בהק

בהק
	בהק צחור
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גרנאים
משפחה:	גרניים
סוג:	בהק
מינים
	בַּהַק עַקְרַבִּי; בַּהַק צָחוֹר;
שם מדעי
	Monsonia; ‏ליניאוס, 1767

בַּהַק (Monsonia) הוא סוג של צמחים עשבוניים, חד-שנתיים או רב-שנתיים, ממשפחת הגרניים (Geraniaceae), הדומים למקור-חסידה^[1]^[2]. הסוג כולל 26 מינים, הנפוצים במגוון בתי גידול, באפריקה ומהמזרח התיכון ועד הודו, באזורים בעלי אקלים טרופי, סובטרופי, ממוזג ומדברי. בישראל גדלים שני מינים מדבריים נדירים מאוד: בהק צחור הגדל בערבה, בנחלי הנגב הרחוק ובאזור אילת, ובהק עקרבי, הגדל בעיקר בהרי אילת^[3]^[4]. סימן ההיכר המבדיל בין מיני הבהק למיני מקור-חסידה הוא במספר האבקנים: לבהק ישנם 15 אבקנים, שכולם נושאי מאבקים, בעוד שלמקור-חסידה יש 10 אבקנים, שמתוכם רק 5 נושאי מאבקים.

מקורות השם

השם המדעי של הסוג בהק, Monsonia, הנקרא על שם ליידי אן מונסון (Lady Anne Monson), בוטנאית וחוקרת טבע בריטית מהמאה ה-18. הסוג נקרא לכבודה על ידי קארולוס לינאוס כהוקרה על תרומתה לחקר הבוטניקה.

השם המדעי והעברי של בַּהַק עַקְרַבִּי (Monsonia heliotropioides) רומז למראהו השעיר, בדומה לצמח עוקץ-עקרב ממשפחת הזיפניים. שם המין heliotropioides משמעו "דמוי עקץ-עקרב". המילה "Heliotropium" רומז לסוג עוקץ-עקרב ממשפחת הזיפניים (Boraginaceae), והמילה "-oides" (ביוונית: "οειδής") פירושה "דמוי" או "דומה ל-".

השם המדעי והעברי של בַּהַק צחור, Monsonia nivea רומז שהעלים שלו מלבינים. השם nivea מגיע מלטינית, ומשמעותו "שלג" או "מכוסה שלג". השורש הוא "nix" שמשמעותו "שלג".

השם העברי "בהק" ניתן לסוג Monsonia במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 590.

מורפולוגיה

בַּהַק (Monsonia) הם צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים (לעיתים עם ניצני התפתחות חד-שנתיים היוצאים מבסיס מעוצה), או בני שיח. הצמחים יכולים להיות זקופים או שרועים, ולעיתים רחוקות חסרי גבעול. הם שעירים בצורות מגוונות, ובדרך כלל בעלי בלוטות.

העלים נגדיים או מסורגים, בעלי פטוטרות, משוננים כמשור, משוננים או חרוקים, לעיתים מאוּנים או גזורים; הלוואים נימיים עד דמויי יתד, ולעיתים רחוקות קוצניים.

עוקצי התפרחת ארוכים, יוצאים מחיק העלים, ובראשם פרחים בודדים או מספר פרחים בתפרחת דמוית סוכך.

הפרחים סימטריים (נכונים), עם 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 צופנים ו-15 אבקנים, כולם נושאים מאבקים. חמשת עלי הגביע חופפים, מסתיימים בחוד קצר, בעלי שוליים קרומיים ואינם נושרים. עוקצי הפרחים נושאי חפים, ולעיתים קרובות כפופים בחדות בשלב הפרי. חמשת עלי הכותרת דמויי ביצה הפוכה, לעיתים קרובות עם קודקוד קטום או מאוּנה, והם נושרים לאחר הפריחה.

האבקנים הם 15, כולם פוריים (בעלי מאבקים), מאוחים בבסיסם ב-5 צרורות של 3 זירים כל אחד. כל צרור ניצב מול עלה כותרת, והזיר המרכזי בכל צרור ארוך יותר.

בלוטות הצוף מעורות בבסיס הזירים הארוכים יותר, ממוקמות מחוץ למעגל האבקנים, בין האבקנים לבין עלי הכותרת.

השחלה בעלת 5 אונות ו-5 מגורות דמויות מקור, בכל מגורה 2 ביציות. עמוד השחלה נעדר או אינו מובחן במיוחד. 5 צלקות, בצורת אלה (clavate) או חוטיות.

הפרי הוא מפרדת דמוית מקור; הפרודות דמויות מקור, אינן נפתחות, נטויות, קטומות בקודקוד החלק הבסיסי, מתחדדות כלפי הבסיס ושעירות. המקור משתייר, מתפתל בצורה סלילית בעת הבשלתו, ופלומתי בצדו הפנימי - דומה לנוצה מכוסה שערות ארוכות ורכות לאורך כל אורכו.

הזרעים מוארכים-דמויי ביצה הפוכה, חסרי אנדוספרם; העובר כפוף.

מני הבר בישראל וסביבתה

בישראל שני מינים מדבריים נדירים מאוד: בהק צחור ובהק עקרבי. המיוחד לבהק עקרבי לעומת בהק צחור הוא השערות הלבנות, הארוכות והמפושקות שלאורך חלקי הצמח המוריקים. לבהק צחור יש כסות הדוקה של שערות קצרות המעניקה לצמח מראה מאפיר. נוסף על אזור אילת הוא גדל גם בערבה ובנחלי הנגב הרחוק. שאר ההבדלים ביניהם מפורטים בפרקים הבאים.

בהק עקרבי

בַּהַק עַקְרַבִּי (Monsonia heliotropioides) הוא צמח עשבוני רב-שנתי קצר-חיים, מדברי, אוהב-חום (תרמופילי), לרוב שרוע, גובהו 5 עד 12 ס"מ וקוטרו 15 עד 35 ס"מ. הוא דומה מאוד למיני מקור-חסידה, ובדומה אליהם פריו דמוי מקור ארוך וצר, אבל יש לו 15 אבקנים נושאי מאבקים, בניגוד למקור חסידה שיש לה 10 אבקנים, שמתוכם רק 5 נושאי מאבקים. העלים ירוקים כהים ומאדימים, דמויי ביצה כאשר חלקם דמויי לב בבסיסם. עורקי העלים שקועים בטרף, כלומר העורקים בולטים בצדם התחתון של העלים. עוקצי התפרחת יוצאים מחיק עלים על גבעולים. עוקץ הפרח אינו ארוך מהגביע, ואורך המקור של הפרודה 7 עד 9 ס"מ^[4].

בית גידול ותפוצה: בוהק עקרבי הוא צמח של מדבריות חמים, בעיקר בערוצים ובחצץ של סלעי יסוד. תפוצתו בישראל בנגב הדרומי, בבקעה הדרומית בעיקר בהרי אילת ובסיני. תפוצתו העולמית משתרעת מהסהרה ועד הודו דרך סיני וחצי האי ערב, באזורים יבשים עם אקלים מדברי או צחיח למחצה, שבהם הצמחייה והחי מותאמים לתנאי יובש וחום קיצוניים^[5].

מחזור חיים: בהק עקרבי נובט או מלבלב רק בשנים גשומות, אחרי שיטפונות במדבר הקיצוני. העלווה מתפתחת במהירות בטמפרטורת הגבוהות מתחילת נובמבר וממשיכה עד תחילת מאי ולעיתים הצמח פורח כבר כחודש אחרי הנביטה. הפריחה מתרחשת מתחילת ינואר עד אמצע אפריל. פרי ירוק מופיע מסוף ינואר והפצת הפרודות נמשכת מאמצע מרץ עד אמצע יוני^[6]^[7].

בהק צחור

בַּהַק צחור (Monsonia nivea) הוא צמח עשבוני חד-שנתי או רב-שנתי קצר-חיים, בגובה 15 עד 25 ס"מ ובעל כסות הדוקה של שערות קצרות המעניקה לצמח מראה מאפירה. השיער מגן על הצמח מפני תנאי סביבה קשים כמו חום קיצוני, יובש. מין זה בעל קנה שורש (גבעול תת-קרקעי) מעוצה וארוך.

הגבעולים מאוד קצרים, שרועים, פשוטים, לעיתים נדירות מסועפים, לבנים ושעירים.

העלים מלבינים בגודל 2 עד 5 ס"מ, לרוב ערוכים בשושנת, בעלי פטוטרות ארוכים יחסית, מוארכות-דמויות אזמל; טרף העלה דמוית ביצה מאורכת, מרובה קפלים, בעלות שיניים חרוקות, פלומתיים עם שערות לבנות קצרות ומהודקות.

עורקי העלים שקועים בטרף, כלומר העורקים בולטים בצדם התחתון של העלים.

עוקצי התפרחת יוצאים מתוך שושנת עלים או מחיק עלים ונישאים על ענפים קצרים. עוקצי התפרחת ארוכים מאוד, דמויי עמוד תפרחת ללא עלים, נושא 2 עד 6 פרחים. החפים דמוי ביצה מוארכת ומצטררים, כלומר שהוא מחודד וצר בצורה הדרגתית כאשר צידיו קמורים. עוקצי הפרחים באורך 1-2.5 ס"מ."

עוקץ הפרח באורך 1 עד 2.5 ס"מ והוא ארוך פי 3 עד 4 מאורך הגביע.

אורך המקור של הפרודה 4 עד 5 ס"מ^[7].

בית גידול ותפוצה: בוהק עקרבי הוא צמח נדיר מאוד של מדבריות חמים, בעיקר בערוצים עם תשתית חולית. תפוצתו בישראל בהר הנגב, בדרום הנגב הדרומי, בבקעת ים המלח, הערבה באזור אילת, באדום ובסיני. תפוצתו העולמית משתרעת מהסהרה ועד פקיסטן דרך סיני וחצי האי ערב, באזורים יבשים עם אקלים מדברי או צחיח למחצה, שבהם הצמחייה והחי מותאמים לתנאי יובש וחום קיצוניים^[8].

מחזור חיים: בהק צחור נובט או מלבלב רק בשנים גשומות, אחרי שיטפונות במדבר הקיצוני. העלווה מתפתחת במהירות בטמפרטורת הגבוהות מתחילת נובמבר וממשיכה עד אמצע מאי ולעיתים הצמח פורח כבר כחודש אחרי הנביטה. הפריחה מתרחשת מסוף פברואר עד תחילת מאי. פרי ירוק מופיע מסוף מרץ והפצת הפרודות נמשכת מאמצע מאי עד אמצע יוני^[9].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בהק בוויקישיתוף

בהק, באתר NCBI (באנגלית)
בהק, באתר Tropicos (באנגלית)
בהק, באתר GBIF (באנגלית)
בהק, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

^ Monsonia L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Monsonia L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024
^ בהק, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-6
^ Monsonia heliotropioides (Cav.) Boiss., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ בהק עקרבי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 381-391
^ Monsonia nivea (Decne.) Webb, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ בהק צחור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1] Monsonia L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Monsonia L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024

[3] בהק, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:1-4] ¹ ² מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-6

[5] Monsonia heliotropioides (Cav.) Boiss., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[6] בהק עקרבי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:2-7] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 381-391

[8] Monsonia nivea (Decne.) Webb, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[9] בהק צחור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]