אנטי-נטליזם
אנטי-נטליזם (באנגלית: Antinatalism) היא עמדה פילוסופית והשקפה אתית המייחסת להולדה ערך שלילי, זאת בניגוד לעמדה הפילוסופית "נטליזם", המייחסת להולדה ולריבוי טבעי ערך חיובי. אנטי-נטליסטים שונים טוענים בצורות ובעזרת טיעונים שונים שבני אדם צריכים להימנע מהולדה כי זה פסול מבחינה מוסרית. על העמדה האנטי-נטליסטית השפיעו מספר הוגי דעות, בהם: ארתור שופנהאואר[1], אמיל צ'וראן[2], ודייוויד בנאטר[3]. אחת התנועות המצדדות באנטי-נטליזם היא תלמ"ה (התנועה להיכחדות מרצון של האנושות).
טיעונים בעד אנטי-נטליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]צפיפות אוכלוסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת העמדות גורסת כי מדיניות אנטי-נטליסטית חלקית (הגבלת ילודה), עשויה לפתור בעיות של צפיפות אוכלוסין, רעב[4] ודלדול משאבים מתכלים[5]. ישנן מדינות, הגדולה בהן היא סין, המנהיגות מדיניות של הגבלת ילודה על מנת לבלום התפוצצות אוכלוסין ודלדול משאבים לאומיים, אך מדיניות זו אינה מתנגדת להולדה באופן כללי.
בטווח הארוך, פיצוץ אוכלוסין עלול להוביל לסכסוך על משאבים[6]. הביולוג, פול ארליך, חזה בספרו 'The Population Bomb' כי גידול מהיר באוכלוסייה יוביל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 למשבר, ולכן יש לכפות ברמה הגלובלית, מדיניות אנטי-נטליסטית[דרושה הבהרה] כדי להימנע מקטסטרופה מלתוסיאנית. אף על פי שתחזיותיו לא התממשו, גם בראשית המאה ה-21 המשיך לטעון כי ללא צמצום אוכלוסייה, הבעיה רק תחמיר[7].
אחריות מוסרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפילוסוף ארתור שופנהאואר טען כי ערכם של החיים הוא בסופו של דבר שלילי. לפיו, כל חוויה חיובית בחיים תמיד תהיה בעלת חשיבות פחותה מחוויה של סבל, משום שהסבל הוא תחושה בעלת עוצמה רבה יותר. הוא מבקש ממי שרוצה להעמיד למבחן את הטענה שהעונג בעולם עולה בעוצמתו על הסבל, או שאלו חוויות שוות בעוצמתן, להשוות בין התחושות של בעל חיים שטורף בעל חיים מסוים, לבין התחושות של אותו בעל חיים שנטרף. שופנהאואר סבר כי העמדה ההגיונית ביותר, היא העמדה שמתנגדת להבאת ילדים לעולם, ותהה האם המין האנושי היה ממשיך להתקיים אם הולדה הייתה פעולה של התבונה. עוד תהה, האם האדם לא מעדיף לחוס על הדורות הבאים מנטל הקיום, אותו הוא מטיל על כתפיהם בדם קר[8].
הפילוסוף דייוויד בנאטר מבסס בספרו 'Better Never to Have Been: The Harm of Coming into Existence' את עמדתו האנטי-נטליסטית על ההנחה שגרימת נזק היא עוול מוסרי ולכן יש להימנע ממנה. לטענתו, הולדה של תינוק היא תמיד בבחינת גרימת נזק רציני לאותו נולד, ולכן ישנו צו מוסרי המורה לא להתרבות[9].
הטיעון שלו מבוסס על ההנחות הבאות:
- נוכחות של כאב זה דבר רע.
- נוכחות של עונג זה דבר טוב.
- העדרו של כאב זה דבר טוב, גם אם אין אף אחד שנהנה מהטוב הזה.
- העדרו של עונג הוא לא רע, אלא אם יש מישהו שהעונג הזה נשלל ממנו.
לדוגמה: כאשר אישה מתבשרת כי היא נושאת גן מסוים אשר יסכן את ילדיה הפוטנציאלים במחלה מאוד קשה ומכאיבה שתייסר אותם, תהיה לה סיבה מוסרית חזקה להחליט שלא להביא ילדים לעולם, וזאת מתוך ההנחה כי העדרו של כאב זה דבר טוב, גם אם אין אף אחד שנהנה מהטוב הזה. אולם, בשונה מהעדרו של הכאב, אין סיבה מוסרית חזקה להביא ילדים לעולם כדי שלא יפסידו את העונג הפוטנציאלי. אם היינו חושבים שהעדר עונג הוא רע גם עבור מי שאינו קיים, היינו עשויים לשלול שימוש באמצעי מניעה מתוך ההנחה כי אמצעים אלו שוללים עונג מתינוקות פוטנציאלים. אולם, העדר עונג הוא לא דבר רע, אלא אם יש מישהו חי שהעונג הזה נשלל ממנו.
אם מישהו קיים, הוא חווה בחייו כאב ועונג. אם מישהו לא קיים, שום דבר רע לא קורה וכאב נמנע. הוא מפסיד עונג, אבל אי קיומו הוא בבחינת 'בורות זו ברכה'. לפי בנאטר, כל סבל שהוא, מספיק כדי שהולדה תגרום לנזק. הנזק שגורמת ההולדה ניתן למניעה, ולדעתו, תמיד טוב להימנע מגרימת נזק כאשר הדבר אפשרי, ולכן תמיד טוב לא לבוא לכדי קיום.
בנוסף, על מנת להוכיח ולהדגיש את השלכות ההולדה, בנאטר מצטט סטטיסטיקה המראה לאן מובילה יצירת אנשים (הולדה). בין היתר, הוא מצא כי כ-20,000 אנשים מתים מדי יום מרעב, כמעט 11 מיליון אנשים מתים מדי שנה ממחלות זיהומיות ומישהו מתאבד כל 40 שניות, יותר מ-800,000 אנשים מתאבדים בשנה[10].
לפי ג'ימי אלפונסו ליקון, הולדה מוצדקת מוסרית רק כאשר מתקבלת הסכמה מדעת של אותו אדם שטרם נולד, אך משום שקבלת הסכמה שכזו אינה אפשרית – הולדה היא לא מוסרית[11].
הטיעון המיזנתרופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מיזנתרופיה
טיעון נוסף לאנטי-נטליזם הוא הטיעון המיזנתרופי. הוא רואה בפגמים העמוקים של בני האדם ובנטייתם לגרום נזק הן לבני אדם אחרים והן לבעלי חיים כסיבה להימנעות מליצור עוד בני אדם. הנזקים הללו כוללים מלחמות, רצח עם, חקלאות מפעלים ונזקים שנגרמו לסביבה[12].
אושר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבאת ילדים לעולם והורות אינן מבטיחות אושר. לפי ליסה בלקין, מספר רב של חוקרים מאמריקה ומאירופה מצאו עדויות לכך שסטטיסטית, על פי דיווחים של הורים ואל-הורים, רמות של אושר, סיפוק בחיים, סיפוק מחיי הנישואין ורווחה נפשית הן נמוכות באופן משמעותי אצל הורים בהשוואה לאל-הורים[13].
Sleep is good, death is better; but of course, the best thing would to have never been born at all [14]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההשקפה האנטי-נטליסטית סופגת ביקורת, בין היתר, מצד פילוסופים פרו נטליסטים ומצד השקפות רוחניות ודתיות מסוימות [דרושה הבהרה] המעודדות ילודה בטיעונים שונים [דרושה הבהרה].
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולדת ילדים היא זכות ומצווה. האדם הראשון כבר צווה פרו ורבו. היהדות היא דת פרו-נטליסטית מובהקת, אמנם הלידה היא ירידה של הנשמה ממצבה הקודם. אך לצורך עלייה לאחר מכן כדי שהאדם יזכה בחיי העוה"ב בזכות מעשיו הטובים ולא יאכל שם נהמא דכיסופא.
בתלמוד מובאת המחלוקת הבאה: ”תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו”[15].
השקפה דומה מובעת בדברי קהלת:
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
אמנם בסוף הספר ניתן לראות שאחרי שהאדם נברא שלמה המלך רואה בזה ערך רב עד שכתב מה לדעתו דרוש מכל אחד לעשות בחייו ומה התכלית בעולם הזה: "סוף דבר הכל נשמע את האלו' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם."
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרו-נטליזם
- אלהורות
- פילוסופיה של המוסר
- הגבלת ילודה בסין
- התנועה להיכחדות מרצון של האנושות
- פסימיות פילוסופית
- מיזנתרופיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שהם סמיט, "ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל" מאת אורנה דונת – לא לגיל הרך, באתר הארץ, 22 ביוני 2011
- התנועה להכחדות מרצון של האנושות - אתר הבית
- התנועה האנטי-נטאליסטית הישראלית
- בית ומשפחה, מי מאושר יותר: הורים או זוגות ללא ילדים?, באתר מאקו, 19 בינואר 2014
- דייוויד בנאטר, מוטב בלי ילדים, באתר "אלכסון", 9 בנובמבר 2017
- "שני קווים"- הצגת יחיד העוסקת באשה אל-הורית, ריאיון עם היוצרים בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" 1 בינואר 2017
- גדעון לב, עשו אהבה, לא ילדים, באתר "אלכסון", 9 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Schopenhauer, Arthur. Parerga and Paralipomena, Short Philosophical Essays, Vol. 2, Oxford University Press, 2000, Ch. XII, Additional Remarks on the Doctrine of the Suffering of the World, 149, p. 292.
- ^ E. M. Cioran, The Trouble with Being Born
- ^ Benatar, David (2006). Better Never to Have Been. Oxford University Press, USA.
- ^ Dixon, Brian, E. (28 April 2008). In food crisis, family planning helps
- ^ Meadows, Donella (1993): Die neuen Grenzen des Wachstums: die Lage der Menschheit: Bedrohung und Zukunftschancen. Stuttgart: Dt. Verl.-Anst.
- ^ "Effects of Over-Consumption and Increasing Populations". 26 September 2001. Retrieved 19 June 2007
- ^ Paul R. Ehrlich; Anne H. Ehrlich (2009). The Population Bomb Revisited
- ^ Schopenhauer, Arthur. Studies in Pessimism: The Essays. The Pennsylvania State University, 2005, p. 7
- ^ Benatar, David (2006). Better Never to Have Been. Oxford University Press, USA
- ^ World Suicide Prevention Day 2016 | South African Government, www.gov.za
- ^ Alfonso Licon, Jimmy (September 2012). "Immorality of Procreation". Think 11 (32): 85–91
- ^ Sarah Hannan, Samantha Brennan, Richard Vernon, Permissible Progeny?: The Morality of Procreation and Parenting, Oxford University Press, 2015, ISBN 978-0-19-937812-8. (באנגלית)
- ^ Belkin, Lisa. "Does Having Children Make You Unhappy?". The New York Times. Retrieved 19 November 2013.
- ^ Heine, Heinrich, Morphine, lines 15–16
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'
