פרי מוזר
פרי מוזר (באנגלית: Strange Fruit) הוא שיר מחאה כנגד גזענות בכלל וכנגד מעשי לינץ' באפרו-אמריקאים שהיו נפוצים בדרום ארצות הברית ונערכו בגלוי על ידי לבנים, כולל אנשי קו קלוקס קלאן ותומכיהם, במהלך המאה ה-19, ועד שנות ה-30 של המאה ה-20. השיר התפרסם בביצועה של הזמרת בילי הולידיי וזכה לגרסאות כיסוי רבות ולהערכה כאחד השירים הפוליטיים החשובים של המאה ה-20[1]. השיר תורגם לעברית תחת השם "פרי מוזר" על ידי רחל שפירא.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הלינץ' בתומאס שיפ ואברהם סמית'
תומאס שיפ ואברהם סמית' היו שני גברים אפריקנים-אמריקנים בתחילת שנות העשרים לחייהם, שנרצחו על ידי ההמון בלינץ' אכזרי במריון שבאינדיאנה ב-7 באוגוסט 1930. ביום שקדם להירצחם נעצרו השניים על ידי המשטרה והואשמו ברציחתו של עובד מפעל לבן, ובאונס של חברתו. המון זועם חמוש בפטישים, ברזלים ואלות, פרץ לתא המעצר שבו ישבו, הוציא אותם והכה אותם למוות תוך שימוש באלימות קשה. שוטרים שהיו בקהל הצטרפו גם הם למעשה הלינץ'. לאחר שהוכו למוות נתלו גופות שני הצעירים לראווה. לא היה זה מקרה יוצא דופן באותה תקופה, אולם לורנס בייטלר, צלם סטודיו שהיה במקום, צילם במצלמתו תמונה מפורסמת ובה שתי הגופות תלויות בכיכר העיר, מוקפות בקהל צוהל. בכך הבדיל אירוע זה מעשרות אירועים דומים אחרים שלא תועדו.
כתיבת השיר ופרסומו הראשוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]את השיר כתב המשורר והמורה היהודי אייבל מאירופול (שהיה גם חבר המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית ושלימים אימץ, יחד עם רעייתו אן, את ילדיהם של ג'וליוס ואתל רוזנברג שהוצאו להורג לאחר שהורשעו בריגול). מאירופול התחלחל מתמונת הלינץ' שצילם בייטלר וחיבר את השיר בהשראתה.
השיר פורסם על ידו בשנת 1937 בכתב העת של איגוד מורי ניו יורק תחת שם העט "לואיס אלן". השיר בוצע על ידי אייבל ואן מאירופול, כמו גם על ידי לורה דנקן ששרה אותו במדיסון סקוור גארדן. בשנת 1939 הגיע השיר לאוזניו של ברני ג'וזפסון, מייסד מועדון הלילה המעורב הראשון בניו יורק, קפה סוסייטי, שהציע אותו לבילי הולידיי. בביצועה של הולידיי זכה השיר להצלחה אדירה והפך לאחד מהמנוני זכויות האזרח הראשונים.
ביצועה של בילי הולידיי וביצועים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולידיי הופיעה עם השיר לראשונה ב-Café Society ב-1939. היא העידה ששירת השיר לא הייתה לה קלה, אך היא התמידה והחליטה לשיר אותו בכל הופעותיה. כאשר פנתה לחברת קולומביה רקורדס בבקשה להקליט את השיר, הושבה ריקם, מפחד שהשיר יעורר את זעמם של לקוחות החברה בדרום. גם ג'ון האמונד, מפיקה הקבוע של הולידיי הסתייג מהקלטת השיר. הולידיי לא ויתרה ופנתה לחברת הג'אז האלטרנטיבי "קומודור", שהסכימה להקליט את השיר. השיר הוקלט במסגרת הופעה חיה ב-1939 ושוב ב-1944.
הולידיי ביצעה את השיר בכל אחת מהופעותיה, כשיר האחרון. לקראת השירה, כובו כל האורות באולם, פרט לזרקור יחידי על הזמרת. במהלך ההקדמה המוזיקלית עמדה הולידיי בעיניים עצומות, כבתפילה.
השיר זכה מאז לגרסאות כיסוי רבות. בהן גרסאות של נינה סימון, UB40, ג'ון מרטין, רוברט ואייט, ג'ף באקלי, דיאנה רוס, קסנדרה וילסון, סטינג (עם גיל אוונס) וטורי איימוס. השיר זכה גם לביצוע של להקת הרוק הישראלית פוליאנה פרנק בלחן של שרון בן עזר.
בסרט התיעודי מ-2005, No Direction Home, הדגיש הזמר-יוצר בוב דילן את חשיבות השיר, השפעתו וההשראה שלו על דילן ועל בני דורו.
הערכה והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-1999 הכתיר הטיים את השיר כ"שיר המאה"[3]
- ב-2002 כללה ספריית הקונגרס את הקלטת השיר על ידי בילי הולידיי באוסף ההקלטות בעלות החשיבות התרבותית וההיסטורית
- הופקו מספר סרטים העוסקים בשיר וברקעו, בהם סרט של סת' פינסקר מ-1979[4], סרט של ג'ואל כץ מ-2002[5][6] וסרט של לי דניאלס מ-2021, "ארצות הברית נגד בילי הולידיי" (אנ')[7].
"פרי מוזר" בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשיר מספר תרגומים בעברית: רחל שפירא, אברהם עוז, רועי חן, רונן סוניס, עדי שכטר. יצהר ורדי
פרי מוזר מאת "לואיס אלן" (אייבל מאירופול) מאנגלית: אברהם עוז
- עֲצֵי הַדָּרוֹם כֹּה מוּזָר פִּרְיָם
- עָלִים וָשֹׁרֶשׁ טְבוּלִים בְּדָם
- גּוּפוֹת שְׁחוֹרוֹת בְּרוּחַ טְרוּפָה
- פְּרִי מוּזָר תָּלוּי מִכְּנַף צַפְצָפָה.
- תְּמוּנָה רוֹגַעַת שֶׁל נוֹף דָּרוֹם
- עֵינַיִּם חוֹרְגוֹת וְהַפֶּה עָקֹם
- נִיחוֹחַ מַגְנוֹלְיָה מָתוֹק וָרַךְ
- וְאָז פֶּתַע רֵיחַ בָּשָׂר נֶחְרַךְ
- זֶה הַפְּרִי נוֹעַד לָעוֹפוֹת לִדְרֹס
- לַגְּשָׁמִים לְהַבְאִישׁ, לָרוּחוֹת לִגְרֹס,
- לַשֶּׁמֶשׁ לִשְׂרֹף, לָעֵצִים לְהַשִּׁיל;
- זֶהוּ פְּרִי כֹּה מוּזָר וּבִלְתִּי רָגִיל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Margolick, David and Hilton Als, Strange Fruit. Billie Holiday, Café Society and an Early Cry for Civil Rights, Running Press. ISBN 0-7624-0677-1 (hardcover, 2000)
- Margolick, David and Hilton Als, Strange Fruit. The Biography of a Song, Ecco. ISBN 0-06-095956-8 (paperback, 2001)
- Holiday, Billie (with William Dufty), Lady Sings the Blues (autobiography), Edition Nautilus, 1992. ISBN 3-89401-110-6
- McDonnell, John, Songs of Struggle and Protest, Dublin: Mercier Press, 1979
- Reuss, Richard A. and Joanne C., American Folk Music and Left-wing Politics, 1927-1957, Lanham: Scarecrow Press, 2000
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על היצירה "פרי מוזר" באתר מיוזיק בריינז
- מידע על הקומפוזיציה "פרי מוזר" באתר AllMusic
- גרסאות נוספות ל"פרי מוזר" באתר SecondHandSongs
- השיר בביצועה של הולידיי מאתר YouTube
- מאמר על השיר (בעקבות סרטו של ג'ואל כץ) (באנגלית)
- דף סרטו של ג'ואל כץ באתר PBS (באנגלית)
- אתר ארגון הנושא את שם השיר למלחמה בגזענות ורצח-עם ברחבי העולם (באנגלית)
- מאמר ביקורת ספרות, הניו יורק טיימס (באנגלית)
- ארנה קזין, את השיר הזה אי אפשר לאהוב, באתר הארץ, 2 באפריל 2002
- Strange Fruit: The most shocking song of all time מאתר ה-BBC
- השיר בביצועה של הלהקה הישראלית פוליאנה פרנק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל מאמר מהניו סטייטסמן, מרץ 2010, רשימת 20 השירים הפוליטיים
- ^ פרי מוזר / רחל שפירא - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ רשימת "הדברים הכי טובים במאה ה-20", טיים, 31 בדצמבר 1999
- ^ "פרי מוזר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "פרי מוזר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ פרי מוזר בבימוי ג'ואל כץ
- ^ The United States vs. Billie Holiday, 2021-02-26, נבדק ב-2021-05-07