לדלג לתוכן

שיחה:עיר דוד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 13 בדצמבר - סדרה 1
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 13 בדצמבר - סדרה 1
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
דיון

עזרה בציטוטים הי אני מסתבכת לא מצליחה לערוך את הציטוטים בצורה אסתטית מישהו יכול לעזור לי בבקשה? --משוש30 21:14, 6 נובמבר 2005 (UTC)

מה היה רע בעיצוב הקודם של הציטוטים? בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 22:26, 6 נובמבר 2005 (UTC)
הפונט היה מאד קטן והיה קשה לקרא. כתבתי לך בשיחת משתמש שלך --משוש30 08:34, 7 נובמבר 2005 (UTC)


מי שכתב את הגובה בטוח במה שהוא אמר? 473?

תודה ששמת לב!! תקלדה במספרים הפכה אותם. הכוונה כמובן ל-743 בפסגת הגבעה. --משוש30 14:28, 2 ינואר 2006 (UTC)

עיצוב ציטוטים

[עריכת קוד מקור]

הי שמתי תבנית "בעבודה" על הערך כי יש עוד הרבה שינויים ושיפורים וחבל שתעבוד על זה סתם בברכה --משוש30 06:21, 5 נובמבר 2005 (UTC)

עשיתי רק עריכות טכניות וסגנוניות. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 11:14, 5 נובמבר 2005 (UTC)
הי שוב. תודה על העריכות והתמונות. ניסיתי לשנות את עיצוב הציטוטים למשהו קצת יותר קריא (הציטוטים שלך היו בפונט מאד קטן) והסתבכתי. אשמח לעזרה.
הפונט בקודם לא היה כזה קטן ולדעתי הציטוטים בו היו עדיפים מהעיצוב הנוכחי שיש בו יותר מידי חללים ורווחים.
”בדיקה” (בדיקה) בברכה, _MathKnight_ (שיחה)

15:46, 7 נובמבר 2005 (UTC)

אתה צודק הפונט שלך היה יותר מוצלח. ניסיתי לעשות אותו יותר גדול ולא הצלחתי. האם יש דרך לשלב בין השנים? לעשות את הפונט שלך בלי הרווחים המכוערים שלי אבל בפונט קצת יותר גדול? --משוש30 21:19, 7 נובמבר 2005 (UTC)
כדאי לפנות למי שיצר את תבנית:הדגשה, אולי הוא יצליח. בכל זאת, לדעתי - העיצוב הקודם היה עדיף. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 11:32, 8 נובמבר 2005 (UTC)

חסרון של תקופות בהיסטוריה

[עריכת קוד מקור]

איפה התקופה המוסלמית? איפה התקופה הביזנטית? מתי יצא האזור מתחומי חומות ירושלים (נדמה לי שבמאה ה-12) ולמה? האם הכפר סילוואן הוא המשך ישיר להתיישבות או שהקימו אותו לאחר תקופת חורבן (אני חושב שהאפשרות השניה היא הנכונה). בקיצור הערך פשוט קופץ מסוף בית ראשון לימינו וחסר את החלק הארי של ההיסטוריה. טרול רפאים 17:48, 13 נובמבר 2005 (UTC)

נלקח לתשומת הלב יתוקן בהקדם, למרות שמבחינם ממצאים לא נותר שום דבר משמעותי חוץ מהכנסייה הביזאנטית בבריכת השילוח) --משוש30 17:51, 13 נובמבר 2005 (UTC)
שכחתי לציין שהתקופה שכן מכוסה בערך מצוינת, לצערי, היא פשוט שליש מההיסטוריה... טרול רפאים 17:56, 13 נובמבר 2005 (UTC--משוש30 18:57, 13 נובמבר 2005 (UTC))
תודה אבל אתה ממש לגבי שליש תקופה כי החל מהתקופה הצלבנית עיר דוד הייתה מחוץ לעיר ולא התגוררו בה. אין שם שום שרידים מהתקופה המוסלמית ויש שרידים של כנסייה מהתקופה הביזאנטית. כלומר, יש עוד פסקה אחת להוסיף לא יותר. אל תשכח שמרבית הממצאים מהתקופות שציינת נמצאים בתוך חומות העיר העתיקה ולא בעיר דוד. --משוש30 18:57, 13 נובמבר 2005 (UTC)
השאלה אם כך, למה? איך יכול להיות שהמקום בו העיר התפתחה לראשונה התנתק ממנה? לי זה נראה מוזר ולא שמעתי על מקום נוסף שבו אירע תהליך כזה. טרול רפאים 19:12, 13 נובמבר 2005 (UTC)
הערה לטר"פ: יש עוד מקומות כאלה, קיימת למשל תיאוריה שזה מה שקרה עם בית אל, ואין ספק שזה מה שקרה לקרתגו. עמית 10:48, 14 נובמבר 2005 (UTC)
אני לא יודעת אם אוכל למצא תשובה אבל בעיקרון בתקופת בית שני האצולה גרה בעיר העליונה (הרובע היהודי של היום) ובעיר התחתונה חיו דלי העיר. המקום נמוך, קשה להגן עליו בתקופות מאוחרות יותר כאשר יש נשק מתקדם יותר. בתקופה הביזאנטית אמנם מקימים כנסייה בבריכת השילוח לזכר הנס של ישו שריפא בבריכה עיוור (אם אני לא טועה בנס הספציפי) אך מהתקופה המוסלמית הקדומה אין כמעט ממצאים בירושלים בכלל מלבד המבנים על הר הבית והארמונות האומאיים. הצלבנים רצחו וגרשו את כל אוכלוסיית העיר ואוכלוסייתה הייתה כה דלה שהם החזירו לעיר את הנוצרים המזרחיים אותם גרשו תחילה. בגלל הקושי להגן על קו החומות של עיר גדולה כשיש אוכלוסיה מועטה הם קיצרו את קו החומות, הוציאו את עיר דוד והר ציון מחוץ לחומות ובעצם בנו את קו החומות המודרני בדרום העיר. כפר שילוח הוא כפר ערבי מאוחר שהתפתח ככפר מחוץ לירושלים על הגבעה של עיר דוד והגבעה ממול שממשיכה את קו הרכס של הר הזיתים. האם זה עונה על שאלתך? --משוש30 19:22, 13 נובמבר 2005 (UTC)

טוב תוקן. תודה שהסבת את תשומת ליבי, המידע אכן יותר מלא עכשיו. מה דעתך? --משוש30 09:52, 14 נובמבר 2005 (UTC)

מפה

[עריכת קוד מקור]

מאשה, הערך מצויין מקיף ומפורט כדרכך. דבר אחד רק חסר לו מאוד - מפה, שתראה את עיר דוד ביחס לירושלים המאוחרת יותר. בלי המפה, למי שלא מכיר מאוד קשה להבין מכל המלל איפה זה בדיוק עיר דוד, ואיך היא ממוקמת ביחס לירושלים העתיקה/החדשה היום. Magister‏ 13:46, 14 נובמבר 2005 (UTC)

תודה רבה. לגבי המפה אתה צודק אבל אין לי מושג איך משיגים מפה בלי זכויות יוצרים :(( --משוש30 17:17, 14 נובמבר 2005 (UTC)
יצרתי מפה וצירפתי לערך. תמרה 02:26, 17 ביוני 2007 (IDT)תגובה

ועכשיו תמונה

[עריכת קוד מקור]

בתמונה הראשית, למרות הכיתוב, זה לא נראה כמו חפירות. עמית 20:17, 14 נובמבר 2005 (UTC)

אתה צודק וגם תמונת הבריכה לא ממש נראית כמו הבריכה למרות שבשני המקרים אלו המקומות רק התמונות מאד לא מוצלחות. אם יש למישהו תמונות יותר טובות אני אשמח מאד בינתיים בלית ברירה שמנו מה שיש --משוש30 07:40, 15 נובמבר 2005 (UTC)


(העברה מדף השיחה של משוש30)

שלום וברכה.

אשמח אם תפרטי מדוע המידע שהוספתי איננו נכון.

את הכתובת ניתן למצוא כאן: [1] (ובגירסה שונה גם כאן: [2]), ובכל מקרה צריך לתאם בינה לבין הכתוב בכתובת נקבת השילוח. ואם כבר תיאום, שם היא נקראת "נקבת השילוח", שם עובדתי יותר מאשר "נקבת חזקיהו".

לגבי הפסקה האחרונה, את הפקפוק ראיתי בכמה מקומות (בין השאר בספרו השנוי-במחלוקת של יהושע עציון "התנ"ך האבוד"), והוא סביר ביותר בעיניי, בפרט מתוקף העובדה שלכתובת אין סממנים ממלכתיים כלשהם. הלל 06:56, 20 נובמבר 2005 (UTC)

עכשיו ראיתי התייחסות לכך גם כאן: [3], משם נראה שהתעלה היא מזמנו של חזקיהו, אך אולי גם לפני כן. אני מודה שלאור זאת שיוכה של התעלה אליו יותר מוצק, אך עדיין יש מקום לסייג, שהרי בסופו של דבר, הקישור בין המסופר בתנ"ך לבין הממצא הוא משוער בלבד. צריך להוסיף איזה "ככל הנראה" אחד לפחות. הלל 07:07, 20 נובמבר 2005 (UTC)

ועוד משהו: לפי אלון דה-גרוט [4], התמונה לגבי מפעלי המים בירושלים מורכבת יותר. ובפרט עייני במאמרו של דוד אוסישקין ב'קתדרה' [5] היוצא נגד הדעה המקובלת בנושא זה. אני חושב שיש מקום להציג תמונה מורכבת יותר. הלל 07:15, 20 נובמבר 2005 (UTC)

הי הללג
לא השם המדעי המקובל הוא נקבת חזקיהו ולא נקבת השילוח שהוא שם עממי (כמו שלמעיין הגיחון קוראים כך ולא מעיין השילוח כפי שקוראים לו בטעות). אולי אתה מתבלבל עם תעלת השילוח הקרויה בעגה הארכיאולוגית תעלה II שהובילה את מי הגיחון להשקיית השדות הערוץ הקדרון את עודפי המים לבריכת אל חמרה. לגבי הפקפוק: בקהילה המדעית אין שום פקפוק לגבי הכתובת מה גם שהיא נמצאה in situ (באתרה) כך שאין שום סיכוי שחלה טעות ודיברו על תעלה חיצונית כלשהי ולא על נקבת חזקיהו. חוץ מזה אמרת בעצמך "בספרו השנוי במחלוקת"...אז למה להכניס את זה לאנציקלופדיה? לגבי מילוי החלקים החסרים בכתובת אני מניחה שקיימות מספר גרסאות. אני אכניס עכשיו את הגרסה הרשומה בספר ירושלים: תקופת המקרא. בברכה --משוש30 07:16, 20 נובמבר 2005 (UTC)
לגבי אלון דה גרטו לא ראיתי משהו שסותר את מה שכתבתי. את המאמר בקתדרה אני לא מכירה ותודה שהפנית את תשומת ליבי. תן לי קצת זמן לקרא אותו ואת התגובות אליו לראות אם יש מה להתייחס אליו ברצינות או לא. בברכה --משוש30 07:25, 20 נובמבר 2005 (UTC)
ממה שקראתי במאמרים שרצים ברשת (ראי לעיל), זה אינו בהכרח השם המדעי המקובל. למעשה, זהו שם "משוחד" מראש, מכיון שהוא מקשר ממצא ארכאולוגי אלמוני למלך ידוע, כהנחת יסוד ("תעלת חזקיהו" היא שם נאות למסופר בתנ"ך; "נקבת השילוח" יכול להיות מתאים לממצא בשטח. אפשר לטעון ששניהם זהים, אבל אין זו הנחת יסוד). כמה דברים נוספים: ראשית, הכינוי "נקבה" אינו מופיע בתנ"ך, אלא בכתובת, ויש הקוראים זאת כשם-פעולה: "נקיבה" (בכתיב החסר של הכתובת). שנית, דומני שלא הבנת אותי כהלכה. לא פקפקתי בזיהוי של הכתובת עם המנהרה (זהו שיוך מובן מאליו), אלא בשיוכה, יחד עם המנהרה, לאירוע המתואר במלכים ובדברי הימים. עייני בפרט במאמרו של אושיסקין לעיל, שבעצם ההבדל בין טענותיו בנושא זה לטענותיו של יהושע עציון, אינו גדול. הלל 07:24, 20 נובמבר 2005 (UTC)
אני מציעה שבמקום להחליט החלטות כבדות משקל אלו לבד באמת נוסיף הסתייגות ונפנה למאמרים שהצגת פה (בעיקר ל-3 ו-5). מציעה שנשאיר את השם כנקבת חזקיהו ונוסיף בסוגים מנהרת השילוח. מה אתה אומר? תודה --משוש30 07:36, 20 נובמבר 2005 (UTC)
טוב קראתי את המאמר בקתדרה. הוא לא טוען שהנקבה אינה מתקופת חזקיהו אלא שהיא שמשה להשקיית גני המלך ולא לצרכי הגנה על המים. הנה הסיכום שלו:

לסיכום, דומה שבתקופת חזקיהו נתגבשה ירושלים כעיר בירה וכעיר ממלכה גדולה - מטרופוליס בקנה-מידה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. העיר התרחבה ורבעיה החדשים הוקפו בחומה. מערכות מים חדשות - שכללו אמות ובריכות - הביאו מים אל תוך העיר מצפון-מערב. מערכות המים הללו הקטינו את תלותם של תושבי העיר במי מעיין הגיחון, וניתן היה להשתמש בהם למפעל פיתוח יוקרתי. מי הגיחון הוטו לאמה חדשה והופנו להשקיית פארק מלכותי בשולי העיר. כך - בעת שנינווה הפכה לבירתה המפוארת של ממלכת אשור - התפתחה ירושלים בתקופת מלכותו של חזקיהו לעיר המרכזית והמפוארת ביהודה. דרך אגב זה נכתב גם לפני בדיקת פחמן 14 שתיארכה את הנקבה לתקופתו של חזקיהו+-, גם לפני הבדיקות של פרומקין שסותר את התיאוריה של גיל לגבי סדק קארסטי, וכאמור, גם לא חושב שהנקבה שייכת לתקופה אחרת. --משוש30 08:18, 20 נובמבר 2005 (UTC)

אכן. אם תשימי לב, לא טענתי שהנקבה אינה של חזקיהו, אלא שיש המפקפקים בשיוכה למסופר עליו בתנ"ך. ברשותך, אוסיף עכשיו פסקת הסתייגות לאור המובא לעיל, ותקני כאשר נראה לך. הלל 08:22, 20 נובמבר 2005 (UTC)

מאשה והלל, את כל הדיון החשוב והמעניין הזה יש להעביר, במלואו, לדף שיחת הערך - שם מקומו. מגיסטר 08:38, 20 נובמבר 2005 (UTC)

מסכים. מאשה - הוספתי את הפסקה; תגידי אם יש לך הסתייגויות. באופן כללי, כדאי אולי להרחיב בנושא מפעלי המים, שהם נושא רחב הרבה יותר מאשר המנהרה בעצמה. הלל 08:42, 20 נובמבר 2005 (UTC)
בסדר גמור --משוש30 09:03, 20 נובמבר 2005 (UTC)

בנקבת השלוח יש מים קפוים

ENGLISH

[עריכת קוד מקור]

Can someone create an article about Ir David in English wiki? Currently there is just an entry for the Ophel


For the english text, your'e invited to look at this site:
http://www.cityofdavid.org.il/hp_eng.asp
Danny-w17:27, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

לא מעודכן

[עריכת קוד מקור]

הערך הזה אולי היה ערך טוב בזמנו, אך הוא אינו מעודכן כלל. אין כאן זכר לחפירותיה של אילת מזר, לבריכת השילוח מימי בית שני (להבדיל מזו הביזנטית שיוחסה בטעות לימי בית שני), לרחוב המדורג (מלבד תמונה שלו).

כמו כן, חסרים פה חלקים שהיו צריכים להכנס מלכתחילה - יש פירוט רק של הממצאים משטח G ומערכות המים - גם בלי להתייחס לעובדה שקיימים שטחים A - F, כיצד ניתן להתעלם מהדיון בגבולות העיר או מהנקרופוליס? דניאל צבישיחה 19:32, 16 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

הקברים בכפר השילוח

[עריכת קוד מקור]

דניאל צבי הנכבד הסיר את התמונות ששמתי בערך והציע כי "ילכו" לנחל קדרון. ואכן, עדין מצאתי אותם, הן לא נמחקו, והצבתי אותם בערך האחר שאינו מקומו הטבעי. לפחות להבא תודיע על צעד כזה.

לגופו של עניין, הערך כולל נושאים מכפר השילוח את אלה הייתי שם בערך נפרד יחד עם התמונות שלי.

לשיקולכם. ‏Daniel Ventura17:25, 11 בפברואר 2008 (IST)תגובה

הודעתי בתקציר העריכה - עובדה שקראת אותו.
לגופו של עניין - התחלתי עכשיו להגיה את הערך ועוד לא הגעתי לפרק על כפר השילוח, אבל אכן, צריכה להיות שם התייחסות קצרה, שהרי עיר דוד נכללת בתחומי כפר השילוח (אם כי אולי עדיף בכלל לכתוב את גבעת העופל ולכתוב את זה שם), אך מאחר שיש ערך על הכפר/השכונה, אין להשאיר כאן יותר מהתייחסות קצרה. דניאל צבישיחה 17:55, ה' באדר א' ה'תשס"ח (11.02.08)
קראתי, כי התמונות הועלו רק היום. אני לא הייתי נוהג כך ! מכל מקום, הערך עיר דוד כולל תמונות אחרות על כפר השילוח ולא הבנתי למה דווקא אלא הפריעו לך. מכל מקום המשך בעבודתך הברוכה בהגהת הערך ושיפורו. אני לא ממתין לתשובה - חבל על הזמן. רק להבא - קצת יותר בנימוס. ‏Daniel Ventura18:07, 11 בפברואר 2008 (IST)תגובה
אל דאגה, כל תמונה של הר הזיתים תורד מהערך. תמונותיך שנוספו היום בצורת גלריה משכו עיני, והיו הראשונות, יומן של השאר בוא יבוא. דניאל צבישיחה 18:14, ה' באדר א' ה'תשס"ח (11.02.08)

הסרת המלצה

[עריכת קוד מקור]

התחלתי היום להגיה את הערך, ונוכחתי כי אין לי את הזמן או את המשאבים (קרי: חומר כתוב) כדי לסיים את הטיפול בזמן הקרוב. להלן הבעיות המרכזיות:

התיישנות: הערך הזה נכתב די מזמן במונחים ויקיפדיים, והדבר משתקף בערך בדברים כגון בחוסר קישורים לערכים שנכתבו מאז, או פירוט שהתייתר עם כתיבת הערכים (מחקתי לפני מספר דקות פירוט ארוך של "מה זה בית ארבעת מרחבים" מהפרק "בית אחיאל", מאחר שיש כבר קישור לבית ארבעת המרחבים). סביה זו בפני עצמה אין בה בכדי להצדיק דיון הסרת המלצה, אך עדיין דרושה פה עבודה.

חוסר מכוון: הערך די טוב, ואת הנושאים בו הוא נוגע הוא מסביר היטב, אך יש נושאים בהם הוא לא נוגע בכוונה תחילה (המשפט "שטחי חפירה נוספים אינם מפורטים כאן, אך ניתן לקרוא עליהם ברשימת הקריאה שלהלן" מופיע בתוך הערך) הצבעתי על מספר נושאים כאלה לעיל. זה מתכונת לערך טוב, ואני מניח שבתקופה שהערך הזה זכה להמלצתו הוא ארן ייצג את המיטב של ויקיפדיה העברית, אך הרף עלה רבות מאז.

חוסר עדכון: עיר דוד היא אחת מהאתרים הנחפרים ביותר בארץ, אם לא בעולם, ותגליות מרעישות מתפרסמות כל מספר חודשים. לערך היסטוריית שינויים ארוכה, אך מהצצה חטופה נראה שלפחות בשנה האחרונה, הערך לא התעדכן בצורה משמעותית (חסרים דברים כגון מבנה האבן הגדול והפולמוס סביבו, הרחוב המדורג ועוד.

וכמובן, גם את הפרקים הקיימים ניתן להרחיב בצורה משמעותית - גם לכלול עוד מידע, וגם לכלול את המחלוקות, שרבות מהן מיוצגות בערך רק ע"י צד אחד, או שלא מוזכרות כלל (ייחוס הבנייה לדוד, כמות היישוב בתקופה הפרסית, חציבת הנקבה).

בסה"כ מדובר ערך מרשים, אך מנסיוני, התווית "ערך מומלץ" מאותתת לאנשים שאין צורך בעבודה נוספת על הערך (שיש צורך רק בעבודות פעוטות), והמצב לא כך. הייתי שמח לראות את עיר דוד נצבת ליד תלפיות בפינת ירושלים של הערכים המומלצים, אבל לא במצבו הנוכחי של הערך. דניאל צבישיחה 19:55, ה' באדר א' ה'תשס"ח (11.02.08)

מסכים. ומקווה כי מישהו ישלים את הערך. ‏Daniel Ventura06:16, 12 בפברואר 2008 (IST)תגובה
אני מסכים, בצער. (אולי לא כ"מומלץ" אך עדיין ערך יפה ומושקע). ‏Danny-w07:58, 12 בפברואר 2008 (IST)תגובה

דיון הסרת המלצה

[עריכת קוד מקור]
דיונים קודמים

ניתן לקחת את הערך למקצה שיפורים. אני בטוח שתמרה ודניאל צבי יוכלו להעלות אותו בכמה דרגות. לאחר שעיינתי בדברי דניאל צבי, אני מסיר את התנגדותי. מאחר שאני מכיר את הערך, חבל להסירו מרשימת המומלצים. לנוי, אני מציע שתמחוק את הערתך לגבי הברווזון, כי היא מטופשת. איתןשיחה 17:20, 1 במרץ 2008 (IST)תגובה

גם את הערך הברווזון המכוער ניתן להעביר מקצה שיפורים, ויש אנשים שיכולים להעלות אותו בכמה דרגות, זה אומר שהוא ראוי להיות מומלץ?! נוי - שיחה 17:24, 1 במרץ 2008 (IST)תגובה
איתן, בדיעבד הערך יכול לעבור מקצה שיפורים, אבל זה לא קרה. אתה אמור להצביע על הערך הנוכחי, ולא על ערך שהיה יכול להיות. אם מישהו יעלה את הערך שוב לרמת מומלץ, אין בעיה להעלות אותו להצבעת המלצה מחודשת. דניאל ב. 17:27, 1 במרץ 2008 (IST)תגובה

המלצה הוסרה

הפרק "רקע היסטורי"

[עריכת קוד מקור]

אני לא מומחה לנושא, אבל עד כמה שאני מבין, אין ראיות חוץ-מקראיות לכיבושיו של דוד, ואילו בפרק מתייחסים אליהם כאל עובדה מוגמרת. יוסאריאןשיחה 16:27, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

מקור לדברים

[עריכת קוד מקור]

היש מקור לכך שהמשפט "העמותה מצאה כי קרקע יהודית שנקנתה על ידי הברון רוטשילד בראשית המאה ה-20 מיושבת בפועל על ידי ערבים." קשור לפסקה? רוצה לומר - האם יש מקור לכך שהעמותה התמקדה בבתים שרכש רוטשילד בזמנו? יוסאריאןשיחה 14:48, 16 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

כפתורי עריכה

[עריכת קוד מקור]

מתחת לכותרת נקבת חיזקיהו הצטברו משום מה הרבה כפתורי עריכה... אני לא יודע איך לסדר - לתשומת לבכם.

זו תכונה (תקלה) של טכנולוגיית ויקי כאשר יש הרבה תמונות מוטי - שיחה 18:33, 2 בינואר 2010 (IST)תגובה

מדוע יש כל כך הרבה קישורי עריכה בפיר וורן?

[עריכת קוד מקור]

ואיך אפשר לתקן את זה? העליתי צילום מסך, אבל אין לי בו צורך, אפשר למחוק(כלומר, אני לא ידוע איך למחוק, לכן אני אומר שמישהו יכול לעשות את זה במקומי.זליג - שיחה 13:52, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה

נמחק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:16, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]

בהקשר לעריכותי מהיום, אני לא נכנס לפוליטיזציה של הקישורים, בין הייתר משום שהיא לא אמורה להיות שיקול. אתר הסוקר את מכלול הארכאולוגיה של המקום לא אמור להיות בסוף לאחר שרשרת ידעיות חדשותיות. בנוסף, ציר הזמן מהווה קישור חשוב בפני עצמו, יעיד כל מי שמעוניין לקבל סקירה על ההיסטוריה של האתר. מצידי תמצא אתר חלופי המספק את אותו המידע (של ציר הזמן) אין לי התנגדות. Rex - שיחה 12:22, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה

ראשית, הנוהל הוא שלא כופים עריכה שיש לגביה מחלוקת, גם אם אתה פותח דיון בדף השיחה, ואני מבקש ממך לשים לב לזה. הוספת שני קישורים לאותו אתר. אחד - הזמנה לסיור אלטרנטיבי. השני - ציר הזמן. ובכן, אולי תופתע לשמוע שיש באתר עיר דוד ציר זמן מרשים הרבה יותר. אם רצונך בציר זמן בלי להיכנס לפוליטיזציה - הכנס אותו. יש באתר של עיר דוד גם הזמנות לסיורים, אבל אין קישור אליהם, ובצדק. היה אפשר לקשר לעוד חלקים מהאתר של עיר דוד, כמו סיור וירטואלי מרשים ביותר או עמוד התגליות. לא עשו את זה, כי מספיקה ההפניה לדף הבית. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תש"ע • 15:55, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
ראשית, התעלמת מהחלק הראשון בתגובתי, מדוע דחית אותו לסוף הקישורים? שנית, האמן לי, שבלי קשר לפוליטיזציה - ציר זמן הוא מידע חשוב בנוגע לערך זה. ובנוגע לציר הזמן שבעיר דוד - זו בדיחה גרועה. זה ציר מקראי ופוליטי לא ארכאולוגי. Rex - שיחה 16:04, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
גילוי נאות, הוספתי אותם גם לערכים היסטוריה ופרהיסטוריה של ירושלים, כשסדר הקישורים בא בכוונה יתירה, הוספתי אותפ מסיבות ענייניות, ואני מקווה שהם לא יוסרו מסיבות לא ענייניות (לאתר הזה הגעתי רק לאחר חיפוש מקיף ברשת אחר מידע כזה) Rex - שיחה 16:14, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
הסברתי הכל. הסיור האלטרנטיבי אינו חשוב יותר משאר הקישורים, וציר הזמן פחות טוב לדעתי מזה של עיר דוד. גם אני יכול להכריז שאתה פוליטי ובלתי ענייני (לא רק אתה, גם אחרים נוטים לראות כך את הצד השני), אבל זה לא יקדם את הדיון. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תש"ע • 16:24, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
ok. אז אני מתנגד לנימוקיך (אתר מקיף על המקום לא חשוב יותר מכתבה????, ציר זמן ארכאולוגי פחות טוב מציר מקראי? אנחנו תנ"ך או אנציקלופדיה?), אם כי לא ברמה שאפעל בנידון. Rex - שיחה 16:27, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
אוקיי, למען האווירה הטובה אני מקדם את הקישור שלך למעלה יותר. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תש"ע • 16:33, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
Rex - שיחה 16:35, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
אני שמח שמתפשרים, אנל אני לא חושב שהמחווה הזו מספיקה. אם יש מידע מוצלח יותר בקישור, מתאים יותר לשים אותו יותר למעלה. זה אמנם עניין פעוט, אבל נראה שכאן, דווקא ניצחה הפוליטיקה את השיקולים האנציקלופדיים. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 17:52, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה
הטענה הייתה שאין מידע מוצלח יותר בקישור. לזה אתה אמור להתייחס. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תש"ע • 20:54, 24 במרץ 2010 (IST)תגובה

"דטרמיניזם גאוגרפי"

[עריכת קוד מקור]

בפרק עיר דוד#מיקומה של עיר דוד יש נגיעה עקיפה בנושא. הפרק מסביר את קיום התכונות הנחוצות באתר הנידון אולם הוא מתעלם ממענה ישיר לשאלה "האם התכונות הגאוגרפיות אם אלו שהכתיבו את היווצרותה של העיר באתר זה" (אנ') (אנ'). כדאי להתייחס לכך ישירות, ניתן להסתייע בפרק המבוא ל"ספר ירושלים - תקופת המקרא" (יד יצחק בן-צבי, תש"ס 2000, עמ' 1-12), שם סוקר מחבר המאמר (ריכב רובין) את היסטורית המחקר שחיפש סיבות גאוגרפיות לבחירת האתר, ואת מצב המחקר כיום, השולל השקפה זו, ואשר מציע לחפש את הסיבות לכך במישור התרבותי-חברתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 79.181.35.47 21:27, 29 בינואר 2011 (IST)תגובה

אתה מוזמן לעשות זאת בסגנון אנציקלופדי כפי המקובל אצלנו. נרו יאירשיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 14:34, 30 בינואר 2011 (IST)תגובה

אזכור ממלכת ישראל המאוחדת בערך

[עריכת קוד מקור]

ליוסאריאן ומיקהאנה, אני מציעה שהנושא יידון כאן, במקום לשחזר אחד את השני. לפי הערך ממלכת ישראל המאוחדת יש בהחלט מקום לציין שעיר דוד הייתה הבירה בתקופה זו. Hanay שיחה 10:23, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

תומכת בחנה ולהחזיר את היותה בירת ממלכת יהודה ובירת מדינת החשמונאים שאף הן נגרעו מן הפסקה למרות שמלכתחילה יוסאריאן לא התנגד להן. מיקהאנה - שיחה 11:45, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
אני סבור שעדיפים הקישורים לירושלים בתקופת בית ראשון ולירושלים בתקופת בית שני. כאן מדובר יותר באתר ארכאולוגי. הערכים ההם מקיפים וטובים יותר. יחד עם זאת, אין בעיה לציין שבמקום הייתה בירה יהודית. גילגמש שיחה 14:21, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
מסכים עם גילגמש. לא הבנתי איך הערך ממלכת ישראל המאוחדת רומז שיש לציין את הטענה כאילו עיר דוד היתה עיר הבירה של הממלכה הנ"ל. יוסאריאןשיחה 17:27, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

סיכום: שלושה בעד איזכור ערי הבירה במתחם עיר דוד. אחד דעתו מעורפלת. מיקהאנה - שיחה 18:23, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה

איפה שלושה? אני רואה פה שניים מול שניים. אז כדאי שתפסיקו את המלחמה, ובמקום זה תגיעו להחלטה. ‏Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!18:47, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה
חנה, גילגמש ואני. מיקהאנה - שיחה 18:49, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה
איזה גילגמש? וככה לא נהוג לנהל דיונים בוויקיפדיה. גם אילו באמת היו שלושה תומכים. אין די ברב מקרי. גילגמש שיחה 18:50, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא הבנתי. אם גילגמש מסכים איתך, אז למה אתם כרגע נמצאים במלחמת עריכה? ‏Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!18:52, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה

האם המקרא יכול לשמש מקור היסטורי?

[עריכת קוד מקור]

הויכוח עדיין מתנהל אולם מן המשפט הבא: 'מתקופה זו של תחילת ההתיישבות בירושלים בתקופת הברזל II, אין בידינו כל מידע היסטורי, ואת כל הידוע לנו על תקופה זו אנו שואבים מהמתואר במקרא', משתמע שהויכוח הוכרע ואין לראות במקרא מקור היסטורי. ולכן, יש לנסח את המשפט באופן הנטראלי הבא: 'את כל הידוע לנו מתקופה זו של תחילת ההתיישבות בירושלים בתקופת הברזל II אנו שואבים מן המתואר במקרא'. מיקהאנה - שיחה 16:05, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

ההנחה במחקר המודרני היא שהתיאורים התנכיים משקפים סדר יום לאומי ולא תיאור היסטוריוגרפי. יוסאריאןשיחה 17:17, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
זאת ההנחה בצד אחד של המחקר המודרני. מיקהאנה - שיחה 17:20, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
כרגע אין לנו מידע היסטורי כלשהו. בין היתר כי לא חפרו בהר הבית. יתכן שהחפירות בהר הבית יתמכו במינימליסטים ויתכן שבמקסימליסטים. אבל כרגע אין ממצאים. לא משתמע מהתיאור הנוכחי שיש הכרעה. גילגמש שיחה 17:45, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
כל הערך מלא בממצאים ארכיאולוגיים שלפחות אחד מהם נזכר במקרא - הבולה של גמריהו בן שפן. מיקהאנה - שיחה 17:54, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
אם יש אזכור רלוונטי, אין בעיה להביא אותו. אם יש מחלוקת במחקר לגבי פרט זה או אחר, צריך לתאר אותה. ויקיפדיה לא נוקטת צד בוויכוחים מדעיים, אלא משמשת להם מראה למען הציבור. גילגמש שיחה 17:55, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
במקרה הזה כפי שהראתי ויקיפדיה במשתמע נקטה צד ועל כן יש לשנות לגרסתי. מיקהאנה - שיחה 18:23, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה
ישנם רק שני צדדים. או שהמקרא משמש מקור היסטורי או שלא. על כן ויקיפדיה (או העורך באותו הרגע) בהכרח יבחר צד. עכשיו נותר לשאול האם לנקוט בגישת "כל הקודם זוכה" או בגישה של הצבעה? Doronve - שיחה 18:28, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה
בודאי שבהצבעה ברוח השיתוף לאורה פועלת הויקיפדיה. מיקהאנה - שיחה 18:36, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה

"עיר דוד - תעלת הניקוז הגדולה בדרך עולי הרגל" - הא

[עריכת קוד מקור]

"עיר דוד - תעלת הניקוז הגדולה בדרך עולי הרגל" - האתר פתוח - רצוי שיהיה לו כיסוי בויקיפדיה העברית 77.126.228.146 08:09, 5 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

לא ברור על מה מדובר. תומר - שיחה 20:46, 10 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה


קישור שבור

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:56, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:56, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 3

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:30, 16 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 4

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:30, 16 במאי 2013 (IDT)תגובה

הפעלה על ידי אלעד

[עריכת קוד מקור]

- הערך לא אובייקטיבי כשלא מצויינת הביקורת שקיימת על ההפרטה (דה פקטו) של גן לאומי להפעלה על ידי חברה אזרחית.

- לא ברור לי למה כל הפעילות של אלע"ד מצויינת בערך. למרות שהיא מאוד מעניינת אני לא חושב שמקומה בערך על עיר דוד אלא בערכים על סילוואן או אלע"ד.

- ואם כן בוחרים לכתוב על זה אז גם כאן יש מקום לכתיבה שכוללת גם את הביקורת על פעילות העמותה, לטוב ולרע.

החלק המוקדש לעמותת אלע"ד הוא מצומצם ביותר ביחס לגודלו של הערך. אפשר להוסיף שורה קצרה על הביקורת אבל לא מעבר לזה. גילגמש שיחה 23:38, 29 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
הביקורת על פעולת אלע"ד מקומו בערך על אלעד, לא כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:49, 29 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
מסכים לחלוטין, כך גם הפעילות של אלע"ד שלא קשורה ישירות לגן הלאומי.
חשוב להזכיר את הפעילות הזאת כאן כדי ליידע את הציבור בדבר המצב האמיתי שקיים במקום. גילגמש שיחה 05:06, 30 בנובמבר 2013 (IST)תגובה

סידור הערך

[עריכת קוד מקור]

הערך עיר דוד פשוט לא ברור בכלל, לא כתוב יפה ובכלל לא מאפיין את אופי האתר, אם תוכלו לנסות להוסיף כמה שיותר דברים לערוך את הערך כל הזמן בשפה יותר ברורה ולא כמו היום מבולגנת ומבולבלת זה יועיל לכולנו.

ההתמקדות בסוף על עמותת אלע"ד היא איננה ראויה, מ4,000 שנה האחרונות זה לא מה שצריך להעסיק, כמובן שראוי לכתוב אבל לא להתמקד, בזמן הקרוב אני אנסה לערוך את הדף כדי שיהיה נגיש וברור יותר לכולם כמובן לפי רמת הבנתי אך ראוי כי כולנו נשתף פעולה בנושא זה. ברקונה שיחה

אני לא רואה בעיה. העיסוק באלע"ד הוא חלק קטן מהערך. יש דברים שאי אפשר שיהיו ברורים לכולם, לכן יש קישורים פנימיים. נרו יאירשיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ד • 19:23, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אימות התשתית הקרסטית של המערכות להספקת מים בעיר דוד המקראית על סמך תופעות קרסט דומות בישראל

[עריכת קוד מקור]

דוד גיל ואביהו בורג, חקרו את הנושא :אימות התשתית הקרסטית של המערכות להספקת מים בעיר דוד המקראית על סמך תופעות קרסט דומות
הרקע: בעיר דוד המקראית היו קיימות חמש מערכות לאספקת מים: מערכת פייר וורן, תעלה II - הקטע הצפוני של תעלת השילוח (התעלה המקורה) תעלה I - מהתקופה הכנענית, הארכת התעלה עד הבריכה וחציבת נקבת חזקיהו - בוצעו בתקופה הישראלית. מבין אלה, נקבת חזקיהו המכונה גם נקבת השילוח ממקדת את מרבית העניין בגלל המבצע ההנדסי המופלא המגולם בחציבתה, בגלל אזכורה המפורש במקרא כמיזם של המלך חזקיהו. כתובת השילוח מתיחסת למהלך חציבתה, ובגלל התהיות והתמיהות הרבות הכרוכות בהבנת תוכניתה והשלמתה. לשם קיצור, מכלול השאלות והתמיהות הללו מכונות בשם "תצרף (פאזל) הנקבה".

הסיכום אליו הגיעו החוקרים הוא שהנקבה נחפרה לאורך נתיב קרסטי מבודד, צר ולא מפותח, סעיף משני של המחילה המזרימה כיום מים למעיין.

המחקר במלואו כלול בספר "חידושים בחקר ירושלים" - הקובץ התשעה-עשר, מרכז אינגבורג ללימודי ירושלים, העורכים: אייל ברוך ואברהם פאוסט, אוניברסיטת בר-אילן - רמת גן, תשע"ד , עמ' 103-152.

Daniel Ventura - שיחה 05:04, 19 בינואר 2014 (IST)תגובה

נא להוסיף לכתבות - מידע שונה מכל הידוע לנו

[עריכת קוד מקור]
  1. נדב שרגאי כתב על הסיפור הלא מוכר של עיר דוד - בין שער האשפות לבריכת השילוח נאבקים קיצוני פת"ח וחמאס במסכת לא ידועה של דו־קיום ושכנות בין היהודים והערבים במקום • "הנשק שלנו הוא השלום", אומרים היהודים מעיר דוד, שמאכלסים עתה עוד 25 דירות ונעזרים בקונצנזוס ציבורי רחב .

Daniel Ventura - שיחה 18:28, 1 בנובמבר 2014 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2023)

[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעיר דוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:07, 18 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה

משוב מ-27 בספטמבר 2023

[עריכת קוד מקור]

הערך ברמה גבוהה אך חסרה אובייקטיביות- מדובר בנושא בו יש מחלוקת גדולה והערך מדבר על היותה של עיר דוד אכן פרבר שנבנה בידי דוד כעובדה מוגמרת ולא משקף את הפולמוס בנושא יונתן הוופסי - שיחה 09:04, 27 בספטמבר 2023 (IDT)תגובה

טבעת זהב מלפני כ-2,300 שנה התגלתה בעיר דוד

[עריכת קוד מקור]

ירון דרוקמן, טבעת זהב משובצת אבן חן מלפני כ-2,300 שנה התגלתה בעיר דוד, באתר ynet, 27 במאי 2024 @Gilgamesh הסרת קישור לכתבה וציינת שמדובר בקוריוז. לפי מה הקביעה שלך? Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 20:59, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה

מדובר במציאת פריט בודד - אין טעם להזכיר דווקא אותו. יש פריטים רבים שנמצאו בירושלים ובעיר דוד. מילא אם היה מדובר בפריט מפורסם במיוחד - ניחא. אבל זה לא המקרה. פרק הקישורים החיצוניים לא צריך להחליף את גוגל ואין צורך לצרף קישור לכל פריט חדשותי שנקשר באתר זה או אחר. גילגמש שיחה 21:01, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
קישורים חיצוניים אני מסכים שמיותר כיוון שהכתבה לא מדברת על האתר בכללותו, אבל הערות שוליים בהחלט אפשר לשלב. בכל מקרה לא מדובר בקוריוז. דבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, Funcs, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP, MoranM נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon.tre אנא דעתכם בעניין. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 21:06, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
אין לי בעיה שישולב בהערת שוליים, אם הדבר יהיה רלוונטי. אני מתנגד להוספה מאולצת של טקסט שכל מטרתה הוספת הקישור. גילגמש שיחה 21:09, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
ממצא מרגש, אבל בתיאור אנציקלופדי מקומו רק במסגרת תאור רחב יותר (למשל תאור של הממצאים באתר, שכולל גם פסקה על תכשיטים ומותרות). וכמובן שעדיף לבסס את התאור על דו"ח ארכאולוגי או מאמר (או ספר). פעמי-עליוןשיחה 21:39, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
מסכים עם גילגמש ופעמי עליון מי-נהרשיחה 21:49, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
מסכים על גילגמש. מקומה של היחידעה, אולי, בתבנית החדשות ואקטואליה בעמוד הראשי. Eladtiשיחה 15:10, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
ראשית, ממצאים מזהב המתגלים בארצנו, הם לא רבים ושנית הממצא התגלה במסגרת חשיפת בית אמידים גדול מהתקופה ההלינסטית הקדומה בעיר דוד וגם כאלו אי הרבה. HanochPשיחה 12:11, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
יש בערך פרק שנקרא "הממצאים בעיר דוד", ולדעתי אפשר לכלול בו באחת הפסקאות הרלוונטיות את בית האמידים ואת הטבעת.
כמו כן ראוי להרחיב את הערך התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ולפרט בו את האתרים שהתגלו והממצאים שנמצאו בהם. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 15:08, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
המילה "קוריוז" מוגזמת. אבל זה כן משהו אנקדוטלי, שלבדו לא מלמד אותנו יותר מדי על נושא הערך. יש לידיעה הזו ערך חדשותי, אבל לא אנציקלופדי. emanשיחה 12:32, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
מסכים עם גילגמש שאין טעם להדגיש דווקא ממצא ספציפי הזה. מסכים לא פחות עם גבי, שאפשר להזכיר את הטבעת בהקשר של בית האמידים בפרק על הממצאים, ובתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 19:01, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה

בעיה בקישורי ארכיון בערך (מאי 2024)

[עריכת קוד מקור]

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:37, 30 במאי 2024 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2024)

[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעיר דוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:37, 30 במאי 2024 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2024)

[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעיר דוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:35, 8 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה