מוזיקת טראנס

מוזיקת טראנס
Trance music
מקורות סגנוניים	מוזיקת האוס, טכנו, אסיד האוס, מוזיקת צ'יל-אאוט, מוזיקת פופ, מוזיקה קלאסית, פסקול, הארדקור טכנו, מוזיקת העידן החדש, דטרויט טכנו
מקורות תרבותיים	סוף שנות ה-1980 – תחילת שנות ה-1990, באירופה המערבית (הממלכה המאוחדת, גרמניה, בלגיה והולנד)
כלים	סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר
פופולריות מיינסטרים	רחבה, בעיקר באמצע-סוף שנות ה-90 במסיבות טבע
תת-סוגות
	אסיד טראנס, בלאריק טראנס, גואה טראנס, הארד טראנס, טראנס פרוגרסיבי, טראנס פסיכדלי, טראנס מינימליסטי, טק טראנס, אפליפטינג טראנס, ווקאל טראנס
נושאים קרובים
	תאורת במה, יורודאנס, רייב, מועדון לילה

מוזיקת טראנס (באנגלית: Trance music) הוא ז'אנר מוזיקלי אלקטרוני שהתפתח במהלך שנות ה-90. הטראנס מתאפיין בשכבות צליל מרובות (ערוצים), החוזרות על עצמן במעין לופ ויוצרות מקצב בעל השפעה היפנוטית. כמו כן מאפיינים את הטראנס טמפו גבוה, שימוש מרובה במכונות תופים ובסינתיסייזרים היוצרים צליל פסיכדלי. לרוב נעדרת ממנו שירה אנושית, על אף שככל שהז'אנר התפתח, גם זו נוספה. מקום התפתחותו הוא בעיקר במערב אירופה (אנגליה בייחוד), אך היום הטראנס פופולרי בכל העולם המערבי, לרבות יפן וישראל.

מסיבות טראנס

מוזיקת הטראנס מושמעת בין היתר במסיבות או פסטיבלים הנערכים תחת כיפת השמיים, אשר אינם במקומות מיושבים. אירועים אלו מכונים "מסיבות טראנס", "מסיבות טבע", "מסיבות יער", ובעבר - "מסיבות אסיד", שם אשר נטען עליו שניתן על ידי גורמי אכיפת החוק בישראל מטעמים של אזהרה והרתעה, ואשר מתן השם הוא זה שיצר קשר ברור בין המסיבות לסמים, ולעבירות פליליות.^[1] במהלך מסיבות אלו מושמעת המוזיקה בעוצמה רבה ועם צלילי באס מודגשים במשך שעות רצופות, והמשתתפים, לרוב צעירים בשנות ה-20, רוקדים לצליליה במשך פרקי זמן ארוכים. חלק מהמשתתפים נוהגים לקיים יחסי מין או להשתמש בסמים, כמו קנאביס, אל.אס.די, ואקסטזי להעצמת החוויה. בדרך כלל מסיבת טראנס נמשכת מאמצע הלילה ועד לשעות הבוקר, וישנן כאלו הממשיכות ימים ארוכים ללא הפסקה. זריחת השמש היא אחד השיאים באירוע: המוזיקה המנוגנת מלודית וקצבית יותר ומשתתפים מספרים כי הם חווים תחושת התעוררות אופורית (המכונה בסלנג הישראלי "קרחנה"). מסיבות הטראנס הופיעו לראשונה בקהילת התרמילאים המערביים בגואה שבהודו. משם הן נפוצו לארצות המערב. יש המגנים את השימוש בסמים במסיבות אלה בטענה שתרבות הטראנס חותרת לחוויה רוחנית הנובעת מהריקוד המתמשך והחוויה המוזיקלית, ולא משימוש בסמים.

סגנונות הטראנס

להלן רשימה של הסגנונות המוזיקליים הנכללים בהגדרה "טראנס". לכל אחד מהם מאפיינים אומנותיים משלו, אך כולם ינקו את השראתם מהאלקטרוניקה המסורתית - טכנו - אם כי חלקם התרחקו מהזרם המרכזי.

גואה טראנס
טראנס פסיכדלי
פרוגרסיב טראנס
טראנס ווקאלי
ניצחונות
אמביאנט
פול און טראנס
הארדקור טראנס
טראנס מלודי
טק טראנס
טראנס פיני
קלאב טראנס
מינימל פרוגרסיב
אלקטרו סווינג
דארק טראנס - סגנון טראנס אפל עם נגיעות של טראנס פסיכדלי. מאופיין ב־BPM גבוה.
אפליפטינג טראנס - סגנון טראנס אירופאי במקורו המכוון לצד המלודי והרך יותר של הטראנס ומאופיין בשבירות ארוכות.
דארק פרוג - היתוך בין הדארק טראנס והפרוגרסיב טראנס (נקרא לעיתים גם זנון).
פרוג גואה - היתוך בין הפרוגרסיב טראנס והגואה טראנס.
פסייביאנט - היתוך בין האמביאנט והטראנס הפסיכדלי.

תרבות הטראנס בישראל

תרבות הטראנס בישראל היא מהמפותחות ומהמובילות בעולם.^[2] בישראל, מוזיקת הטראנס פופולרית, הן מבחינת היקף הקהל והן מבחינת מספר המוזיקאים העוסקים בתחום. מוזיקאי טראנס ישראלים רבים זוכים להכרה בינלאומית, כאשר הבולטים מביניהם הם: אינפקטד מאשרום, אסטריקס, ויני ויצי, יהל שרמן וסקאזי, שהגיעו ל-100 הגדולים של המגזין DJMag. בישראל מתקיימים לאורך השנה פסטיבלים ומסיבות טראנס מגוונות, ביניהם פסטיבל דוף, מוקשה וגרובאטק.

בישראל מתקיימות מסיבות טראנס רבות ופסטיבלים בין-לאומיים. חלק מהמסיבות בישראל אינן חוקיות, משום שהן מתקיימות ללא אישור המשטרה.

לאחר ביטול פסטיבל דוף 2019, כשלושה ימים לפני קיומו המתוכנן,^[3] נערכה בתאריך 18 ביולי 2019 הפגנה בכיכר רבין, תלת הכותרת "תנו לרקוד בשקט". המפגינים מחו נגד מניעת קיום מסיבות טבע ופסטיבלים על ידי המשטרה, גם, מקרים שבהם, לטענת המארגנים, האירועים עמדו בכל התנאים הנדרשים. כ-20 אלף איש (לטענת המארגנים, כ-50 אלף איש) הגיעו להפגנה.^[4]

ב-7 באוקטובר 2023 התקיימה מסיבת טבע ליד קיבוץ רעים שבעוטף עזה שבה השתתפו על פי הערכות כ-3,000 איש ובמהלכה פלשו למדינת ישראל מחבלי חמאס מעזה כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, וביצעו טבח במשתתפי המסיבה. כ-260 ממשתתפי המסיבה נרצחו, מספר לא ידוע של משתתפים נפצעו וכמה מהמשתתפים נחטפו לעזה.

ראו גם

אומצה אומצה

לקריאה נוספת

אלינור כרמי, טראנסמישן - תרבות הטראנס בישראל 1989-1999, הוצאת רסלינג, 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיקת טראנס בוויקישיתוף

יואב בן-דב, תרבות הטראנס בישראל
דוד גורביץ', דן ערב, טראנס (מוזיקה), בתוך אתר האנציקלופדיה של הרעיונות.
הסברים על תתי ז'אנרים של טראנס וההבדלים ביניהם, באתר mesibatube
עידית פרנקל, 20 שנה להפגנת "תנו צ'אנס לטראנס": זו המוזיקה הישראלית האמיתית, באתר הארץ, 11 ביולי 2018
עידן ארץ, ראיון עם מפיק מסיבות הטבע אלעד קורדי בערוץ יוטיוב
ניצן פינקו, קלישאות על סמים ודמויות קיצוניות? מסיבות טראנס הן בכלל מרחב טיפולי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2021
טרנס (מוזיקת רקודים מחתרתית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ שגיא בן נון, לא סמים ולא יער, באתר nrg‏, 5 בינואר 2013
^ תהל בלומנפלד, המורה לטראנס, באתר ynet, 27 באפריל 2005
^ עימותים במחאה על ביטול פסטיבל טראנס על ידי המשטרה; 15 מפגינים נעצרו, באתר www.haaretz.co.il
^ "תנו לרקוד בשקט": יותר מ-20 אלף הפגינו בת"א במחאה על ביטול פסטיבלי מוזיקה, באתר www.haaretz.co.il

[1] שגיא בן נון, לא סמים ולא יער, באתר nrg‏, 5 בינואר 2013

[2] תהל בלומנפלד, המורה לטראנס, באתר ynet, 27 באפריל 2005

[3] עימותים במחאה על ביטול פסטיבל טראנס על ידי המשטרה; 15 מפגינים נעצרו, באתר www.haaretz.co.il

[4] "תנו לרקוד בשקט": יותר מ-20 אלף הפגינו בת"א במחאה על ביטול פסטיבלי מוזיקה, באתר www.haaretz.co.il

[1]

[2]

[3]

[4]

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.