פרשת תולדות
| |||||
| פסוקים | בראשית, כ"ה, י"ט – כ"ח, ט' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 106 | ||||
| מספר תיבות | 1,432 | ||||
| תוכן | לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה, יצחק ומשפחתו בגרר, מריבת יצחק עם הפלשתים, יעקב זוכה בברכת | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| ספרדים, אשכנזים ואיטלקים | מלאכי, א', א' – ב', ז' | ||||
| תימנים | מלאכי, א', א' – ג', ד' | ||||
פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ח, פסוק ט'.
מקור שמה בפסוק הפותח אותה: ”וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט). והיא מוקדשת כולה לסיפורם של יצחק, מאבות העם העברי ורבקה מאמהות העם העברי ובניהם עֵשָׂו ויעקב. את פרשת תולדות קוראים בין התאריכים כ"ט בחשוון – ה' בכסלו.
תוכן הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולדת יעקב ועשו ומכירת הבכורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מכירת הבכורה
לאחר עשרים שנות עקרות נכנסת רבקה להיריון. הבנים מתרוצצים בקרבה והיא הולכת לדרוש את ה'. התשובה שהיא מקבלת היא ”שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ” (פרק כ"ה, פסוק כ"ג). ואכן, נולדים לה שני בנים, עשו ויעקב. עשו הופך להיות צייד וזוכה לאהבתו של אביו בעקבות כך שהוא מביא מצידו לאביו, ויעקב 'יושב אוהלים' וזוכה לאהבתה של אימו.
באחד הימים בא עשו מן השדה ומוצא שיעקב מכין נזיד עדשים. הוא מבקש מיעקב לאכול מן הנזיד, ויעקב מבקש שימכור לו בתמורה את הבכורה. עשו מסכים, תוך שהוא מזלזל במופגן בבכורה, והמכירה מתבצעת.
לדעת אבן עזרא הכל נובע מכך שבביתו של יצחק שררה עניות מופלגת לעת זקנותו, ומאחר ויצחק היה תלוי בצידו של עשו לכן אהב אותו יותר, זו גם הסיבה שעשו זלזל בבכורה, דבר שמתבטא בעיקר בירושה שלא הייתה כאן, וכך גם זו הסיבה בהמשך הפרשה שלא היה ליעקב בגדים 'חמודים' משלו ולקח את של עשו, ולכן גם נשלח יעקב לחרן בלא כלום שהוא אומר וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (פרק כח פסוק כ). אך הרמב״ן חולק בחריפות על כך.
יצחק בגרר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ירידת יצחק לגרר
בארץ ישראל יש רעב, ויצחק רוצה לרדת למצרים. ה' מורה ליצחק להישאר בארץ ישראל, ומבטיח לו כי בזכות אברהם יזכה זרעו לגור בארץ. יצחק עובר לגור בגרר. רבקה כמעט ונלקחת ממנו לבית 'אחד העם' שיש מפרשים שהוא אבימלך, לאחר שיצחק טען שהיא אחותו. אולם אבימלך, שרואה את יצחק מצחק את רבקה, מבין שהיא אשתו, וגוער ביצחק.
גירוש יצחק מגרר וכריתת הברית עם אבימלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ברית יצחק ואבימלך
יצחק זוכה לרווחה כלכלית גדולה ומגורש מגרר. הוא חופר מחדש את בארות המים שנחפרו על ידי אברהם והפלשתים מילאו אותם בעפר, ייתכן שמתוך קנאה ביצחק. רועי גרר נכנסים במריבה עמו על הבעלות על שתי הבארות הראשונות שנקראות בעקבות כך עשק ושטנה. לאחר שעבדי יצחק חפרו כבר את הבאר השלישית, רחובות, הניחו להם רועי גרר. לאחר מכן עולה יצחק לבאר שבע, עבדיו חופרים באר נוספת ויצחק קורא לו 'שבעה' על שם העיר באר שבע. שם ה'מתגלה אליו, מברך אותו ויצחק בונה מזבח וקורא בשם ה'. בסופו של דבר אבימלך מגיע בעצמו במשלחת כבוד אל יצחק ומבקש לכרות עמו ברית, ברית יצחק ואבימלך, יצחק עושה להם משתה, נשבעים איש לאחיו, ונפרדים לשלום.
נישואי עשו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשו לוקח לו שתי נשים, את 'יהודית בת בארי החיתי' ואת 'בשמת בת אילון החיתי', נשים אלו היו למורת רוח ליצחק ולרבקה, בשל כך, בסוף הפרשה הוא נושא בנוסף על אלה גם את בת דודו 'מחלת בת ישמעאל' בן אברהם אחות נביות.
ברכתו של יצחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גנבת הברכות
יצחק מבקש לברך את בנו החביב עליו – עשו – לפני מותו. עשו הוא הבן הבכור ויצחק לא מודע למכירת הבכורה מעשו ליעקב. ושולח אותו לצוד לו ציד ולהכין לו מטעמים כאשר אהב, רבקה שומעת את הדברים ומורה ליעקב לקחת שני גדיי עיזים טובים, להכין מהם מטעמים, לבוא אל יצחק, ולהציג את עצמו כאילו הוא עשו ולקבל את הברכה. יעקב עושה כדבריה ומקבל את ברכתו של יצחק, אף על פי שהוא תמה כיצד ”הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו”.
עשו חוזר מהציד והכנת המטעמים, וכאשר הוא מגלה שיעקב קיבל את ברכתו הוא מבקש מיצחק ברכה. יצחק קובע שהברכה העיקרית תישאר אצל יעקב ואומר 'גם ברוך יהיה', ובעקבות בכיו של עשו הוא מברך אותו.
עשו מתכנן להרוג את יעקב אחרי מות אביהם. מזימתו נודעת לרבקה ובעקבות זאת היא משכנעת את יצחק שיש לשלוח אותו לחרן על מנת שיישא לו אישה ראויה, בניגוד לנשותיו של עשו. יצחק נענה לדבריה, ויעקב יוצא בברכת שניהם לבית לבן אחיה בחרן, כדי שיישא לו לאישה אחת מבנותיו.
תאריכי הקריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבת בה קוראים את פרשת תולדות יכולה לחול בחמישה תאריכים שונים:
- שנת השא ושנת הכז, שנת השג ושנת החא – כ"ט בחשוון
- שנת גכה ושנת בשה, שנת גכז ושנת בשז – ב' בכסלו
- שנת בחג ושנת בחה – ג' בכסלו
- שנת זשג ושנת זשה – ד' בכסלו
- שנת זחא ושנת זחג – ה' בכסלו
הפטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפטרה היא בספר מלאכי שבתרי עשר, מתחילתו ועד פרק ב', פסוק ז' (התימנים ממשיכים עד פרק ג', פסוק ד'). מלאכי עוסק בין השאר ביחסי יעקב ועשו, ואת העדפת ה' את יעקב ויוצאי חלציו על פני עשו: ”הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר” (ספר מלאכי, פרק א', פסוקים ב'–ג').
בנוסח רומניא הפטירו בספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק כ"ג עד פרק ס"ו, פסוק י"ח.
בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-31.9% מהשנים) פרשת תולדות נקראת בערב ראש חודש כסלו ונוהגים לקרוא בה את הפטרת "מחר חודש" במקום ההפטרה הרגילה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת תולדות, באתר ויקיטקסט- פרשת תולדות - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת תולדות, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת תולדות, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת תולדות
- פרשת תולדות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת תולדות, באתר "כיפה"
- פרשת תולדות עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת תולדות, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת תולדות, באתר "בינינו"
- פרשת תולדות, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת תולדות", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת תולדות באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת תולדות, באתר "התנועה הרפורמית"
- פרשת תולדות באתר מרכז ניו יורק
- פרשת תולדות באתר חסד ואמת
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |