קמרובו
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 קמרובו | ||
| ראש העיר | איליה סרדיוק | ||
| תאריך ייסוד | 9 במאי 1918 | ||
| שטח | 282.30 קמ"ר | ||
| גובה | 140 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 558,973 (2018) | ||
| ‑ במטרופולין | 696,856 (2017) | ||
| ‑ צפיפות | 1889,15 נפש לקמ"ר (2017) | ||
| קואורדינטות | 55°21′39″N 86°05′20″E / 55.3608333333333°N 86.0888888888889°E | ||
| אזור זמן | UTC+7 | ||
| http://www.kemerovo.ru | |||
קמרובו (ברוסית: Кемерово) היא עיר בסיביר שברוסיה. העיר היא מרכזו של מחוז קמרובו ונמצאת על גדתו של הנהר טום, יובלו של הנהר אוב, במקום בו נשפך אליו הנהר איסקיטים. דרך העיר עוברת מסילת הברזל הטרנס-סיבירית. העיר שוכנת באגן קוזנצק, שבו נמצאים כמה ממרבצי הפחם הנרחבים ביותר בעולם, משום כך העיר היא מרכז להפקת פחם. אוכלוסיית העיר מונה כ-558,973 תושבים (נכון לשנת 2018).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש האזור על ידי הרוסים במאה ה-17 האזור נקרא "קוזנצקי" על-שם העיר המרכזית בו - קוזנצק. ב-1701 נוסד הכפר שצ'גלובקה בשפך הנהר איסקיטים. ב-1721 התגלה ליד הכפר פחם בכמות גדולה. מדגם מהפחם נשלח לסנקט פטרבורג, אך הממשלה לא עשתה מאומה בנידון.
ב-1734 נוסד הכפר קמרובו על גדתו השנייה של הנהר טום, ממול לשצ'גלובקה. ב-1859 כבר היו באזור 7 כפרים, הגדולים ביניהם: שצ'גלובקה, קמרובו וייבסייבו.
ב-1907 הממשלה הצארית התחילה להשקיע בהפקת פחם מהמכרות ברמה ארצית. בית החרושת הכימי נוסד ב-1916.
בשנת 1943 הוקם מחוז קמרובו ועיר הוכרזה כבירת המחוז החדש. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו בעיר מספר מוסדות להשכלה גבוהה.
במרץ 2018 נספו בשרפה במרכז הקניות בקמרובו 67 אנשים, בהם 40 ילדים ששהו באותה עת בבית קולנוע, במה שהוגדר לאחד האסונות הטרגיים בתולדות הפדרציה הרוסית.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הנהלת מחוז קמרובו -
בניין האדמיניסטרציה העירונית
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקמרובו שתי ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קמרובו- קמרובו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קמרובו (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
