ומעמד ההורות (תשפ"ב)