פייר מונטה
 | |
| לידה |
4 באפריל 1875 פריז, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 1964 (בגיל 89) הנקוק, מיין, ארצות הברית |
| שם לידה |
Pierre Benjamin Monteux  |
| מקום קבורה |
Riverside Cemetery |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית, צרפת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז |
| עיסוק | מנצח תזמורת |
| שפה מועדפת |
צרפתית, אנגלית |
| כלי נגינה | כינור |
| בן או בת זוג |
דוריס הודג'קינס מונטה |
| צאצאים |
קלוד מונטה |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פייר מונטה (בצרפתית: Pierre Monteux; 4 באפריל 1875 – 1 ביולי 1964) היה מנצח תזמורת יהודי-צרפתי. הוא נולד בפריז, ובהמשך קיבל אזרחות אמריקאית. אבותיו היו יהודים ספרדים, שהיגרו לדרום צרפת. אמו למדה בקונסרבטואר של מרסיי והייתה מורה לפסנתר, אחיו אנרי מונטה היה שחקן קולנוע ותיאטרון שנספה במחנה הריכוז זקסנהאוזן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונטה למד נגינה בכינור מגיל שש ונכנס לקונסרבטואר של פריז בגיל תשע. בגיל שתים-עשרה ארגן מונטה וניצח על תזמורת קטנה של תלמידי הקונסרבטואר, ללוות את קורטו בביצוע קונצ'רטי בפריז ובסביבותיה. הוא היה לכנר מוכשר, מצליח דיו לחלוק בפרס הקונסרבטואר לכינור בשנת 1896 עם ז'אק טיבו. בין מוריו היו ז'יל גארסין ואנרי ברתלייה (כינור), שארל לנפווה (קונטרפונקט והלחנה) ואלבר לביניאק (הרמוניה ותאוריה). בין חבריו ללימודי כינור היו ג'ורג'ה אנסקו, קרל פלש, פריץ קרייזלר וז'אק טיבו. בין תלמידי הפסנתר באותן שנים היה אלפרד קורטו, שעמו קשר ידידות לכל ימי חייו אחר כך עבר לויולה וניגן באופרה קומיק, שם היה ויולן ראשון בביצוע הבכורה של האופרה פליאס ומליסנד מאת קלוד דביסי, בשנת 1890, ובתזמורת קולון שם כיהן מ-1894 כעוזר למנצח.[1] מ-1889 עד 1892, בעודו סטודנט, ניגן בתזמורת הפולי ברז'ה. לאחר זמן אמר לג'ורג' גרשווין, שחוש הקצב שלו התגבש תוך כדי הניסיון שצבר בנגינת מוזיקת מחול פופולרית במועדון.[2]
בשנת 1911, לאחר שצבר מעט ניסיון בניצוח בדייפ, היה מונטה למנצח להקת הבלט של סרגיי דיאגילב, הבלט רוס. בתפקידו זה ניצח על הצגות הבכורה של הבאלטים של איגור סטרווינסקי, פטרושקה בשנת 1911 ופולחן האביב בשנת 1913, וכן על דפניס וכלואה של מוריס ראוול. תקופה זו קבעה את מהלך הקריירה שלו, ולמשך כל חייו נודע בייחוד בפרשנותו למוזיקה רוסית וצרפתית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס מונטה לשירות צבאי, אך שוחרר בשנת 1916 ונסע לארצות הברית, שם לקח לידיו את הרפרטואר הצרפתי במטרופוליטן אופרה בניו יורק משנת 1917 עד 1919. הוא ניצח גם על הבכורה האמריקאית של תרנגול הזהב מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב במטרופוליטן.
לאחר מכן עבר לתזמורת הסימפונית של בוסטון (1919 - 1924). השפעתו על צליל האנסמבל הבוסטוני הייתה ניכרת והוא הצליח לעצב את התזמורת לשביעות רצונו לאחר ששביתה הביאה לעזיבתם של שלושים מן הנגנים. כמו כן הביא מספר יצירות חדשות לבוסטון, בעיקר יצירות משל מלחינים צרפתים.
בשנת 1924 החל מונטה בקשר עם תזמורת הקונצרטחבאו באמסטרדם, שם עבד לצד וילם מנגלברג. בשנת 1929 ייסד את התזמורת הסימפונית של פריז, שעליה ניצח עד 1935. בשנת ייסוד התזמורת, ניצח עליה בביצוע הבכורה לסימפוניה השלישית של סרגיי פרוקופייב.
בשלב זה חזר מונטה לארצות הברית ועבד עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו משנת 1935 עד 1952. בשנת 1943 הקים בית ספר לניצוח בהנקוק, מיין, שם גרה בילדותה אשתו, דוריס הודג'קינס מונטה ושם התגורר מונטה עצמו. בבית ספר זה לימד מאורות עתידיים כמו אנדרה פרווין, נוויל מרינר ודייוויד זינמן. ב-1946 היה לאזרח ארצות הברית.
מונטה הקליט במהלך חייו מספר רב של תקליטים, שרובם זכו לביקורת חיובית ולהתפעלות. הוא עצמו, לעומת זאת, טען שאיננו סובל אותם באמרו, שהם חסרים את הספונטניות של ביצועים חיים.
בין השנים 1961 ל-1964 היה מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון. הוא מת בהנקוק, מיין, בשנת 1964.
פייר מונטה היה אביו של החלילן והמנצח קלוד מונטה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייר מונטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פייר מונטה, באתר AllMusic (באנגלית)
פייר מונטה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פייר מונטה, באתר Discogs (באנגלית)- פייר מונטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פייר מונטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרטין קופר, "פייר מונטה" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ סוויין, ג'ונתן, "מהדורת פייר מונטה", גרמופון, ספטמבר 1994, עמ' 131