טרקאי
 סמל טרקאי | |
 | |
| טירת האי בטרקאי | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז וילנה |
| מחוז משנה | טרקאי |
| תאריך ייסוד | 1409 |
| שטח | 497 קמ"ר |
| גובה | 155 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 5,912 (1 בינואר 2023) |
| קואורדינטות | 58°38′N 24°56′E / 58.633°N 24.933°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.trakai.lt/ | |
טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki[1], ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לוילנה. היא הייתה הבירה הראשונה של ליטא. נמצאת על חצי אי ומוקפת במספר אגמים.
השם טרקאי מוזכר לראשונה בכתבי הטבטונים ב-1337. גדימינאס הגדול התאהב במקום ובנה שם מצודה. הוא קבע את המקום כמרכז שלטונו בליטא. היא קבלה זכויות עיר ב-1409.
האתר המרכזי והחשוב בטרקאי היא טירת האי הגדולה הנמצאת על אי באגם גאלבה ומחוברת לעיר בגשר עץ. הטירה עברה שיקום מסיבי שהחל ב-1980 והסתיים בתחילת שנות ה-90 עם עצמאות ליטא. במקום ישנו מוזיאון גדול עם מוצגים היסטוריים רבים. בחצר הטירה נערכים מופעים שונים.
הקראים בטרקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1392 הביס ויטאוטס הגדול את הטטרים. הוא הביא משפחות של קראים, יהודים וטטרים מחצי האי קרים ואפשר להם להתיישב בטרקאי ובעוד ערים בדוכסות הגדולה של ליטא. הם שימשו מעין מעמד ביניים בין האצולה והצמיתים. לאחר גירוש ספרד הגיעו יהודים נוספים לטרקאי. ב-1495 גורשו היהודים והקראים מטרקאי אבל הורשו לחזור ב-1503. בין המשפחות היהודיות בטרקאי הייתה משפחתו של הרב שלמה שוסטר רבה של לודז' ברבות הימים.
ב-1793 סופחה ליטא לאימפריה הרוסית על ידי יקטרינה הגדולה וקראים רבים עברו להתגורר בערים גדולות כמו וילנה וסנקט פטרבורג. ראש הקהילה הקראית בטרקאי שכונה "חכם" היה אחראי על קהילות הקראים בליטא, פולין ומערב רוסיה.
במלחמת העולם השנייה רצחו הגרמנים ועוזריהם הליטאים את כל יהודי טרקאי והסביבה. הקראים טענו כי מוצאם אינו שמי אלא טורקי-מונגולי ואין הם ממוצא יהודי. הם שייכים לעם הכוזרי ולראייה ששפתם הקראימית כלל אינה דומה לעברית אלא היא ניב טטרי. הימלר פנה בשאלה למספר היסטוריונים יהודים בוורשה ובוילנה- מאיר בלבן, יצחק שיפר וזליג קלמנוביץ' שמתוך רצון להציל את הקראים, קבעו כי מוצאם אינו קשור ליהודים. הימלר אף אפשר להם לשרת בוואפן אס אס.
כיום יש משפחות בודדות של קראים בטרקאי. הם גרים בבתי עץ המאופיינים בשלושה חלונות המסמלים את הנאמנות לאלוהים, למשפחה ולשלטון הליטאי. בית הכנסת שלהם נקרא כנסה (Kenesa) ולידו מוזיאון לתולדות הקראים בליטא.
בטרקאי גם בית העלמין הקראי הגדול והקדום מכל בתי העלמין היהודיים במזרח אירופה - ראשוני הקברים בו הם מהמאה ה-16.[2]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נובי סונץ', פולין- מאלבורק, פולין (מ־1997)
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בית הכנסת הקראי בטרקאי -
בית בשכונת הקראים בטרקאי -
טירת האי בטרקאי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טרקאי- "טרקאי", באתר JewishGen (באנגלית)
- "טרוקי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ה, עמוד 33, באתר היברובוקס
- טרוקי (Troki), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מלחמת הקראים יושבי עיר טרוקי ביהודים, הזמן, 8 בפברואר 1911
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), קטרין רייכלט ומרטין דין, טרוקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1132–1133), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- טירת האי בטרקאי, באתר יוטיוב
- בית הכנסת והמוזיאון הקראי בטרקאי, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בעברית נכתב לעיתים בעקבות הכתיב הפולני: טְרוֹקִי.
- ^ גולדה אחיעזר ואליה דבורקין, "כתובות המצבות מבתי העלמין הקראים בליטא", פעמים 98-99, סתיו-חורף תשס"ד, עמ' 227
