קיברנטיקה
קִיבֶּרְנֶטִיקָה (באנגלית: cybernetics), או בקיצור המאונגלז סייבר (באנגלית: cyber), היא תחום רחב היקף בתורת מערכות החוקר מערכות סיבתיות מעגליות שתפוקותיהן הן גם תשומות, כמו מערכות משוב. היא עוסקת בעקרונות הכלליים של תהליכים סיבתיים מעגליים, לרבות במערכות אקולוגיות, טכנולוגיות, ביולוגיות, קוגניטיביות וחברתיות וגם בהקשר של פעילויות מעשיות כמו תכנון, למידה וניהול.
התחום עוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם או אורגניזמים אחרים, ארגונים ומכונות. המונח נטבע על ידי המתמטיקאי והמדען האמריקאי-יהודי נורברט וינר, אחד מאבות התחום, בספרו משנת 1948, "קיברנטיקה" (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine).
גיזרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה קיברנטיקה נגזרה מהמילה היוונית "κυβερνήτης", שפירושה בין היתר "הגאי" ו"מושל". המילה קַבַּרְנִיט מגיעה מאותו מקור.
המילה סייבר, המבוססת על ההגייה האנגלית של קיברנטיקה (cybernetics), משמשת לתיאור של מושגים מגוונים מתחום המחשבים, כגון סייברספייס, אבטחת מידע, לוחמת סייבר, ועוד.
האקדמיה ללשון העברית ממליצה להשתמש במונח סֶבֶ"ר - סביבת רשת.
עקרונות והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הקיברנטיקה, ניתן להגדיר חוקים הן למערכות מאותו תחום והן למערכות מתחומים שונים כדי שיוכלו לתקשר ביניהן.
הקיברנטיקה קשורה הדוקות לתורת הבקרה ולתורת המערכות. מקורותיה של הקיברנטיקה בימינו הם בתחומי מערכות שליטה, תורת רשתות החשמל, הנדסת המכונות, יצירת מודלים לוגיים, ביולוגיה התפתחותית ומדעי הנוירולוגיה מאז שנות הארבעים של המאה העשרים. תחומי חקר אחרים שהשפיעו על הקיברנטיקה או הושפעו ממנה כוללים את תורת המשחקים, תורת המערכות, הפסיכולוגיה ובייחוד הנוירופסיכולוגיה (פסיכוקיברנטיקה), הפסיכולוגיה ההתנהגותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קיבורג – (במדע בדיוני) שילוב של אדם ומכונה, אדם חי עם שתלים ביוניים וחלקים רובוטיים
- ביוניקה
- שתל ביוני
- נורברט וינר – אחד ממייסדי הקיברנטיקה (סייבר)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קיברנטיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קיברנטיקה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- קיברנטיקה, דף שער בספרייה הלאומית