רובר קמפן

רובר קמפן
Robert Campin

"דיוקן גבר", סביב 1435. 40.7 ס"מ x 28.1 ס"מ. הגלריה הלאומית "דיוקן אישה", סביב 1435. 40.6 ס"מ x 28.1 ס"מ. הגלריה הלאומית
לידה	1375 ואלנסיין, צרפת
פטירה	26 באפריל 1444 (בגיל 69 בערך) טורנה, צרפת
תחום יצירה	הפלמים הפרימיטיביים
זרם באמנות	הפלמים הפרימיטיביים
יצירות ידועות	טריפטיכון ורל, הולדת ישו

טריפטיכון סיילרן , סביב 1425. אחד משני מהטריפטיכונים ששרדו של קמפן. כעבודה מוקדמת, הוא חדשני ביותר, במיוחד בשימוש בצבעי השמן, אך פחות מוכשר ומוצלח (שימו לב לפרספקטיבה השטוחה) מהפאנלים הבוגרים יותר שלו.

קישוט המזבח של מרודה , מיוחסת לאמן מפלמאלה או לסדנה שלו, סביב 1425–1428

"ההורדה מהצלב", כנראה עותק סדנה של טריפטיכון שאבד.

רוֹבֶּר קַמְפֶּן (בפלמית: Robert Campin; סביב 1375 – 26 באפריל 1444) מזוהה כיום בדרך כלל עם "האמן של פלמאלה" (Meester van Flémalle, קודם לכן "האמן של הטריפטיכון של מרודה", לפני גילוי של שלושה לוחות דומים אחרים), היה האמן הגדול הראשון של הציור הפלמי המוקדם . בעוד קיומו של צייר מצליח מאוד בשם רובר קמפן מתועד היטב לתקופה, לא ניתן לזהות יצירות על ידו באופן מוחלט באמצעות חתימה או תיעוד מתקופתו. קבוצת ציורים, ללא תאריך, מיוחסת לו זמן רב, וקבוצה נוספת יוחסה פעם ל"אמן של פלמאלה" הבלתי מזוהה. כיום נהוג לחשוב ששתי הקבוצות הן של קמפן, אבל זה נתון במחלוקת במשך כמה עשרות שנים.

אוסף העבודות שויך ל"אמן של פלמאלה" הבלתי מזוהה, שנקרא כך במאה ה-19 על שם שלושה לוחות דתיים שנאמרו שהגיעו ממנזר בפלמאלה (Flémalle). מניחים שכל אחד מהם הוא כנף של טריפטיכון או פוליפטיכונים , והם "הבתולה והילד עם מסך מגן אש", כעת בלונדון, קטע פאנל עם "הגנב על הצלב" בפרנקפורט, והגרסה של בריסל של קישוט מזבח מרודה.

קמפן היה פעיל מ-1406 כאומן ציור בטורנה, בבלגיה של ימינו, והפך לצייר המוביל בעיר במשך 30 שנה. הוא קיבל אזרחות ב-1410, וייתכן שלמד אצל יאן ואן אייק. תהילתו התפשטה עד כדי כך שב-1419 הוא כבר ניהל בית מלאכה גדול ורווחי. הוא היה מעורב במרד האחים בראשית שנות ה-20 של המאה ה-15; זה, יחד עם רומן מחוץ לנישואין עם אישה בשם לורנס פולט, הובילו למאסרו. עם זאת הוא שמר על מעמדו וסדנתו עד מותו ב-1444.

לוחות קמפן המוקדמים מראים את השפעתם של האמנים הגותים הבינלאומיים , האחים לימבורג (1385 – 1416) ומלכיאור ברודרלם (1350 לערך – 1409 לערך), אך מציגים התבוננות מציאותית יותר מכל האמנים הקודמים, שהוא השיג באמצעות חידושים בתחום השימוש בצבעי שמן. הוא הצליח בחייו, וקיבל תשלומים בגין מספר עבודות אזרחיות. קמפן לימד גם את רוחיר ואן דר ויידן (שנקרא ברשומות המוקדמות האלה כ-Rogelet de la Pasture, גרסה צרפתית של שמו) וגם את ז'אק דארט . הוא היה בן זמנו של יאן ואן אייק, והם נפגשו ב-1427. היצירה הידועה ביותר של קמפן היא יצירת "קישוט המזבח של מרודה" מ-1425–28 לערך.

ביוגרפיה

קמפן מופיע לראשונה כתושב בטורנה מהארכיון של 1405–1406, כאמן חופשי של גילדת הצורפים והציירים, והיו הרבה ספקולציות לגבי מוצאו ומקום הולדתו, שלמעשה אינו ידוע, אם כי לפעמים הוא רשום כאילו נולד בוואלנסיין. בשנת 1408 הוא רכש את הבית שהוא שכר מאז 1406 ליד קתדרלת טורנה. בשנת 1410, הוא קנה אזרחות מלאה. הרישומים מראים מספר רב של עמלות מיחידים וגילדות, כמו גם מרשויות כנסייתיות ואזרחיות. קמפן היה בעלים של כמה בתים, רכש איגרות חוב עירוניות והשקיע במשכנתאות.

בשנים 1423–1429 נשלטה ממשל העיר על ידי הגילדות. קמפן היה סגן ראש גילדת הצורפים והציירים בשנים 1423–24 ו-1425. בשנת 1427 ייצג את הגילדה במועצת העיר. לאחר שיקום האוליגרכיה של בעלי האזרחות המלאה הובאו מנהיגי משטר הגילדה, כולל רובר קמפן, לבית המשפט. קמפן נצטווה לעלות לרגל למנזר סנט-ז'יל ולשלם את הקנס.

קמפן היה נשוי לאיסבל דה סטוקווין (Ysabel de Stocquain). לבני הזוג לא היו ילדים. היה לו רומן עם לורנס פולט (Laurence Polette), שבגינו הוא הועמד לדין ב-1432 ונידון לגירוש לשנה. מריגרט מבורגונדי אשתו של וילהלם השני, דוכס בוואריה ואחותו של ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה התערבה בשמו, ועונשו הופחת לקנס. זמן קצר לאחר גזר הדין התקבלו חניכיו של קמפן, רוחיר ואן דר ויידן וז'אק דארט כאמנים לגילדת הציירים. עם זאת, קישוט מזבח וורל המתוארך (1438) מראה שהוא המשיך לעבוד (שני הכנפיים החיצוניים נמצאים בפראדו במדריד; הפאנל הראשי אבד). הוא מת בעיר המאומצת שלו טורנה ב-1444.

זהות וסגנון

אף על פי שהיה התבסס על האסתטיקה של כתבי היד של סוף המאה ה-14, קמפן הפגין כוחות התבוננות ריאליסטיים גדולים יותר מכל צייר אחר לפניו. הוא היה מהראשונים שהתנסו בשימוש בצבעים על בסיס שמן, במקום טמפרה על בסיס ביצים, כדי להשיג את זוהר הצבע האופייני לתקופה זו. קמפן השתמש בטכניקה החדשה כדי להעביר דמויות חזקות ומעוגלות על ידי מודלים של אור וצל בקומפוזיציות של פרספקטיבות מורכבות. נותר עניין של ויכוח עד כמה הסמליות המורכבת שמקובלת בדרך כלל כקיימת ביצירתו של ואן אייק קיימת גם ביצירתו של קמפן.

היסטוריונים של האמנות רצו זה מכבר להתחקות אחר ראשיתו של הרנסאנס הצפוני - עם הרבה פחות עדויות להמשך מאשר באיטליה. במשך זמן רב חשבו שיאן ואן אייק היה הצייר הראשון שעשה שימוש מלא בחידושים. עם זאת, בסוף המאה ה-19 התברר כי ואן אייק היה בן זמנו של אמן שצייר מספר יצירות, כולל יצירת קישוט המזבח של מרודה. המתוארך לשנת 1428 לערך, יצירת קישוט המזבח (כיום בקלויסטרס של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות) ספוגה בתשומת לב אוהבת לפרטים וריאליזם. שלושה לוחות אחרים באופן דומה, שאמורים להגיע מהמנזר הקרוי לכאורה פלמאלה (הוכח שלא היה, למעשה, מנזר כזה), נמצאים כעת בפרנקפורט. נטען כי יצירות אלו שייכות ל"אמן מפלמאלה" אחד, שלא ניתן היה לקבוע את זהותו באותה תקופה.

במאה ה-20, העלו כמה חוקרים השערה שהאמן של פלמאלה עשוי להיות רובר קמפן, שתועד כצייר אמן בטורנה משנת 1406. הוויכוח מסתובב סביב מאמר המזכיר שני תלמידים שנכנסו לסטודיו שלו בשנת 1427 - ז'אק דארט ורוג'לה דה לה פסטור (Rogelet de la Pasture). האחרון היה כנראה רוחיר ואן דר ויידן. יצירת קישוט המזבח המתועדת היטב מאת דארט מציגה קווי דמיון בולטים ליצירותיו של האמן של פלמאלה, וכך גם יצירות מוקדמות של רוחיר. לכן, מפתה להניח שגם דארט וגם רוחיר היו תלמידיו של האמן של פלמאלה, כלומר רובר קמפן. עם זאת, אפשרות נוספת היא שהפאנלים של פלמאלה צוירו על ידי רוחיר עצמו כשהיה עדיין בשנות העשרים לחייו. כמה חוקרים אפילו ייחסו את ה"הורדה מהצלב" המפורסמת מהפראדו (מדריד) לקמפן ולא לוואן דר ויידן.

ההגדרה המהודקת ביותר של העבודות פרי מכחולו כוללת רק את לוחות הפלאמלה, "הולדת ישו" בדיז'ון, "הגנב על הצלב" (קטע של צליבה) בפרנקפורט, שני דיוקנאות של גבר ואישה בלונדון (מסביבות 1430), ואולי טריפטיכון סיילרן. זו, אשר אינה כוללת את היצירות הידועות ביותר המיוחסות לו בדרך כלל, אשר מוקצות לאחר מכן לסדנתו או לתלמידיו, היא העמדה שנקטה לורן קמפבל.

יצירותיו

טריפטיכון הקבורה (או "טריפטיכון סיילרן" מכון קורטולד לאמנות , לונדון) מתוארך לסביבות 1425. הפאנל המרכזי מראה את ההערצה לפיסול של אותה תקופה (קמפן היה ידוע כמי שעשה כמה פסלים). לאחר מכן, הוא צייר את "נישואי הבתולה" (מוזיאון פראדו, מדריד) ואת "הולדת ישו" (מוזיאון האומניות היפות של דיז'ון) בסביבות 1420–1425.

בסביבות 1425–1428 צייר קמפן את קישוט המזבח של מרודה , טריפטיכון (שלושה ציורי לוח) שהוזמן לשימוש פרטי. הבשורה למרים תופסת את הפאנל המרכזי. המלאך גבריאל מוצג כשהוא מתקרב למרים, היושבת וקוראת. היא מצוירת בבית פלמי מטופח ממעמד הביניים. ניתן לראות כמה יצירות המיוחסות לרובר קמפן בארמיטאז', כולל לוחות דיפטיכון המתארים את "השילוש הקדוש" ואת "הבתולה והילד". עבודות אחרות מוצגות במוזיאון הפראדו, ובגלריה הלאומית של לונדון. קמפן גם שיתף פעולה עם אמנים אחרים, למשל. עם ז'אן דלמר ביצירת (כנראה ציור) שני פסלי עץ של הבשורה כיום בכנסיית סנט קוונטן בטורנה (Église Saint-Quentin de Tournai).

יצירות נבחרות

• 
  "נישואי מרים", סביב 1420
• 
  "הבשורה למרים", 1420–1425
• 
  לידת ישו, סביב 1420, המוזיאון לאומניות היפות בדיז'ון
• 
  "בתולה וילד", לפני 1430
• 
  "הבתולה והילד לפני מסך מגן אש", 1440
• 
  "השילוש הקדוש", סביב 1433–1435
• 
  צליבת הגנב הרע
• 
  אדם בתפילה
• 
  דיוקן איש שמן
• 
  הצד הימני של טריפטיכון ורל, כיום בפראדו במדריד
• 
  דיוקן ורוניקה הקדושה, מיוחס לרובר קמפן

לקריאה נוספת

• Campbell, Lorne. The Fifteenth Century Netherlandish Paintings. National Gallery, 1998. ISBN 978-1-85709-171-7
• Foister, Susan; Nash, Susie. Robert Campin: new directions in scholarship. London: National Gallery, 1996
• Jacobs, Lynn. Opening Doors: The Early Netherlandish Triptych Reinterpreted. University Park, PA: Pennsylvania State University Press, 2011. ISBN 0-271-04840-9
• Thürlemann, Felix. Robert Campin: A Monographic Study with Critical Catalogue. Prestel, 2002. ISBN 978-3-7913-2778-5

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רובר קמפן בוויקישיתוף

• רובר קמפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Centre for the Study of Fifteenth-Century Painting in the Southern Netherlands and the Principality of Liège List of works