לדלג לתוכן

שז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שֶז
צילום מתוך המיזם "סופרים קוראים" מטעם מרכז הספר והספריות בישראל, 2013
צילום מתוך המיזם "סופרים קוראים" מטעם מרכז הספר והספריות בישראל, 2013
לידה 30 באוקטובר 1959 (בת 65)
שם לידה אפרת ירושלמי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת וסופרת
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, פרוזה
סוגה אוטוביוגרפיה
נושאי כתיבה מחאה נשית, פמיניזם, שירה חברתית, גילוי עריות, תפילה ואמונה
יצירות בולטות
  • ריקוד המשוגעת (שירה)
  • הרחק מהיעדרו (פרוזה)
תקופת הפעילות מ-1994
פרסים והוקרה
האתר של שז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שֶז (נולדה ב-30 באוקטובר 1959) היא סופרת, משוררת ומחזאית ישראלית. זוכת פרס רון אדלר לשירה לשנת 1999 ופרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2007.

נולדה בשם אפרת ירושלמי, בהמשך שינתה את שמה ל"שז עוז" (קיצור של "שם זמני"). שיריה התפרסמו במשך שנים בכתבי עת רבים וזיכו אותה בפרס רון אדלר לשירה. בשנת 1999 יצא לאור ספר ביכוריה, "ריקוד המשוגעת", בהוצאת ״הקיבוץ המאוחד״, שכולל שירים פמיניסטיים נוקבים העוסקים ביחסיה עם הוריה, עם אחותה, ובקשרים אחרים. שלושה מחזות פרי עטה הועלו לבמה: "הביתה", שהוצג בתיאטרון הסימטה בשנת 1995, "שרשרת פנינים לבנה", שהוצג בפסטיבל עכו בשנת 1996, וקריאה מבוימת של המחזה "מלך. כן, כן, מלך" בתיאטרון הסימטה בשנת 2013.

בשנת 2001 פרסמה רומן אוטוביוגרפי בדוי בשם "להחזיר את הפיות לארץ ישראל" בהוצאת מודן. בשנת 2004 זכתה בתואר גיבורת תרבות מטעם קהילת הלהט"ב.[1] ב-2005 פרסמה קובץ סיפורים קצרים בשם "מאולפת" בהוצאת שופרא; ב-2007 זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול; וב-2010 יצא לאור ספרה הרביעי "הרחק מהיעדרו" בהוצאת עם עובד, שעובד בשנת 2014 לסרט בבימויה של קרן ידעיה.

ביצירתה קיימים מוטיבים חריפים של אלימות וגילוי עריות:

גַּעְגּוּעִים. לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַיָּד שֶׁמַּצְלִיפָה. לְהִתְגַּעְגֵּעַ
לָרֵיחַ שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא מְאַמֵּץ אוֹתִי נֶגֶד רְצוֹנִי
אֶל גּוּפוֹ. גּוּפוֹ שֶׁהוּא גּוּפִי. גּוּפִי שֶׁהוּא גּוּפוֹ. אִמִּי שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ. אִשְׁתּוֹ
שֶׁהִיא אֲהוּבָתִי. הוֹרַי שֶׁהֵם שׂוֹנְאַי. שׂוֹנְאַי שֶׁהֵם
הַיְּחִידִים שֶׁמֻּכָּרִים לִי. רַק אֶת הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶם אֲנִי רוֹצָה.

מתוך השיר פרידה (ריקוד המשוגעת, הקיבוץ המאוחד)

לצד מוטיבים של תפילה ואמונה:

שֶׁדִּמְעוֹתַי יַהַפְכוּ פְּנִינִים בָּעוֹלָם.
שֶׁכְּאֵבִי יַהֲפֹךְ פְּנִינִים בָּעוֹלָם.
פְּנִינִים לְהִתְהַדֵּר, לְהִתְכַּרְבֵּל, לְהִתְחַמֵּם,
פְּנִינִים לְהִתְנַחֵם.

השיר שדמעותיי יהפכו פנינים (ביצוע ולחן: יונתן בר גיורא)

מתחילת דרכה כמשוררת, הייתה שז לסבית מוצהרת ודמות מוכרת בקהילה הלהט"בית, אך בשנת 2001 סיפרה בראיון[2] "שאלו אותי: 'את לסבית?' אז כדי להרגיש משוחררת מכבלים אמרתי, כן. אבל אם אני חייבת להיות לסבית לתמיד, ולעולם לא להסתכל על גבר, ולא להיות עם גבר, אז לא בא בחשבון. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אני הגעתי לשלב שבו ההגדרה 'לסבית' כובלת אותי, אבל מצד שני, אני לא יכולה להתנער ממנה לגמרי. כך שלהגיד שאני יודעת בדיוק לאן יוביל אותי הרגע בחיים, לכאן או לכאן, אני לא יודעת".

בשנת 2013 עברה שז לטבעונות, ובבלוג שלה בו היא מתארת את התהליך כתבה: "לשים את עצמי בעורו של האחר. המשפט הזה שב ומהדהד באוזניי. וזה, כך אני מבינה עכשיו, הניסוח המדויק לסיבה שבזכותה עברתי לטבעונות".[3]

שז בשנות ה-80

אסופות בהשתתפותה:

  • מה זאת אהבה, מבחר שירי אהבה מהספרות העברית החדשה, בעריכת זיסי סתוי, הוצאת משכל, 2000
  • שם יש שושנים, סופרות ישראליות כותבות אירוטיקה, בעריכת הגר ינאי, הוצאת אלפא, 2003
  • גאים להציג, ילקוט שירה וסיפורת הומו לסבית, בעריכת אילן שיינפלד, הוצאת שופרא, 2003
  • אדומה, אנתולוגיית שירה מעמדית, אתגר, מעין, הכיוון מזרח, 2007
  • 105 משוררים בכתב ידם, משוררים מוציאים לאור שירים וטיוטות בכתב ידם, בעריכת ליאת קפלן, הוצאת כרמל, 2007
  • קרבת מקום, שירי תפילה ישראליים, בעריכת גלעד מאירי ונועה שקרג'י, הוצאת משכל, 2011
  • מלכה עירומה, שירת מחאה חברתית נשית, בעריכת דורית ויסמן, הקיבוץ המאוחד בשיתוף הקרן החדשה לישראל, 2013
  • מחאת כפיים, אנתולוגיית שירה חברתית, עורכים: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, דורית ויסמן, מקום לשירה, 2014

בשפות זרות:

  • Continuum 8, Cinquante ans après le procès, Kef Israël, 2011
  • Passageways, World Writing in Translation, Edited by Camille T. Dungy & Daniel Hahn, Two Lines Press, 2012

פרויקטים מוזיקליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילות השיר "אפשר שהעץ זוכר" מתוך הספר והאלבום "ריקוד המשוגעת"
השיר "אמא" מתוך האלבום "ריקוד המשוגעת", הגשה: שז

בשנת 1987 ניסתה שז את כוחה כזמרת ונגנית גיטרה והתגלתה על ידי מוטי שהרבני. היא הקליטה מספר שירים אישיים, פמיניסטיים, כבדים, פרובוקטיביים וחריפים שכתבה והלחינה (את רובם) בליווי גיטרה אקוסטית מתוגברת, ביניהם "ככה אלוהים תעשה שאני אמות", "הקפה שלי" (תרגום של שז לשיר של חנא אבו חנא בלחן של יהודה בן-מוחא), "רוח רפאים", "רק ליטוף קטן", "עכשיו הם מוציאים לי לשון", "בדרך החוצה", "חמודה'לה חלתה בסרטן", "לא רוצה יותר להיות חתיכה" וכן "הכל זין" (נקרא גם "הזין היהודי"), שהוקלט במקור עם הצמד פוליאנה פרנק בתחילת דרכו, שאירח אותה באחת מהופעותיו, ו"בשר זה רצח" שהוא תרגום עברי של קובי אור לשיר "Meat Is Murder" של הסמית'ס בלחן של יהודה בן-מוחא. בין שירים אלו שכללו מוטיבים של אלימות מינית, גילוי עריות, כאב ומוות, נכללו גם שירים שקטים ואופטימיים כגון "לכי אל מקום אחר", "שיר מנוחה" ו"בדרך החוצה" שבהם באו לידי ביטוי מוטיבים של תפילה, אמונה וגבורה. "עיר צעצוע", שהולחן בידי אליוט למילים של שז ומשלב קריאה ושירה, היה הבולט מביניהם והיא אף חיממה הופעה של נושאי המגבעת עם שיר זה. רבים מהשירים שהקליטה באותה תקופה מופיעים על גבי הקלטות "עיר צעצוע - חזרה ביתית", "חזרות 1" ו"חזרות 2" שיצאו ב-1987, אך רובם למעט "עיר צעצוע", "בשר זה רצח" ו"הכל זין" לא זכו להתייחסות.

ב-2008 ביצעה והלחינה[5] אלה דר את שירה של שז "אברהם" במסגרת שיעור ברימון (בית ספר) שעסק בהלחנת שירי משוררים. השיר העוסק בעקדת יצחק מנקודת מבט נשית של יצחק ומופיע באלבום הבכורה של דר "אחות של שלגיה".

ריקוד המשוגעת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 הוציאה שז, יחד עם הגיטריסט מירק פדרנקו, את האלבום "ריקוד המשוגעת", ובו היא מגישה משירי ספרה הראשון, ביניהם "אפשר שהעץ זוכר", "אמא", "אהובתי שחומת עיניים", "תהיי גסה", "אלוהים אומרת", "היציאה מאושוויץ" ו"פרידה". חלק משירי הספר המקורי וביניהם "ככה אלוהים תעשה שאני אמות" הולחנו והוקלטו בעבר, אך לא נכללו באלבום.

גיבורה ורכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 יצאה שז במופע מקורי בשם "גיבורה ורכה", בו שרה משיריה וניגנה בגיטרה. במופע זה שז שיתפה פעולה עם הזמר והיוצר א.ב. דן, הידוע בזכות שירו "הנוער על גראס". ב-2006 הקליטה בדואט עם א.ב. דן את שירו "אהבה יש בי לתת", שנכלל באלבומו השני מאותה שנה "EMule".

עיר צעצוע - להקת שז והשדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 הקימה יחד עם אורן זילברשטיין ויואב רבן את להקת "שז והשדים" והעלתה את המופע "עיר צעצוע", בו חזרה לבצע על הבמות בדמות דראג קינג מבחר משיריה המולחנים שהקליטה בשנות השמונים והופיעו על גבי קלטות. מופע הבכורה עלה במועדון הצימר בתל אביב ב-21 במאי 2019 ולאחר מכן במהלך אותה שנה התקיים פעם נוספת ב-4 באוגוסט בלבונטין 7 בתל אביב. במופע השני התארחו המשוררות שרה מלול ואודליה ון-דר-הורן והזמר והיוצר א.ב. דן, איתו שז שיתפה פעולה בעבר. אלבום הבכורה של הלהקה יראה אור בדצמבר 2022 בהפקתו של רם אוריון. ב-15 בנובמבר של אותה שנה ראה אור סינגל הבכורה מתוך האלבום - שיר הנושא "עיר צעצוע". ב-29 בנובמבר ראה אור הסינגל השני "תחזיק אותי, אלוהים" וב-12 בדצמבר ראה אור האלבום המלא.

עד שהפיות יחזרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2020 שוחרר השיר "שדמעותי יהפכו פנינים" [1]כסנונית ראשונה מהפרויקט המשותף של יונתן בר גיורא ושז, "עד שהפיות יחזרו".[6] את השיר ביצע והלחין בר גיורא למילים של שז, המלווה אותו בקולות רקע ביחד עם נועה אסטרייכר. באפריל 2020 יצא בחברת הליקון (חברה) האלבום "להחזיר את הפיות", ובו קטעי פרוזה מולחנים מתוך ספרה של שז "להחזיר את הפיות לארץ ישראל", בביצוע שז ויונתן בר גיורא.

עיבוד קולנועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 עובד ספרה "הרחק מהיעדרו" לסרט בשם That Lovely Girl על ידי קרן ידעיה (בימוי ותסריט) בהפקת מיכאל ומרק רוזנבאום.
הסרט מגולל את סיפורם המטריד של אב (צחי גראד) ובתו (מעיין תורג'מן) המנהלים חיי זוגיות. בהשתתפות יעל אבקסיס וטל בן בינה.
הסרט התקבל לפסטיבל קאן[7] שם הוקרן במסגרת "מבט מסוים" (Un Certain Regard) והיה מועמד לפרס אופיר.[8]

פרסים והוקרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מימון, שוש. שמעתי את שז שרה. ידיעות אחרונות, זמנים מודרניים, 5 באוקטובר 1988, עמ' 4–5, 20
  • נגב, אילת. אהבה. הסיפור האמיתי. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 14 באפריל 2000, עמ' 78–79, 81–82, 84
  • בן-ארצי-פדמור, שירי. אם לא הייתי כותבת - הייתי מתה (ריאיון עם שז). על הקו, יוני 2000, עמ' 47–49
  • לאור, יצחק. התשוקה אל האדון הרע. הארץ, תרבות וספרות, 14 בינואר 2000, עמ' ב-15
  • משמרי, אביבה. הילדה זוכרת, האישה חיה. על הקו, יוני 2000, עמ' 45–46
  • רוח, אביבית. אלוהים היא. עתון 77, גל' 241, מרץ 2000, עמ' 12
  • שז. ממולכדת בהיסטריה. הארץ, תרבות וספרות, 4 בפברואר 2000, עמ' ב-13
  • בן, מנחם. העיניים הסגולות של שז. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, 30 בספטמבר 2005, עמ' 29
  • בידרמן, בשמת. בגוב העריות. Time Out תל אביב, גל' 421 (25 בנובמבר עד 2 בדצמבר 2010), עמ' 134

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]