פרנק CFA

פרנק CFA (צרפתית: CFA,‏ "céfa", או franc) הוא ההילך החוקי ב-12 מדינות באפריקה אשר היו בעברן מושבות צרפתיות וכן בגינאה ביסאו (מושבה פורטוגזית לשעבר) ובגינאה המשוונית (מושבה ספרדית לשעבר). שמותיו המקוצרים של המטבע על פי תקן ISO 4217 הם: XAF לפרנק CFA מרכז אפריקני ו-XOF לפרנק CFA מערב אפריקני.

לפרנק CFA שער חליפין קבוע ביחס לאירו: 100 פרנק CFA שווים ל-0.152449 אירו (שוויו של פרנק צרפתי אחד בעת המעבר ליורו).

אף על פי שפרנק מרכז אפריקני CFA ופרנק מערב אפריקני CFA הם בעלי ערך זהה כלפי מטבעות אחרים, מדינות שבהן אחד משני מטבעות אלה אינן מכבדות את המטבע האחר.

גל של מחאות במרכז ובמערב אפריקה כנגד המטבע הלאומי^[1], אשר נתפס כשריד קולוניאליסטי, עשוי להוביל את המדינות האפריקניות לאמץ מטבעות חדשים. האיחוד המוניטארי של מדינות מערב אפריקה מתכנן להחליף את פרנק CFA המערב אפריקני במטבע חדש בשם Eco בתחילת שנת 2027^[2].

שם המטבע

בין השנים 1945-1958 משמעות ראשי התיבות CFA היו "המושבות הצרפתיות באפריקה" (צרפתית: Colonies françaises d'Afrique). מעת היווסדה של הרפובליקה הצרפתית החמישית בצרפת, בשנת 1958, ועד להכרזת עצמאותן של המושבות השונות, החל משנות ה-60 שונתה משמעות שם המטבע והוא נקרא: "הקהילה הצרפתית של אפריקה" (צרפתית: Communauté française d'Afrique). מאז שהוכרזה עצמאותן של המושבות משמעות ראשי תיבות שמו של המטבע שונה במדינות מערב אפריקה מזו שבמדינות מרכז אפריקה.

היסטוריה

יצירת המטבע

פרנק CFA נוצר ב-26 בדצמבר 1945 לצד פרנק CFP, שהוא המטבע שהוכנס לשימוש במחוזות צרפת מעבר לים. הסיבה להיווצרות המטבע הייתה חולשתו של הפרנק הצרפתי מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. כאשר צרפת אשררה את הסכם ברטון וודס בחודש דצמבר 1945, חל פיחות בפרנק הצרפתי וזאת כדי לקבוע שער חליפין קבוע בינו לבין הדולר האמריקני. הנהגת מטבעות חדשים במושבות הצרפתיות באה כדי למנוע מהן את הפיחות החד בערך הפרנק הצרפתי. רנה פלבן, שר האוצר הצרפתי באותה עת, צוטט כאומר: ”במחווה של נדיבות וחוסר אנוכיות, צרפת האירופאית (France métropolitaine) מבקשת שלא להטיל על בנותיה את תוצאות עונייה, [על כן] היא קובעת שער חליפין שונה למטבעותיהן.”

שער חליפין

פרנק CFA נוצר עם שער חליפין קבוע ביחס לפרנק הצרפתי. שער חליפין זה השתנה רק פעמיים במהלך תולדות המטבע: בשנת 1948 ובשנת 1994.

שערי החליפין:

26 בדצמבר 1945 עד 16 באוקטובר 1948 - שער פרנק CFA היה 1.70 פרנק הצרפתי. יחס מועדף זה לפרנק CFA הוא תוצאה של החיסכון בפיחות שחל בפרנק הצרפתי בחודש דצמבר 1945. עד לאותה עת ערכו של מטבע הפרנק במושבות הצרפתיות היה זהה לזה של הפרנק בצרפת שבאירופה.
17 באוקטובר 1948 עד 31 בדצמבר 1959 - שער פרנק CFA היה 2.00 פרנק צרפתי.
1 בינואר 1960 עד 11 בינואר 1994 - שער פרנק CFA היה 0.02 פרנק צרפתי. (זאת בעקבות החלפת המטבע בצרפת כך ש-100 פרנק "ישנים" הפכו לפרנק "חדש" אחד).
12 בינואר 1994 עד 31 בדצמבר 1998 - שער פרנק CFA היה 0.01 פרנק צרפתי (זאת בעקבות פיחות חד בערך הפרנק CFA כדי לעודד יצוא מאפריקה).
1 בינואר 1999 - 100 פרנק CFA נסחרים בשער של 0.152449 אירו, או אירו שווה 655.957 פרנק CFA. (ב-1 בינואר 1999 החליף האירו את הפרנק הצרפתי בשער של 6.55957 לאירו).

האירועים בשנת 1960 ובשנת 1999 התבטאו אך ורק במטבע הנהוג בצרפת ולא שינו את ערכו היחסי של הפרנק CFA ביחס לפרנק או אירו.

שער החליפין של הפרנק CFA ספג ביקורת רבה ונטען כי הוא גבוה מדי, דבר הפועל לטובת העילית העירונית במדינות אפריקה, היכולים לרכוש מוצרים בזול על חשבון החקלאים המתקשים ביצוא סחורותיהם. הפיחות שחל במטבע בשנת 1994 היה ניסיון לסגור פערים אלה.

מדינות וטריטוריות

1949: סומלילנד הצרפתית (ג'יבוטי) עוזבת את המטבע
1960: גינאה עוזבת את המטבע
1962: מאלי עוזבת את המטבע
1967: ראוניון מאמץ את הפרנק הצרפתי
1973: מדגסקר עוזבת את המטבע
1973: מאוריטניה עוזבת את המטבע
1974: סן-פייר ומיקלון עוזב את המטבע
1984: מאלי שבה ומצטרפת למטבע
1985: גינאה המשוונית מצטרפת למטבע
1997: גינאה ביסאו מצטרפת למטבע

איחוד המטבע האירופאי ואחריות על שער החליפין

בשנת 1998, במסגרת ההכנות לאיחוד המטבע האירופאי, דנה מועצת האיחוד האירופי בהסכמים המוניטריים של צרפת עם המדינות שבהן מטבע פרנק CFA וכן עם קומורו וקיבלה את ההחלטות הבאות:

להסכמים אלה כנראה שלא תהיה כל השפעה משמעותית על מדיניות המטבע ושער החליפין של אזור האירו.
הסכמים אלה ואופן יישומם לא יציבו כנראה מכשולים ליישום ותפקוד איחוד המטבע והכלכלה האירופאית.
דבר בהסכמים שבין צרפת למדינות אלה לא יכול להטיל חובה על הבנק המרכזי האירופי, או כל בנק לאומי של אחת המדינות האירופאיות, לתמיכה בשערי החליפין של הפרנק CFA או בפרנק הקומורי.
שינויים בהסכמים אלה אף הם לא יטילו חובות על הבנק המרכזי האירופי, או הבנקים של המדינות החברות באיחוד.
משרד האוצר הצרפתי הוא שיבטיח שער חליפין קבוע בין האירו לבין הפרנק CFA והפרנק הקומורי.
הרשויות המוסמכות בצרפת יעדכנו את הנציבות האירופית, את הבנק המרכזי האירופי ואת ועדות הכלכלה והמימון על יישום ההסכמים ויודיעו מראש על שינויים מתוכננים בשער החליפין בין האירו לפרנק CFA ולפרנק הקומורי.
כל שינוי באופי ובהיקף ההסכמים חייב להיות באישור המועצה האירופית על בסיס המלצות הנציבות.

מוסדות

למעשה קיימים שני מטבעות נפרדים המכונים "פרנק CFA": פרנק CFA מערב אפריקני (סימן ISO 4217 הוא XOF) ופרנק CFA מרכז אפריקני (XAF). לשני המטבעות שער חליפין זהה ביחס לאירו וערכם של שני המטבעות מובטח על ידי משרד האוצר הצרפתי (צרפתית: Trésor public). אולם לא ניתן להשתמש במטבע המערב אפריקני במדינות מרכז אפריקה ולהפך.

פרנק CFA מרכז אפריקני

ראשי התיבות CFA בשמו של פרנק CFA מרכז אפריקני (XAF) משמעותן "שיתוף פעולה כספי במרכז אפריקה" (צרפתית: Coopération financière en Afrique centrale). המטבע מבוקר על ידי הבנק של מדינות מרכז אפריקה (צרפתית: Banque des États de l'Afrique Centrale, ר"ת BEAC), אשר מטהו נמצא בעיר יאונדה בקמרון, זאת עבור שש המדינות החברות בקהילה הכלכלית המוניטרית של מרכז אפריקה (צרפתית: Communauté Économique et Monétaire de l'Afrique Centrale, ר"ת CEMAC):

קמרון קמרון
הרפובליקה המרכז-אפריקאית
צ'אד צ'אד
הרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו
גינאה המשוונית גינאה המשוונית
גבון גבון

החל משנת 1975 נושאים שטרות הפרנק CFA של מרכז אפריקה צד קדמי שונה וייחודי לכל מדינה ואילו צידם האחורי זהה, בדומה למטבעות האירו.

ב-25 באפריל 2023 מתקיימת פגישת השרים של הקהילה הכלכלית והמוניטרית של מרכז אפריקה (Cemac) וצרפת. בפרט נדון נושא הפרנק CFA. בצד הצרפתי, הערבות שניתנה לפרנק CFA והבטחת המרתו, נתפסת כווקטור של יציבות כלכלית לאזור. צרפת נותרה "פתוחה" ו"זמינה" להתקדם ברפורמה של שיתוף הפעולה המוניטרי במרכז אפריקה, כפי שהצליחה להתקיים במערב אפריקה. צרפת אומרת שהיא מוכנה לקבל את ההצעות של CEMAC.[1].

פרנק CFA מערב אפריקני

ראשי התיבות CFA בשמו של פרנק CFA מערב אפריקני (XOF) משמעותן: "הקהילה הכספית של אפריקה" (צרפתית: Communauté financière d'Afrique). הפרנק CFA מערב אפריקני מפוקח על ידי הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה (צרפתית: Communauté financière d'Afrique, ר"ת BCEAO) שמטהו בעיר דקר בסנגל והוא משרת את שמונה המדינות החברות באיחוד המוניטרי והכלכלי המערב אפריקני (צרפתית: Union Économique et Monétaire Ouest Africaine, ר"ת UEMOA):