שז
צילום מתוך המיזם "סופרים קוראים" מטעם מרכז הספר והספריות בישראל, 2013 | |
לידה | 30 באוקטובר 1959 (בת 65) |
---|---|
שם לידה | אפרת ירושלמי |
מדינה | ישראל |
עיסוק | משוררת וסופרת |
מקום לימודים | תלמה ילין |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | שירה, פרוזה |
סוגה | אוטוביוגרפיה |
נושאי כתיבה | מחאה נשית, פמיניזם, שירה חברתית, גילוי עריות, תפילה ואמונה |
יצירות בולטות |
|
תקופת הפעילות | מ-1994 |
פרסים והוקרה |
|
האתר של שז | |
שֶז (נולדה ב-30 באוקטובר 1959) היא סופרת, משוררת ומחזאית ישראלית. זוכת פרס רון אדלר לשירה לשנת 1999 ופרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2007.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם אפרת ירושלמי, בהמשך שינתה את שמה ל"שז עוז" (קיצור של "שם זמני"). שיריה התפרסמו במשך שנים בכתבי עת רבים וזיכו אותה בפרס רון אדלר לשירה. בשנת 1999 יצא לאור ספר ביכוריה, "ריקוד המשוגעת", בהוצאת ״הקיבוץ המאוחד״, שכולל שירים פמיניסטיים נוקבים העוסקים ביחסיה עם הוריה, עם אחותה, ובקשרים אחרים. שלושה מחזות פרי עטה הועלו לבמה: "הביתה", שהוצג בתיאטרון הסימטה בשנת 1995, "שרשרת פנינים לבנה", שהוצג בפסטיבל עכו בשנת 1996, וקריאה מבוימת של המחזה "מלך. כן, כן, מלך" בתיאטרון הסימטה בשנת 2013.
בשנת 2001 פרסמה רומן אוטוביוגרפי בדוי בשם "להחזיר את הפיות לארץ ישראל" בהוצאת מודן. בשנת 2004 זכתה בתואר גיבורת תרבות מטעם קהילת הלהט"ב.[1] ב-2005 פרסמה קובץ סיפורים קצרים בשם "מאולפת" בהוצאת שופרא; ב-2007 זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול; וב-2010 יצא לאור ספרה הרביעי "הרחק מהיעדרו" בהוצאת עם עובד, שעובד בשנת 2014 לסרט בבימויה של קרן ידעיה.
ביצירתה קיימים מוטיבים חריפים של אלימות וגילוי עריות:
גַּעְגּוּעִים. לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַיָּד שֶׁמַּצְלִיפָה. לְהִתְגַּעְגֵּעַ
לָרֵיחַ שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא מְאַמֵּץ אוֹתִי נֶגֶד רְצוֹנִי
אֶל גּוּפוֹ. גּוּפוֹ שֶׁהוּא גּוּפִי. גּוּפִי שֶׁהוּא גּוּפוֹ. אִמִּי שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ. אִשְׁתּוֹ
שֶׁהִיא אֲהוּבָתִי. הוֹרַי שֶׁהֵם שׂוֹנְאַי. שׂוֹנְאַי שֶׁהֵם
הַיְּחִידִים שֶׁמֻּכָּרִים לִי. רַק אֶת הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶם אֲנִי רוֹצָה.— מתוך השיר פרידה (ריקוד המשוגעת, הקיבוץ המאוחד)
לצד מוטיבים של תפילה ואמונה:
שֶׁדִּמְעוֹתַי יַהַפְכוּ פְּנִינִים בָּעוֹלָם.
שֶׁכְּאֵבִי יַהֲפֹךְ פְּנִינִים בָּעוֹלָם.
פְּנִינִים לְהִתְהַדֵּר, לְהִתְכַּרְבֵּל, לְהִתְחַמֵּם,
פְּנִינִים לְהִתְנַחֵם.— השיר שדמעותיי יהפכו פנינים (ביצוע ולחן: יונתן בר גיורא)
מתחילת דרכה כמשוררת, הייתה שז לסבית מוצהרת ודמות מוכרת בקהילה הלהט"בית, אך בשנת 2001 סיפרה בראיון[2] "שאלו אותי: 'את לסבית?' אז כדי להרגיש משוחררת מכבלים אמרתי, כן. אבל אם אני חייבת להיות לסבית לתמיד, ולעולם לא להסתכל על גבר, ולא להיות עם גבר, אז לא בא בחשבון. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אני הגעתי לשלב שבו ההגדרה 'לסבית' כובלת אותי, אבל מצד שני, אני לא יכולה להתנער ממנה לגמרי. כך שלהגיד שאני יודעת בדיוק לאן יוביל אותי הרגע בחיים, לכאן או לכאן, אני לא יודעת".
בשנת 2013 עברה שז לטבעונות, ובבלוג שלה בו היא מתארת את התהליך כתבה: "לשים את עצמי בעורו של האחר. המשפט הזה שב ומהדהד באוזניי. וזה, כך אני מבינה עכשיו, הניסוח המדויק לסיבה שבזכותה עברתי לטבעונות".[3]
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריקוד המשוגעת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, בעריכת מנחם פרי, 1999
- להחזיר את הפיות לארץ-ישראל, הוצאת מודן, בעריכת עדנה שבתאי, 2001
- מאולפת, שופרא לספרות יפה, בעריכת אילן שיינפלד, 2005
- הרחק מהיעדרו, עם עובד, ספריה לעם, בעריכת משה רון, 2010
- לצאת ממצרים, ולחזור, כתר הוצאה לאור, 2023[4]
אסופות בהשתתפותה:
- מה זאת אהבה, מבחר שירי אהבה מהספרות העברית החדשה, בעריכת זיסי סתוי, הוצאת משכל, 2000
- שם יש שושנים, סופרות ישראליות כותבות אירוטיקה, בעריכת הגר ינאי, הוצאת אלפא, 2003
- גאים להציג, ילקוט שירה וסיפורת הומו לסבית, בעריכת אילן שיינפלד, הוצאת שופרא, 2003
- אדומה, אנתולוגיית שירה מעמדית, אתגר, מעין, הכיוון מזרח, 2007
- 105 משוררים בכתב ידם, משוררים מוציאים לאור שירים וטיוטות בכתב ידם, בעריכת ליאת קפלן, הוצאת כרמל, 2007
- קרבת מקום, שירי תפילה ישראליים, בעריכת גלעד מאירי ונועה שקרג'י, הוצאת משכל, 2011
- מלכה עירומה, שירת מחאה חברתית נשית, בעריכת דורית ויסמן, הקיבוץ המאוחד בשיתוף הקרן החדשה לישראל, 2013
- מחאת כפיים, אנתולוגיית שירה חברתית, עורכים: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, דורית ויסמן, מקום לשירה, 2014
בשפות זרות:
- Continuum 8, Cinquante ans après le procès, Kef Israël, 2011
- Passageways, World Writing in Translation, Edited by Camille T. Dungy & Daniel Hahn, Two Lines Press, 2012
פרויקטים מוזיקליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1987 ניסתה שז את כוחה כזמרת ונגנית גיטרה והתגלתה על ידי מוטי שהרבני. היא הקליטה מספר שירים אישיים, פמיניסטיים, כבדים, פרובוקטיביים וחריפים שכתבה והלחינה (את רובם) בליווי גיטרה אקוסטית מתוגברת, ביניהם "ככה אלוהים תעשה שאני אמות", "הקפה שלי" (תרגום של שז לשיר של חנא אבו חנא בלחן של יהודה בן-מוחא), "רוח רפאים", "רק ליטוף קטן", "עכשיו הם מוציאים לי לשון", "בדרך החוצה", "חמודה'לה חלתה בסרטן", "לא רוצה יותר להיות חתיכה" וכן "הכל זין" (נקרא גם "הזין היהודי"), שהוקלט במקור עם הצמד פוליאנה פרנק בתחילת דרכו, שאירח אותה באחת מהופעותיו, ו"בשר זה רצח" שהוא תרגום עברי של קובי אור לשיר "Meat Is Murder" של הסמית'ס בלחן של יהודה בן-מוחא. בין שירים אלו שכללו מוטיבים של אלימות מינית, גילוי עריות, כאב ומוות, נכללו גם שירים שקטים ואופטימיים כגון "לכי אל מקום אחר", "שיר מנוחה" ו"בדרך החוצה" שבהם באו לידי ביטוי מוטיבים של תפילה, אמונה וגבורה. "עיר צעצוע", שהולחן בידי אליוט למילים של שז ומשלב קריאה ושירה, היה הבולט מביניהם והיא אף חיממה הופעה של נושאי המגבעת עם שיר זה. רבים מהשירים שהקליטה באותה תקופה מופיעים על גבי הקלטות "עיר צעצוע - חזרה ביתית", "חזרות 1" ו"חזרות 2" שיצאו ב-1987, אך רובם למעט "עיר צעצוע", "בשר זה רצח" ו"הכל זין" לא זכו להתייחסות.
ב-2008 ביצעה והלחינה[5] אלה דר את שירה של שז "אברהם" במסגרת שיעור ברימון (בית ספר) שעסק בהלחנת שירי משוררים. השיר העוסק בעקדת יצחק מנקודת מבט נשית של יצחק ומופיע באלבום הבכורה של דר "אחות של שלגיה".
ריקוד המשוגעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002 הוציאה שז, יחד עם הגיטריסט מירק פדרנקו, את האלבום "ריקוד המשוגעת", ובו היא מגישה משירי ספרה הראשון, ביניהם "אפשר שהעץ זוכר", "אמא", "אהובתי שחומת עיניים", "תהיי גסה", "אלוהים אומרת", "היציאה מאושוויץ" ו"פרידה". חלק משירי הספר המקורי וביניהם "ככה אלוהים תעשה שאני אמות" הולחנו והוקלטו בעבר, אך לא נכללו באלבום.
גיבורה ורכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2005 יצאה שז במופע מקורי בשם "גיבורה ורכה", בו שרה משיריה וניגנה בגיטרה. במופע זה שז שיתפה פעולה עם הזמר והיוצר א.ב. דן, הידוע בזכות שירו "הנוער על גראס". ב-2006 הקליטה בדואט עם א.ב. דן את שירו "אהבה יש בי לתת", שנכלל באלבומו השני מאותה שנה "EMule".
עיר צעצוע - להקת שז והשדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2019 הקימה יחד עם אורן זילברשטיין ויואב רבן את להקת "שז והשדים" והעלתה את המופע "עיר צעצוע", בו חזרה לבצע על הבמות בדמות דראג קינג מבחר משיריה המולחנים שהקליטה בשנות השמונים והופיעו על גבי קלטות. מופע הבכורה עלה במועדון הצימר בתל אביב ב-21 במאי 2019 ולאחר מכן במהלך אותה שנה התקיים פעם נוספת ב-4 באוגוסט בלבונטין 7 בתל אביב. במופע השני התארחו המשוררות שרה מלול ואודליה ון-דר-הורן והזמר והיוצר א.ב. דן, איתו שז שיתפה פעולה בעבר. אלבום הבכורה של הלהקה יראה אור בדצמבר 2022 בהפקתו של רם אוריון. ב-15 בנובמבר של אותה שנה ראה אור סינגל הבכורה מתוך האלבום - שיר הנושא "עיר צעצוע". ב-29 בנובמבר ראה אור הסינגל השני "תחזיק אותי, אלוהים" וב-12 בדצמבר ראה אור האלבום המלא.
עד שהפיות יחזרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2020 שוחרר השיר "שדמעותי יהפכו פנינים" [1]כסנונית ראשונה מהפרויקט המשותף של יונתן בר גיורא ושז, "עד שהפיות יחזרו".[6] את השיר ביצע והלחין בר גיורא למילים של שז, המלווה אותו בקולות רקע ביחד עם נועה אסטרייכר. באפריל 2020 יצא בחברת הליקון (חברה) האלבום "להחזיר את הפיות", ובו קטעי פרוזה מולחנים מתוך ספרה של שז "להחזיר את הפיות לארץ ישראל", בביצוע שז ויונתן בר גיורא.
עיבוד קולנועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 עובד ספרה "הרחק מהיעדרו" לסרט בשם That Lovely Girl על ידי קרן ידעיה (בימוי ותסריט) בהפקת מיכאל ומרק רוזנבאום.
הסרט מגולל את סיפורם המטריד של אב (צחי גראד) ובתו (מעיין תורג'מן) המנהלים חיי זוגיות. בהשתתפות יעל אבקסיס וטל בן בינה.
הסרט התקבל לפסטיבל קאן[7] שם הוקרן במסגרת "מבט מסוים" (Un Certain Regard) והיה מועמד לפרס אופיר.[8]
פרסים והוקרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1999 - פרס קרן רון אדלר לשירה
- 2004 - גיבורת תרבות מטעם קהילת הלהט"ב
- 2007 - פרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מימון, שוש. שמעתי את שז שרה. ידיעות אחרונות, זמנים מודרניים, 5 באוקטובר 1988, עמ' 4–5, 20
- נגב, אילת. אהבה. הסיפור האמיתי. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 14 באפריל 2000, עמ' 78–79, 81–82, 84
- בן-ארצי-פדמור, שירי. אם לא הייתי כותבת - הייתי מתה (ריאיון עם שז). על הקו, יוני 2000, עמ' 47–49
- לאור, יצחק. התשוקה אל האדון הרע. הארץ, תרבות וספרות, 14 בינואר 2000, עמ' ב-15
- משמרי, אביבה. הילדה זוכרת, האישה חיה. על הקו, יוני 2000, עמ' 45–46
- רוח, אביבית. אלוהים היא. עתון 77, גל' 241, מרץ 2000, עמ' 12
- שז. ממולכדת בהיסטריה. הארץ, תרבות וספרות, 4 בפברואר 2000, עמ' ב-13
- בן, מנחם. העיניים הסגולות של שז. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, 30 בספטמבר 2005, עמ' 29
- בידרמן, בשמת. בגוב העריות. Time Out תל אביב, גל' 421 (25 בנובמבר עד 2 בדצמבר 2010), עמ' 134
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שז
- שז, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- האלבום "להחזיר את הפיות"(הליקון מיוזיק 2020) באפל מיוזיק, אייטיונס, דיזר וספוטיפיי
- שז ב"מקום לשירה"
- הספרים של שז, באתר "סימניה"
- שז, מין מצא את מינו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2010, שז ממליצה על חמישה ספרים
- שדמעותיי יהפכו פנינים, הבלוג של שז באתר בננות
- שז באתר של רפי פרץ (צייר)
- שז, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- שז, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- שז, דף שער בספרייה הלאומית
- שז, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
על יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורם מלצר, הארץ מכילה את כולם / עלים, באתר nrg, 20 ביולי 2001
- טל איתן, "לשז אין כוס נושך", 2006, פורטל GoGay
- דורית ויסמן, "פרח אחד אל מול הקושי", על השיר פרידה, פורסם במקום לשירה, 2008
- שמעון שלוש, "ביקורת על על הספר "ריקוד המשוגעת"", אתר סימניה, 2009
- שירה סתיו, "הרחק מהיעדרו" מאת שז, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2010
- מיה סלע, גלריה, העולם שלא יינתן שנית, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2010
- אילן שיינפלד, "גאות ושפל", nrg, 2010
- לירז אקסלרד, "קרוב להפליא ורועש להחריד", באתר ynet, 12 בדצמבר 2010
- אלה יווניה, "הרחק מהיעדרו (אורכב 29.05.2014 בארכיון Wayback Machine)", ביקורת ספרים, 2010
- נעמה כרמי, "לדבר מהפצע", קרוא וכתוב, 2010
- מנחם בן, "קו המשווה: שכבה עם אביה", nrg, 2010
- שבתאי מג'ר, "הזמנה לריקוד של בחינה הדדית", עתון 77, גיליון 352, 2011
מיצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלושה שירים, מטעם 4, דצמבר 2005, עמ' 129–130
- הגרזן שבמרק, רשימה מתוך "הסדנה לשירה" מאת אילן שיינפלד, הוצאת שופרא, 2005
- ארבעה שירים, אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, סופ"ש שירה 9, 2012
- סיפור קצר (אורכב 02.03.2015 בארכיון Wayback Machine), מתוך הספר מאולפת (הוצאת שופרא לספרות יפה, 2005), אתר הפתיליה, 2012
- שיר, אתר ליריקה, 2013
ראיונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביבה לורי, ילדה ושמה שז, באתר הארץ, 7 ביוני 2001
- הילה להב, "את נלחמת לבד", GoGay, 2003
- בית העם קורא שירה, "אנחנו מתגעגעים לשז", אתגר - מגזין פוליטי תרבותי, 2009
- בועז כהן, "ההפרדה בין כוחות ההרס וביני נעשית מאוד ברורה באמצעות הכתיבה", באתר גלובס, 25 באוקטובר 2010
- משה קוטנר, "המסלול העוקף: "לאט לאט אני לומדת להרפות", מעריב, 2011
- שז, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל, 2013
- צליל אברהם, "רק כשצורחים 'גילוי עריות' אנשים מבינים", באתר מאקו, 25 באוגוסט 2014
- מירב דוסטר, סופרים ולא סתם: סדנאות הכתיבה הטובות בישראל, באתר מאקו, 22 בספטמבר 2014
- דפנה לוי, ראיון אישי עם שז וקריאה משיריה בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 1 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יקירי הקהילה: שז, אילנה ברגר, והזוג ירוס-חקק, טל איתן, gogay, 2004
- ^ אביבה לורי, ילדה ושמה שז, באתר הארץ, 7 ביוני 2001
- ^ מיומנה של טבעונית מתחילה – הבלוג של שז
- ^ שירה סתיו, הקאמבק המשמח של המשוררת שז, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2023
- ^ דורון גל, תכירו: אלה דר, MOOMA, 2008
- ^ האלבום הדיגיטלי "להחזיר את הפיות" באתר Apple Music
- ^ "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה התקבל לפסטיבל קאן, קולנוען, 2014(הקישור אינו פעיל, 15.6.2020)
- ^ 31 הסרטים העלילתיים המתמודדים לפרסי אופיר 2014 (חלק א'), אתר אידיבי, 2014(הקישור אינו פעיל, 15.6.2020)
- בוגרות תלמה ילין
- בוגרי תלמה ילין
- זוכות פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- זוכי פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- זוכי פרס רון אדלר
- טבעוניות ישראליות
- טבעונים ישראלים
- להט"בים ישראלים
- סופרות להט"ביות ישראליות
- משוררות להט"ביות ישראליות
- משוררות ישראליות
- משוררים ישראלים
- משוררות לסביות ישראליות
- משוררות כותבות עברית
- משוררים כותבי עברית
- משוררים ששיריהם הולחנו
- סופרות ישראליות
- סופרים ישראלים
- סופרות ישראליות הידועות בשם עט
- סופרים ישראלים הידועים בשם עט
- סופרות כותבות עברית
- סופרים כותבי עברית
- ישראליות שנולדו ב-1959
- ישראלים שנולדו ב-1959