לדלג לתוכן

רפואת עיניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורופטר, מכשיר לבדיקת חדות הראייה

רפואת עינייםלועזית: אופתלמולוגיה) הוא תחום ברפואה העוסק במחלות של העיניים ובפגמים בכושר הראייה. משום שהפעולות המבוצעות בידי רופא עיניים ממוקדות בעיניים, רופאי עיניים הם רופאים מומחים וגם כירורגים.

רופא עינייםלועזית: אופתלמולוג) הוא רופא הבודק את בריאות העין ותפקודיה השונים. רופאי עיניים מתמחים לעיתים בתתי-תחומים מסוימים כגון עדשת העין, נוירואופתלמולוגיה (תחום העוסק בממשק שבין העין והמוח), הקשתית, הרשתית ועוד.

רופא עיניים בדרך כלל לא בודק את כושר הראייה ואינו מספק מרשמים למשקפיים, עדשות מגע או עזרים אחרים. פעולה זו נעשית בדרך כלל על ידי האופטומטריסט. אופטיקאי, להבדיל, הוא הטכנאי האמון על ליטוש עדשות המשקפיים, התאמתם למסגרת המשקפיים ואיפוס טכני של המשקפיים על גבי פני הלקוח.

הודו העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנתח ההודי סושרוטה, שנחשב למנתח הקטרקט הראשון,[1][2] כתב את הספר "סושרוטה סאמהיטה" בסנסקריט ב-800 לפנה"ס שבו ישנם תיאורים של 76 מחלות עיניים וגם כמה מכשירי ניתוח וטכניקות ברפואת העיניים.[3][4]

טרום היפוקרטס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום היפוקרטס, הדגמים האנטומיים של העין היו מבוססים במידה רבה על השערות ולא על פי ניסיונות.[5] הלובן והקרנית השקופה של העין הוגדרו כציפוי חיצוני של העין, והאישון כשכבה פנימית עם נוזל במרכז. אלקמאון מקרוטון ואחרים האמינו שהנוזל הזה היה אמצעי לראייה וזרם מהעין אל המוח דרך צינור. אריסטו הרחיב את התיאורים האנטומיים האלה אחרי שהסתכל על עיני חיות ובדק אותן באופן ניסיוני. הוא ניתח את עיניהם של בעלי חיים וגילה שלוש שכבות (לא שתיים), ושלושה צינורות המובילים מן העין (לא אחד). צינור אחד מכל עין נפגש בתוך הגולגולת.

רופוס האפסוסי, שהציג מודל יותר מודרני של העין, הבחין בשכבה נוספת רביעית מעל העין שנקראת לחמית.[5] רופוס היה הראשון שהבחין שהעין מכילה שני תאים, תא אחד מהקרנית לעדשה (מלא במים), והשני מהעדשה לרשתית. הרופא היווני קלאודיוס גלנוס תיקן כמה טעויות במודל של רופוס, כולל את העקמומיות של הקרנית והעדשה, האופי של עצב הראייה, וקיומו של תא אחורי.

אף על פי שהמודל של גלנוס היה מודל מודרני של העין וברובו נכון, הוא עדיין הכיל שגיאות. מודל זה תוקן רק אחרי התקופה של אנדריאס וסאליוס. אז התגלה גוף הריסים ובנוסף שמו לב שלובן העין, הרשתית, השכבה הדמית והקרנית נפגשים באותה הנקודה. התגלה גם ששני התאים מכילים את אותו הנוזל ושהעדשה מחוברת לשכבה הדמית. קלאודיוס גלנוס ניתח את עצב הראייה ומצא שעצב זה עשוי מחומר מוצק. הוא ספר בטעות שבעה שרירים אופטיים במקום לספור שישה. בנוסף גלנוס הבחין בבלוטת הדמעות.

רפואת עיניים במזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לקודמיהם, המדענים הערבים והפרסיים בימי הביניים נהגו לשלב את התאוריה והפרקטיקה ביחד. הערבים חיברו קרוב ל–30 ספרים על רפואת עיניים, מתוכם 14 שמורים עד היום הזה. בספר של “חליפה״, שנכתב בסביבות שנת 1260, מצוינות 18 עבודות בנושא רפואת עיניים, המסכמות תקופה של 250 שנות יצירה בעידן הערבי, בהשוואה ליוונים, אשר חיברו חמש עבודות בלבד ברפואת עיניים, בתקופה המשתרעת על פני 1,000 שנים מימי היפוקראטס ועד פאולוס. הערבים שימרו את הרפואה היוונית בכללותה, תיקנו ואף הוסיפו עלייה מתרומתם האישית. לאורך השנים יוחסו באופן מוטעה הימצאות אחדות למדעני המערב, אף על פי שהן למעשה פרי עבודתם ויצירתם של רופאים ומדענים ערבים. אבן אלנפיס שנולד בדמשק שבסוריה, עבד כרופא עיניים וכתב על רפואת עיניים. ספרו “כיתאב אלמוהאזאב פי טיב אלעין״ (ספר התיקונים ברפואת עיניים) שמור בספריית הוותיקן, וקיימים בו תיאורים על מבנה העין של חיות ועל ההבדלים בצבעי העיניים בין בני אדם.[6]

התמחות ברפואת עיניים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל תחום התמחות אחר, גם תחום רפואת העיניים דורש התמחות במוסד רפואי המעניק שירותים רפואיים בתחום רפואת העיניים. אדם המעוניין ללמוד ולהשתלב ברפואת העיניים בארץ או בעולם מחויב לסיים את לימודי הרפואה הכללית בהצלחה, וכן את תקופת הסטאז'. רק לאחר מכן יוכל להשתלב באחד ממוסדות הרפואה כרופא מתמחה בתחום העיניים, בהם 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים, 6 חודשים סה"כ במחלקה נוספת ו-6 חודשים נוספים במדעי יסוד[7].

נתונים מספריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ישנם בישראל כיום כ-650 רופאי עיניים[8]
  • ההתמחות ברפואת עיניים אורכת 5 שנים[9]

מחלות עיניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלאוקומה רחבת זווית

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אנציקלופדיה רפואית למשפחה, חלק 7, מהדורת 1987. עמ' 1332–1346. (מחלות העין)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Susruta: The Great Surgeon of Yore". Infinityfoundation.com. נבדק ב-2008-11-04.
  2. ^ "Sushruta: the father of Indian surgery and ophthal...[Doc Ophthalmol. 1997] – PubMed Result". Ncbi.nlm.nih.gov. נבדק ב-2008-11-04.
  3. ^ Bidyadhar, N.K. (1939), Sushruta's Ophthalmic Operations, Archives of Ophthalmology, 22, page 553
  4. ^ Agarwal, R.K. (1965), Ancient Indian Ophthalmology, The Ophthalmic Optician, 5(21),1093-1100 (the title of this journal was changed to Optometry Today in 1985), published by the Association of Optometrists, London, England
  5. ^ 1 2 "Historyofophthalmology". mrcophth. נבדק ב-30 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ רפואת עיניים במזרח התיכון בתקופה המודרנית, Eye Update, גיליון מס' 3, מרץ 2007
  7. ^ אתר המתמחים | ההסתדרות הרפואית בישראל | מחלות עיניים, באתר www.ima.org.il
  8. ^ הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי העיניים בישראל, באתר הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל
  9. ^ הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, מחלות עיניים, באתר המתמחים