גד פרופר
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1944 (בן 79) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים | רמת השרון |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
גד פרופר (נולד ב-3 בדצמבר 1944) הוא תעשיין ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לעליזה ולאויגן פרופר, שעמד בראש חברת אסם עם הקמתה. הוא סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית ותואר מוסמך במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1970[1].
בשנת 1971 הצטרף לחברת "אסם" ולאחר מספר שנים מונה לתפקיד משנה למנכ"ל[2]. בשנת 1981 בהיותו בן שבעים, פרש אביו אויגן פרופר מתפקידו ארוך השנים כמנכ"ל אסם, גד ואחיו דן מונו למנכ"לים משותפים בחברה. אויגן נותר יו"ר מועצת המנהלים של החברה[3]. בספטמבר 1985 נקלעה משפחת פרופר למחלוקת עם בעלי המניות האחרים בחברה, לאחר שביקשו להנפיק את החברה בבורסה[4]. בינואר 1986 התפטרו מתפקידם והחליטו למכור את חלקם בחברה בסך 17.4%[5]. לאחר שלא נמצא למניות קונה, דן פרופר חזר לכהן כמנכ"ל באוקטובר 1986 וגד מונה לדירקטור[6]. בנוסף שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של "אסם UK" ו"אסם USA".
בשנת 1982 רכשה משפחת פרופר, עם שותפים נוספים, 75% ממפעל הקוסמטיקה של חברת "הלנה רובינשטיין" במגדל העמק[7]. המפעל החל לפעול תחת השם "אינטרביוטי" והמשיך לייצר את מוצרי "הלנה רובינשטיין" ומותגים נוספים ברישיון. במאי 1994 רכש התאגיד הצרפתי לוריאל 30% מחברת "אינטרביוטי" והקים חברת בת בישראל. ב-1996 הגדילה "לוריאל" את חלקה ל-74% ופרופר מונה ליו"ר חברת "לוריאל ישראל", שמרכזת את כל פעילות התאגיד בישראל[8].
לאחר שפרש מתפקיד ניהולי ב"אסם" פנה גד פרופר לעסוק בהשקעות שונות ובתפקידים ציבוריים. במחצית השנייה של שנות ה-80 שימש במקביל כיו״ר מועצת המנהלים של חברת "פרופר בע״מ", חברת ההחזקות המשפחתית, יו״ר מכון היצוא, וחבר דירקטוריון במספר חברות: הבנק הבינלאומי, פ.י.ב.י. אחזקות, הפניקס חברה לביטוח, אפריקה ישראל להשקעות, ו"פיוניר בטון מובא ומחצבות"[9].
בשנת 1995 היה שותף להקמת חברת הנדל"ן המניב ויתניה[10], ושימש כיו"ר בחברה במשך מספר שנים[11].
בשנת 1996 היה שותף להקמת ערוץ הקניות[12].
בשנת 1998 הפרידו בני משפחת פרופר את המניות שהחזיקו במשותף בחברת "אסם", שבמקביל רכש תאגיד המזון השווייצרי נסטלה את השליטה בחברה[13][14]. ביוני 2004 מכר פרופר מניות נוספות, ו"נסטלה" הגדילה את חלקה בחברה לכ-52%[15]. בפברואר 2012 מכר פרופר את כל המניות שעוד החזיק באסם, כ-5% ממניות החברה, לחברת "נסטלה", תמורת 369 מיליון שקל[16].
בשנות ה-2000 שימש יו"ר לשכת המסחר של ישראל והאיחוד האירופי[17], יו"ר ארגון הגג של לשכות המסחר והתעשייה הדו-לאומיות[18], יו"ר מועצת המנהלים של סייקלטק ודירקטור במועצת העסקים ישראל - בריטניה. והיה חבר בחבר הנאמנים של מספר גופים, בהם אוניברסיטת תל אביב, מכללת שנקר ומוזיאון תל אביב לאמנות.
ב-2008 נבחר לשמש יו"ר איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה בהתאחדות התעשיינים.
מאז שנת 1997 משמש כקונסול כבוד של ניו זילנד בישראל[19]. בשנת 2008 קיבל את אות לגיון הכבוד של צרפת על תרומתו במשך יותר משני עשורים לקידום קונצרן לוריאל[20].
באוקטובר 2015 מונה לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה[21].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתגורר ברמת השרון, נשוי לאתי (אחותה של חנה לסלאו) ואב לשניים[22].
אחיו של גד הוא דן פרופר, ששימש מנכ"ל "אסם" ואחר כך יו"ר הדירקטוריון שלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גד פרופר - יו"ר איגוד תעשיות בהתאחדות התעשיינים, באתר News1
- אבי שאולי, גד פרופר: "אני לא מאמין שהאיחוד האירופי יכול להמשיך להתקיים כך", באתר גלובס, 11 בדצמבר 2012
- ספיר פרץ, גד פרופר: "מדיניות החברה הייתה תמיד להיות במצב שבו העובדים יהיו ברמה טובה יותר מהממוצע במשק", באתר גלובס, 25 בדצמבר 2008
- סיון קלינגבייל ורותם שטרקמן, גד פרופר מאסם: הקשבנו למחאה של איציק שמולי, מצד שני ליף לא היתה מפוקסת, באתר TheMarker, 11 באפריל 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חולקו 1255 תארים ותעודות למסיימי מחזור יג, דבר, 29 ביוני 1970
- ^ 100 מיליון די יושקעו בהרחבת קונצרן "אסם", מעריב, 6 בדצמבר 1977
- ^ עדנה ארידור, אמרת ”אסם" אמרת פדופר, חדשות, 14 בינואר 1986
- ^ שרית ישי לוי, פרופר, אנשים פשוטים, חדשות, 24 באוקטובר 1986
- ^ מיכל הולצמן, מספר חברות מחוץ לארץ ומהארץ מתענינות באסם, מעריב, 16 בינואר 1986
- ^ צחי נוגה, חשבו על 70 מיליון דולר, חדשות, 24 באוקטובר 1986
השיבה הביתה, מעריב, 19 באוקטובר 1986 - ^ נווית זומר, הלנה רובינשטיין תמשיך להגדיל את מחזור חברת אסם, חדשות, 12 בנובמבר 1990
- ^ ורד שרון-ריבלין, קונצרן לוריאל הגדיל אחזקותיו באינטרביוטי ל-t, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1996
זהבה דברת, מנכ"ל אינטרביוטי פורש מניהול החברה, באתר גלובס, 14 בינואר 1997 - ^ חותר קדימה - בסירה הפרטית, חדשות, 29 במרץ 1988
- ^ אביב לוי, ויתניה החלה להיסחר בשווי של 460 מ' ש': "התחלנו מפרויקט אחד קטן של חברים", באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015
- ^ מיכאל רוכוורגר, רוז'נסקי מחליף את פרופר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2008
- ^ מאת אורנה רביב, ערוץ הקניות הפסיד 19 מיליון שקל בשנת 96'; מגעים להכנסת משקיע נוסף, באתר גלובס, 29 במאי 1997
- ^ שי שלו ואורנה רביב, גד פרופר: חלוקת מניות המשפחה באסם - כדי למנוע סכסוכי ירושה, באתר גלובס, 22 בינואר 1998
- ^ אסם - פרופר ונסטלה האריכו הסכם השליטה, באתר גלובס, 21 באוקטובר 1999
- ^ ירון פרידמן, נסטלה מגדילה אחזקתה באסם: רכשה מהאחים פרופר 1.76% בחברה תמורת 98.9 מ' ש', באתר גלובס, 27 ביוני 2004
- ^ אילנית חיות, גד פרופר מוכר את מניותיו באסם לנסטלה בכ-370 מיליון שקל, באתר גלובס, 1 בפברואר 2012
- ^ אבי שאולי, גד פרופר: "לא יודע אם האיחוד האירופי מחזיק מים", באתר גלובס, 10 בדצמבר 2012
- ^ גד פרופר פועל להקמת ארגון עולמי ללשכות מסחר דו-לאומיות, באתר גלובס, 2 ביוני 1999
- ^ יעל ולצר, "הבנתי שיש חיים אחרי אסם. מאז שעזבתי, אין יום אחד שהרגשתי כאב או צער", באתר ynet, 3 בספטמבר 2021
- ^ TheMarker digital, האביר גד פרופר, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2008
- ^ אורי ישראל פז, גד פרופר, צביקה טבצ'ניק ובכירים במשק מונו לנציגי ציבור בביה"ד הארצי לעבודה, "תקדין", 26 באוקטובר 2015
- ^ טלי ציפורי, נא להכיר: ששת היורשים הצעירים של אימפריית אסם, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2013