גורגיאס
 | |
| לידה |
483 לפנה״ס?  |
|---|---|
| פטירה |
375 לפנה״ס? (בגיל 108 בערך) לאריסה, יוון |
| זרם |
סופיזם, פילוסופיה קדם-סוקרטית, סופיסט |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
סופיסט |
  | |
גורגיאס (ביוונית: Γοργίας;[1] בסביבות 483 – 376 לפנה"ס) היה נואם ופילוסוף יווני ואחד מראשוני הזרם הסופיסטי[2].
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורגיאס נולד בסיציליה בעיר לאונטיני[3]. בשנת 427 לפנה"ס הוא נשלח לאתונה, כדי לבקש את עזרת העיר כנגד תוקפנות סירקוסאי נגד לאונטיני. הוא התיישב באתונה בשנת 427 לפנה"ס. למרות שהיה בעל משנה סופיסטית, עסק בעיקר בתורת הנאום ולימד רטוריקה. היה תלמידו של אמפדוקלס. היה מורו של איסוקרטס. בטקטסים אחרים צוינו שמות תלמידים נוספים כגון פריקלס, פולוס ואלכידאמס (בסודא), קריטיאס אלקיביאדס ותוקידידס (בכתביו של פילוסטרטוס) הוא נפטר בלאריסה שבתסליה.
כתביו בדבר הרטוריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתביו של גורגיאס לא שרדו במלואם. כל מה שניתן להבין מתוך פרגמנטים, הוא שהוא פרסם שני חיבורים מרכזיים על רטוריקה
- שבחי הליני - חיבור בו הוא כותב טיעון רטורי בדבר חפותה של הלנה. הטענות הרווחות היו כי היא ופריז היו אשמים במלחמת טרויה. גורגיאס טוען כי הלנה הייתה חלק מכוחות גדולים בהרבה ממנה, כמו כוחות האלים, כוח האהבה, וכוח הרטוריקה. כל האפשרויות הללו לא איפשרו להלנה להיות אחראית למעשיה ולכן היא חפה מפשע. החיבור בנוי בצורה מסודרת. כל פעם הוא הציג אפשרות אחת ואז שלל את אשמתה של הלנה במקרה הזה. אפשרות שנייה, וכן הלאה. באופן כזה, הוא מדגים את כוחה של הרטוריקה.
- הגנתו של פאלאמידיס - חיבור בו הוא מנסה להגן על פאלאמידיס, שהואשם בבגידה ביוונים במהלך מלחמת טרויה, והוצא להורג. גורגיאס מנסה להדגים, כי לפאלאמידיס לא היה מניע לבגידה, ולכן אי אפשר היה להוכיח את בגידתו. הוא מציג את האפשרויות השונות וכל אחת מהם הוא שולל. סגנונו דומה לזה של חיבורו האחר.
עיקרי תורת גורגיאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורגיאס כונה גורגיאס הניהליסט. זאת מתוך אמונתו על חוסר משמעות. חיבורו המרכזי על פילוסופיה נקרא על אי-הקיום בו הוא חושף את משנתו הפילוסופית. קטעים מתוך החיבור נמצאו בעיקר בשני חיבורים אחרים:
- סקסטוס אמפריקוס[4]
- חיבורו של אריסטו על מליסוס קסנופאניס וגורגיאס
שלוש טענותיו המרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דבר אינו קיים; אין "יש" טהור, אין אמת.
- גם אם היה משהו, המחשבה לא הייתה יכולה לתפוס אותו, משום שההכרה לא מסוגלת לתפוס "יש טהור".
- גם אם היה משהו וניתן היה לתפוס אותו במחשבה, לא ניתן היה לתאר אותו – "השפה לא מסוגלת לתאר את האמת"; קיים פער בין המחשבה ובין השפה.
ערכים הנובעים מטענותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרטוריקה משמשת ככלי לשכנוע אדם באמת מסוימת, ומתוך שאין ערך דווקא לאמירת האמת, כי האמת עצמה אינה ניתנת להשגה, השימוש ברטוריקה ובסילוף האמת מקבל את ערכו. בסופו של דבר, דרך הצגת הדברים חשובה יותר מהתוכן ומהאמת. זוהי חלק מהביקורת שקיבל מאפלטון בדיאלוג גורגיאס.
- רלטיביזם - הכול יחסי; כל אדם הוא קנה מידה לכל דבר, לרבות בעיות מוסר ומדינה; על כן, אין משטר "מתאים" או "טבעי" ואין עיסוק נעלה יותר על האחר, אלא במידה שהם מועילים יותר.
אצל אפלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד מהדיאלוגים הסוקראטיים שחיבר אפלטון הוא הדיאלוג גורגיאס, המגולל ויכוח בין סוקרטס לרטוריקנים גורגיאס, פולוס וקאליקלס. גורגיאס מהלל את אמנות הרטוריקה, שלדעתו היא האמנות הנעלה ביותר, ואילו סוקרטס מוכיח כי אומנות הרטוריקה הנערצת על בני-שיחו אינה אלא עיסוק בחיצוניות מבלי לשפר את האדם באמת; היא קוסמת לאדם, אך אינה מועילה לו בשום דבר. סוקרטס טוען כי מכיוון שהרטוריקן אינו איש מקצוע, הרי שאין כל ידיעה אמיתית מאחורי הרטוריקה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורגיאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גורגיאס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגיית השם ביוונית: גוֹרגִיאס, במלעיל (ההטעמה בהברה הלפני אחרונה).
- ^ גורגיאס, מתוך האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה. אוחזר ב-21.04.14
- ^ שמואל שקולניקוב תולדות הפילוסופיה היוונית הפילוסופים הקדם סוקרטיים. הוצאת יחדיו תל אביב 1981
- ^ סקסטוס אמפיריקוס, נגד אנשי המדע, 65 ואילך. תרגום עברי מלא אצל פ' אזרחי, על היש המושלם (ירושלים: מפעל השכפול, תשכ"ד) עמוד 73–77