פרנץ וקסמן

פרנץ וקסמן
**Franz Wachsmann**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	24 בדצמבר 1906; חוז'וב, הקיסרות הגרמנית
פטירה	24 בפברואר 1967 (בגיל 60); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הוליווד פוראבר
מוקד פעילות	ברלין, דרזדן, לוס אנג'לס
שפה מועדפת	גרמנית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לפסקול דרמטי או קומדי מקורי הטוב ביותר (1950); פרס גלובוס הזהב לפסקול הטוב ביותר (1950); פרס אוסקר לפסקול דרמטי או קומדי מקורי הטוב ביותר (1951); צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ;
	www.franzwaxman.com
	פרופיל ב-IMDb

פרנץ וקסמן (באנגלית: Franz Waxman, בגרמנית: Franz Wachsmann;‏ 24 בדצמבר 1906 – 24 בפברואר 1967) היה מנצח ומלחין פסקולים יהודי-אמריקאי^[1] פורה^[2], עליהם היה מועמד ל-12 פרסי אוסקר וזכה בשניים. מלבד זאת כתב וקסמן גם מוזיקה קלאסית, היצירה הידועה ביותר שלו בתחום הקלאסי היא "פנטזיית כרמן" לכינור ותזמורת, המורכבת מוריאציות על נושאים מתוך האופרה כרמן מאת ז'ורז' ביזה.

ביוגרפיה וקריירה

נולד בקניגסהוטה שבשלזיה (ליד קאטוביץ) שהייתה אז בשלטון פרוסיה (כיום חוז'וב שבפולין). ראייתו נפגעה בתאונה שאירעה כשהיה בן שלוש.

בשנת 1930 תזמר את המוזיקה שחיבר פרידריך הולנדר (Friedrich Hollaender) לסרט המלאך הכחול (בכיכובה של מרלן דיטריך) ובהמשך חיבר מוזיקה לסרטים גרמניים נוספים. עם עליית הנאצים לשלטון נמלט לפריז, שם עבד עם פריץ לאנג על סרטו "ליליום" ובשנת 1935 היגר לארצות הברית. הסרט הראשון עבורו חיבר מוזיקה בארצות הברית היה "מוזיקה באוויר", עבורו השלים את הפסקול יחד עם ג'רום קרן, שחיבר את המחזמר המקורי בברודוויי, עליו היה הסרט מבוסס. הצלחתו הראשונה הייתה בסרט האימה "כלתו של פרנקנשטיין" משנת 1935.

משנת 1940 החל את שיתוף הפעולה שלו עם אלפרד היצ'קוק בסרט "רבקה", שהפסקול שלו זיכה אותו במועמדות לאוסקר ולאחר מכן בסרטים "חשד" (1941) שגם הוא זיכה אותו במועמדות לאוסקר, "משפט פאראדין" (1947), "דודנית רחל" (1952) ו"חלון אחורי" (1953). ב-1937 חיבר את הפסקול לסרט "ספנים אמיצים" וב-1941 חיבר את הפסקול לסרט "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד", שניהם בבמויו של ויקטור פלמינג.

בשנת 1951 זכה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב עבור הפסקול לסרט "שדרות סאנסט", שנה לאחר מכן זכה שוב באוסקר על פסקול הסרט "מקום תחת השמש". ב-1952 חיבר את פסקול הסרט "שובי שבא הקטנה" וב-1955 חיבר את פסקול הסרט "מר רוברטס".

בשנת 1947 ייסד את פסטיבל לוס אנג'לס למוזיקה^[3], שהתקיים במשך 12 שנה והעלה הפקות של מוזיקה קלאסית מודרנית משל ארנולד שנברג, איגור סטרווינסקי, דמיטרי שוסטקוביץ' ואחרים.

מועמדויות:

זכה בפרס גלובוס הזהב ל"שדרות סנסט" והיה מועמד עבור "טאראס בולבה".

אלבום הפסקול של "סיפורה של נזירה" זכה בפרס גראמי.

מכון הסרטים האמריקאי מנה את פסקול הסרט "שדרות סאנסט" במקום ה-16 בין 100 הפסקולים הגדולים בכל הזמנים^[4].

"פנטזיית כרמן" לכינור ולתזמורת, 1946
"פנטזית טריסטן ואיזולדה" לכינור, פסנתר ותזמורת
"Auld Lang Syne" לכינור ותזמורת קאמרית, 1947 עם הפרקים: וריאציה על "מוזיקת לילה זעירה", "קונצ'רטו אור ירח", "Chaconne a son gout" ו"מחווה לשוסטקופייב".
"שיר טרזין", 1964–1965, מבוסס על שירים מאת ילדים מגטו טרזיינשטט