חיים הלר
 | |
| לידה |
11 ביולי 1879 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1960 (בגיל 80) י"ד בניסן תש"ך ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
רידג'ווד |
| ידוע בשל | ספר המצוות לרמב"ם- מהדות העליר |
| השכלה |
אוניברסיטת וירצבורג |
| מעסיק |
ישיבה יוניברסיטי |
| השקפה דתית |
יהדות אורתודוקסית מודרנית |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
פרס הרב קוק לספרות תורנית (1947) |
  | |
הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879,[1] ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא. חתן פרס הרב קוק לשנת תש"ז.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1879 בעיר ביאליסטוק, בנו של ישראל פינסקר, ואחיו הצעיר של נחמן הלר (לימים רב וסופר). גדל בעיר ורשה, ונודע בצעירותו כ"העילוי מוורשה". מגיל 10 לא למד אצל "מלמדים" אלא לבדו, ומעולם לא למד בישיבה. נישא לבתו של ה' דיסקין, שהיה מעשירי הקהילה בלודז'. בבית דודו העשיר בוורשה נפגש עם גדולי הדור ההוא, ופלפל עמם בדברי תורה, בהם ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנא והנצי"ב. היה חבר קרוב לר' חיים מבריסק, ר' אליהו חיים מייזל מלודז',[2] ור' אליהו פיינשטיין מפרוזינא.[3]
הלר קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. עם פטירת הרב מלכיאל צבי טננבוים נותרה קהילת לומז'ה ללא רב ובני הקהילה החליטו לבחור ברב הלר, שהיה ידוע כבר אז כלמדן וחריף ואף בעל השכלה ותואר דוקטור. בתקופה זו כבר הספיק לפרסם מחקרים על תרגום השבעים ועל הרמב"ם, מחקרים שזכו להערכה על ידי רבנים ומלומדים כאחד. עם זאת לאחר חודשים ספורים עזב את משרת הרבנות. הרב סולובייצ'יק סיפר כי הרב הלר הסביר לו שחשש שבתור רב העדה יכפו עליו דברים שהם למורת רוחו.[4][5]
הרב הלר עבר לברלין, שם הקים ב-1922 מוסד ישיבתי להכשרת רבנים בשם "בית המדרש העליון", ועמד בראש חוגים שעסקו בחקירה מדעית של ספרות ישראל. ב-1937 עם עליית הנאצים לשלטון היגר לניו יורק שם המשיך את פעולתו המדעית, לצד עבודת הוראה בישיבת רבינו יצחק אלחנן. היה נשיא הכבוד לארגון ה-OU, איחוד קהילות האורתודוקסים בארצות הברית.
רבי חיים הלר נפטר ב-1960. הניח אישה ושלוש בנות.
נקבר בבית העלמין מאונט ג'ודה (Mount Judah) בשכונת רידג'וורד (Ridgewood) שברובע קווינס בניו יורק, בהלווייתו השתתפו מאות רבנים בראשם הרב יוסף דוב סולבייצ'יק.[6]
על שמו רחובות ביפו ובשכונת גבעת מרדכי בירושלים.
פועלו המחקרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ר"ח הלר עסק בתחומים רבים של ספרות המקרא, התלמוד וההלכה. הוא השתדל לברר במחקריו את הנוסח המדויק של הטקסט על פי כתבי יד. בגישתו הכללית היה שמרן, אך לא נמנע משימוש במחקרים מודרניים של מחברים יהודים ושאינם יהודים.
- ספריו בחקר המקרא:
- הנוסח השמרוני של התורה: העתקה מתוך נוסח המסורה, ברלין תרפ"ד
- על התרגום הירושלמי לתורה, ניו יורק, תרפ"א[7]
- על תרגום השבעים בּקונקרדנציה היכל הקדש, בתוספת הערות וביאורים וחקירות במדע התנ"ך, ניו-יורק, תש"ד.[8]
- פשיטא הוא התרגום הסורי לתנ"ך - מועתק לכתב עברי עם הערות והגהות ובאורים מאת חיים העליר: ספר בראשית,[9] ברלין תרפ"ז, ספר שמות,[10] ברלין תרפ"ט. את הפשיטא לספר שמות הוא ערך מחדש לדפוס אך לא עלתה בידו להשלים את ההדפסה לפני פטירתו.[11]
- בתחום תרגומי המקרא, כתב גם ספרים בגרמנית.
- ספריו בהלכה:
- כן הוציא מחדש את ספר המצוות לרמב"ם (מהדורה ראשונה, פיטרקוב, תרע"ד), על פי תרגומו של משה אבן תיבון. מסופר שהחפץ חיים אמר כי לאחר ספר המצות שלו, הישן הוא ספר שאינו מוגה.[17] מהדורה נוספת של ספר זה, יצאה על ידי מוסד הרב קוק בירושלים, תש"ו (ומאז במהדורות רבות נוספות). על ספר זה זכה בשנת תש"ז בפרס הרב קוק.[18]
בתוכניתו הייתה גם להוציא לאור את ספר משנה תורה להרמב"ם מבואר עם שינויי נוסחאות. הוא עמל על הפרויקט שנים רבות כפי שכתב במכתבו מברלין לרב דוד סימונסן משושן פורים תרפ"ו[19]:
בדעתי להוציא לאור "משנה תורה" להרמב"ם בארבעה או ששה כרכים. הפנים למעלה מפוסק כולו בסמני הפסק, ומלה קשה לקריאה - מנוקדת. ומלמטה יבאו ציוני המקורות, שנויי נוסחאות והערות קצרות - ורק אלה המוכרחות לבאור העניין בפנים. ואולם הערות ונוסחאות יוצאות מגדר ההכרח ושאינן אלא לרווחא דשמעתתא - אותן יש לתתן בסוף כל כרך וגם זה במדה מצומצמת עד כמה שיהא בהן מן המדעיות ומן ההגיון הישר. הצמצום ונקיות העבודה אלה הם היסודות העיקריים של המלאכה כלה.
עסוק אני בחבור זה רבות בשנים וכבר עברתי על הרבה כתבי יד שלא משנה תורה ובהיותי לפני שנתים בנוירק העתקתי לי גם שם מכתבי יד של משנה תורה הנמצאים בסעמינאר התיאולגי מיסודו של שעכטער.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ר' בנימין, כנסת חכמים, ירושלים, 1961.
- הרב משה דמביצר, 'אגרות הרב חיים העליר', קובץ חצי גבורים - פליטת סופרים ט (ניסן תשע"ו), עמ' תתקכג–תתקנב.
- הרב אוריאל בנר, 'קווים לדמותו של הגאון ר' חיים הלר', אסיף ח (תשפ"ג), עמ' 720–766.
- יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, 'לדמותו של רבי חיים הלר ז"ל', שנה בשנה (תש"ל), 221-197.
- 'Heller, Chaim (1879-1960),' in: Moshe D. Sherman, Orthodox Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook, Westport, Conn.: Greenwood Press, 1996, pp. 89-91. (Google Books)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של חיים הלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של חיים הלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' חיים העללער לבית ברוידא, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 17, באתר היברובוקס
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חיים העליר נר"ו", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 36–38, באתר היברובוקס
- מ. גינצברג, דברים אחדים על ספרי רבי חיים הלר, דואר היום, 26 בנובמבר 1934
- הרב יעקב ליפשיץ, במחיצתו של רבי חיים הלר, דואר היום, 8 בפברואר 1935
- א. ז. רבינוביץ, דבר לחובבי חכמת ישראל באמת, דבר, 19 במרץ 1935
- שיחה עם הרה"ג ר' חיים הלר, דואר היום, 7 בינואר 1936
- א. י. ברז'י'ינסקי, הרב פרופ' חיים הלר - איש האשכולות: ליובלו השבעים וחמש, הצופה, 28 בינואר 1955
- עושר-רוחו של הגאון ר' חיים הלר: ליום השנה למותו, חרות, 24 במרץ 1961 מאמר של ר' טוביה פרשל
- Reb Chaim Heller---One In Generations, Dr. Aaron Rosmarin, The Jewish Criterion, September 15, 1944 (Vol. 104 No. 20), pages 175-178 (באנגלית)
- אבישי אלבוים, מדוע עזב הרב חיים הליר את רבנות לומז'ה לאחר מספר חודשים?, עם הספר
חיים הלר (1879-1960), דף שער בספרייה הלאומית- חיים הלר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- HaRav Hagaon R. Chaim Heller zt"l. 1880-1960 באתר ישיבה יוניברסיטי (באנגלית)
- חיים הלר באתר WorldCat
- קברו של חיים הלר באתר kevarim.com
- הרב אוריאל בנר, קווים לדמותו של הגאון ר' חיים הלר באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'Heller, Chaim (1879-1960),' in: Moshe D. Sherman, Orthodox Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook, Westport, Conn.: Greenwood Press, 1996, p. 89.
- ^ ר' א"ח מלודז' היה גם הוא רב בלומז'א. הוא התבטא על ר"ח הלר – "סוקר את כל הש"ס בסקירה אחת" (ספר זיכרון לקהילת לומז'ה, בעריכת יום טוב לוינסקי, 1952, עמ' 115)
- ^ כך כתב עליו ר' יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון בהספדו עליו, דברי הגות והערכה, ירושלים: ספרית אלינר, 1982, עמ' 148.
- ^ בסוד היחיד והיחד, פליטת סופריהם
- ^ ישנם מקורות המציינים סיבות אחרות לעזיבתו את רבנות לומז'א, ראה מדוע עזב הרב חיים הליר את רבנות לומז'ה לאחר מספר חודשים?, אבישי אלבוים, בלוג עם הספר
- ^ Rabbi Chaim Heller, Noted Talmudic Scholar, Dies in New York, JTA, April 13, 1960 (באנגלית)
- ^ http://www.hebrewbooks.org/34431
- ^ http://hebrewbooks.org/39261
- ^ פשיטא - ספר בראשית, עם פתיחה באנגלית בסוף.
- ^ פשיטא - ספר שמות
- ^ האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה, ג. קרסל עורך, ירושלים תשמ"ו עמ' 59.
- ^ http://hebrewbooks.org/34422 וגם בתוך http://hebrewbooks.org/35294
- ^ בתוך http://hebrewbooks.org/35294
- ^ http://hebrewbooks.org/8621
- ^ http://hebrewbooks.org/8622
- ^ http://hebrewbooks.org/38184. וראה על פרי חיים: http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=11516&bid=299
- ^ סימוכין לכך בכתבה "Reb Chaim Heller---One In Generations" שהעיד (לפני שבעים שנה, בכ"ז אלול התש"ד) ד"ר אהרן רוסמארין "The late Hofetz Chaim, of blessed memory, said that no other 'Sefer ha-Mitzvoth,' but that edited and annotated by Reb Chaim should be used." (שהחפץ חיים ז"ל אמר שלא אחר מאשר 'ספר המצות' שהוגה והוער על ידי הרב חיים ראוי להשתמשות). כמו כן בזמנינו כתב פרופ' משה שרמן "Rabbi Israel Meir HaCohen (known as the Chafetz Chaim) is reported to have relied exclusively on Heller's edition of the Sefer ha-Mitzvot" (בספרו Orthodox Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook (1996, page 90)).
- ^ חלוקת פרס הרב קוק, דבר, 27 ביוני 1947.
- ^ בארכיון הרב דוד סימונסן, באתר הספרייה המלכותית בדנמרק. בטעות קוטלג המכתב מחיים נחמן ביאליק.